112

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

09 לקוטי

ג. גלות מצרים מהוה שרש לכל הגלויות+. מכאן שכל הגזירות שהיו בגלות מצרים נמצאות בכל הגלויות, וגם בגלותנו זו ובדורנו זה:

אף עתה קיים "פרעה מלך מצרים" - כלומר: הרוח השוררת ברחוב - הטוען להשלכת ילדי ישראל לתוך הנהר של מנהגי ונמוסי המדינה, ולהטבעתם בגלים המהווים, לפי דעה זו, מקור לפרנסה.

רוח זו דורשת לבנות את פיתום ורעמסס בנשמותיהם של ילדי ישראל, כלומר: להקריב אותם לפני הדברים הנחשבים כ"מבצר" ועוד ונקודת המוקד של זרם החיים.

יש, איפוא, לדעת שכל הטענות הללו של "הבה נתחכמה לן - לאלקיהם" - מקורן בפרעה מלך מצרים הרוצה לבלתי השאיר שריד ופליט, ר"ל, מיהדות, מנשמות ישראל, ועל ידי כך - גם מגופם.

ולכן יש לעמוד נגדן בכל תוקף ולחנך את הילדים ברוח ישראל סבא.

ד. פירוש הדבר למעשה: בשעה שנידונית שאלת חינוך הילדים יש לזכור שאסור להטביעם בנילוס העבודה הזרה של המדינה, בגלים של חיפושי "תכלית". הדרך היחידה לחיים היא החנוך המוחלט בתורתנו - תורת חיים.

אין כל סיבה לחקות הורים אחרים, שילדיהם יגדלו "מסודרים": לפלוני יהיה בנין ולפלוני מכונית, זה יהיה רופא, זה עורך-דין וזה, לפחות מצחצח נעלים, ואילו אם תשלח את בנה לישיבה יגדל לבטלן שאף לא יהיה מסוגל לצחצח נעלים, הוא אף לא ידע כיצד תופסים ביד את המברשת.

- יש לדעת שהקב"ה זן ומפרנס לכל, והעושה את אשר רוצה הוא - "ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך" - יעשה הוא את הבקשה שהאדם מבקש, עבורו ועבור צאצאיו.

יש למסור את הילד למלמד שהוא בעצמו איש חי ע"י תורתנו, תורת חיים, וחי בהם במצוות תתורה, שהמלמד יחנך כך את הילדים בדרך החיים של התורה והמצוות, וע"י כך להציל את הילדים, ובאמצעותם גם את עם ישראל כולו.

לגבי גאולת מצרים נאמר?: "בשכר

הערות

  1. 4. ב"ר פט"ז. לקו"ת להאריז"ל פ' תצא. ד"ה קול דודי תש"ט (סה"מ תש"ט ע' 107). 6 שמו"ר פ"א, ט. סוטה יא, א.
  2. 2. שיחות
  3. 3. ה כשם שגלות מצרים היא שורש כל הגליות, ולפיכך קיימות גם עתה הגזירות שהיו אז, כאמור - כך גם נאמר ביחס לגאולה*: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", הגאולה העתידה תהיה דומה לגאולת מצרים. ופירוש הדבר שגם ההכנות והדברים המביאים גאולה זו צריכים להיות דומים לדברים שהביאו את גאולת מצרים.
  4. 6. מיכה ז, טו. 7 סוטה יא, ב.

מצוטט ב־3 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות) ה'תשי"א לקו"ש ח"א ע' 112
  2. תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ צו, שושן פורים, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"א ע' 112
  3. תורת מנחם בס"ד. שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י. לקו"ש ח"א ע' 112

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.