236

26 לקוטי ובשייכות עם ההכנה למ"ת, מכיוז שזוהי ה,ערבות" שעל ידה נותן הקב"ה תורה ל(כל) ישראל.

ו ולהעיר, שגם בשמו של האיגוד ,צבאות-השם" מודגש הקשר והשייכות לכללות הענין דמתן-תורה:

הפעם הראשונה שאז נקראו ישראל בשם ,צבאות ה" היא בצאתם ממצרים -- ,ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים"?י.

ומכיון שהתכלית והמטרה דיצי"מ היא - ,בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה"י!, ,כשתוציאם ממצרים תעבדון אותי על ההר

העומדת לישראל"?י -- נמצא, שבנוגע למתןיתורה מודגש ביותר הענין ד,צבאות ה'".

ואף שהשם והתואר ,צבאות ה'" קאי על כל אחד ואחת מישראל, ,,הקטנים עם הגדולים"יי, כל בנ"י שיצאו ממצרים -- ישנה הדגשה מיוחדת בנוגע לילדי ישראלי:, ובמיוחד בנוגע למתן-תורה (התכלית והמטרה דיצי"מ), אשר, ה,ערבות" שלהם, ,בנינו יהיו ערבים שלנו", היא היא זו שהביאה בפועל נתינת התורה, ,על ידיהם אתננה לכם", ,מיד קבלן הקב"ה, ונתן את התורה לישראל".

ז+ ויש לקשר את הענין ד,צבאותהשם" גם עם פרשת השבוע -- פ'

)0 )3 12

במדבר, ובפרט אשר ,לעולם קורין פרשת במדבר סיני קודם עצרת"5:

התחלת ו,ראש" פ' במדבר היא - מנין בנ"י, ענין עיקרי לא רק בפרשה זו, אלא בכל הספר כולו, שהרי ספר במדבר נקרא ,חומש הפקודים"*, על שם מנין בנ"י שבהתחלת הספר (ולאח"כ -- בפ' פנחס).

והרי מנין בנ"י הוא -- ,כל יוצא צבא בישראל . . לצבאותם"יי, כלומר, עניז של ,, צרא", ומכיוז שמדובר אודות הצבא דבנ"י -- הרי זה ,צבאות ה'".

אמנם, עניז זה הוא, לכאורה, רא" לסתור, שהרי ,כל יוצא צבא בישראל"

--הוא-;מבך עשרים שנה ומעלה";/-,מגיד..

שאין יוצא בצבא פחות מבן עשרים"*, היינו, שלא מדובר כאן אודות קטנים, ואפילו לא גדולים בגדלות דבר-מצוה לחוד, כי אם ,,בן עשרים שנה", שלימות הגדלות, כידוע בביאור הענין ד,למכור בנכסי אביו עד שיהי' בן עשרים שנה"", ומהי השייכות ל,צבאות-השם" דעניננו, ילדים וילדות שלפני בר-מצוה ובתמצוה?!

והביאור בזה -- בפשטות:

בצאתם ממצרים, הי' צורך במלחמה כפשוטה -- הן בכניסתם לארץ, והן לפני הכניסה לארץ, ומתחיל תיכף ליציאתם ממצרים (,צא הלחם בעמלק גו' לפי חרב"") ועד לסוף שנת הארבעים (,וילחם בישראל ויכהו ישראל