545

חשיבותן של נשי ישראל. ביחס לפסח נאמר?: "בזכות נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים", וביחס למתן תורה נאמר<: "כה תאמר לבית יעקב - אלו הנשים" ורק אח"כ - "ותגד לבני ישראל".

"תאמר" - בלשון רכה, "תגד" - דברים קשים כגידין. רק אז אפשר לדבר עם האנשים דברים הקשים כגידין - כאשר הדברים הושגו לגבי הנשים, מתוך כך שנאמרו להן בלשון רכה ונקלטו בקרבן.

כ. אשה מישראל צריכה לדעת שהיא עקרת הבית, והתנהגות הבית תלויה בה. לא רק התנהגות הילדים, התלויה ודאי בה, שכן בידה ניתן חינוך הבית, אלא אף התנהגות הבעל והבית בכלל תלויה בה.

לפיכך, אם היא מעונינת בתואר שהתורה העניקה לה - "עקרת הבית" - ולא להיפך, ח"ו, - עליה לעשות שהבית יהיה בית יהודי. אין הכוונה לענינים כגון שבת, כשרות, טהרה ודומיהם, שלגביהם אין ספק, כי אם גם בימי החול, בחיי יום יום, צריך הבית להיות בית יהודי ובית חסידי.

הנכנסים לבית צריכים להרגיש שנכנסו לבית חסידי, והיוצאים מן הבית צריכים לחוש שיצאו מבית חסידי. דבר זה תלוי בנשי ובנות ישראל.

הוספות/חגה"פ

בשעה שאשה עושה כן הרי היא עקרת הבית האמתית, ומשום כך "נמשכת" ההשפעה בגשמיות, בבני, חיי, ומזוני רויחי.

(משיחת אחש"פ, תשט"ו)

כא. נאמר בתורת החסידות שבחדשי הקיץ קל יותר לעבוד את ה' מאשר בחודשי החורף.

טעם הדבר, לפי פשוטו, הוא: כל חג מביא הרי תועלת רוחנית מסויימת, כפי שהיה נראה בזמן הבית: "שלש פעמים בשנה יראה - כשם שבא ליראות כך בא לראות"< והיתה שם התגלות אלקות, שבה "חיו" עד לחג הבא. כך גם בזמן הגלות.

ומאחר שבקיץ סמוכים החגים זה לזה, וההארה חזקה, איפוא, יותר - קל אז לכן יותר לעבוד את ה'.

כב. הוא:

חדשי הקיץ פועלים בהתאם לסדר של חדש ניסן, "המשכה" מלמעלה למטה. והרי זה ההבדל בין תשרי לבין ניסן: תשרי הוא חדש התשובה, חדש השופר, כמאמר המדרש": "שפרו מעשיכם" וע"י כך "תשרי ותשבוק לכל חוביהון", ואלו בניסן - נגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה, מלמעלה למטה.

- למרות שיש יתרון מסוים לסדר

הטעם, מבחינתו הפנימית,