1

שיחה א

א. פרש"?: ,ויקם מלך חדש"

מן הפסוק' ,ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף" מצטט רש"י את המילים ,ויקם מלך חדש", ואומר ,רב ושמואל. חד אמר חדש ממש וחד אמר שנתחדשו גזירותיו".

פירוש רש"י זה מבוסס על הגמרא?, ושם מוסבר ההכרח והיתרון של כל אחד משני הפירושים: ,מאן דאמר חדש ממש, דכתיב חדש, ומאן דאמר שנתחדשו גזירותיו, דלא כתיב וימת וימלוך". למרות שרש"י מפרש רק את פשוטו של מקרא, הוא מביא את שני הפירושים, כי ההכרח לכל אחד מהם בולט בפשט. בכך מובן מדוע מצטט רש"י מן הפסוק גם את המילים ,ויקם מלך":, על"אף שהוא מסביר רק את המילה ,חדש", כי המילה ,ויקם" מחייבת את הפירוש השני (,,דלא כתיב וימלוך"י), והמילה ,,מלך" מחייבת את הפירוש הראשון.

1) פרשתנו א, ח.

2) עירובין נג, א. סוטה יא, א. וראה שמו"ר פ"א, ח. ועוד.

3 ועפ"ז מובן שאין לפרש כבמשכיל לדוד כאן, שתרווייהו מדייקים ל' חדש שהול"ל מלך אחר כו'.

4) אבל בפשש"מ לא קשה שהול"ל ,וימת (וימלוך)", דלמאי נפק"מ. וגם אם הי' נאמר ,וימלוך" הי' מובן שמלך ,מלך חדש". ולא דמי להכתובים בוישלח לו, לג ואילך ,רימת גו' וימלוך" כי שם מונה המלכים זה אחר זה ,,וימת גו' וימלוך תחתיו". ולהעיר שבפרשתנו לפנ"ז (פסוק ו') נאמר ,וימת יוסף גו' וכל הדור ההוא".

אמנם, בכל אחד משני הפירושים יש יתרון מסויים, המתרץ קושי שקיים בפירוש האחר, אך בכל זאת, כמוסבר כמה פעמים, הפירוש הראשון קרוב יותר אל פשוטו של מקרא:, מפני הסיבות הבאות:

א) באופן פשוט סביר להניח שבמילה ,חדש" הכוונה היא ,חדש ממש", ולא שב,מלך"** הכוונה היא ל,גזירות" - שנתחדשו גזירותיו.

ב) לפי הפירוש השני - ,נתחדשו גזירותיו", = מוכרחים להסביר על המילים ,,אשר לא ידע", ש,עשה עצמו כאילו לא ידע", כפי שמוסבר בגמרא> וכפי שרש"י מדייק ואומר ,,ואשרז לא ידע, עשה עצמו כאילו לא ידע". [רש"י מוסיף על לשון הפסוק את וא"ו החיבור כדי להדגיש שהפירוש ,,עשה עצמו כאילו לא ידע" הוא המשך