חיפוש לפי מקור בגמרא

יבמות סב, א.

וידעת כי שלום אהלך : איוב ה, כד. וראה יבמות סב, ב. ובכ"מ.

להניח ברכה אל ביתך : יחזקאל מד, ל. ראה יבמות סב, ב.

ראה רש"י יבמות סב, א ד"ה חייס. קידושין סט, א ד"ה עבד.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב. טור ושו"ע ס"א.

ר"ת בספר הישר חידושים סי' מה. תוס' יבמות סב, ב ד"ה חייב.

יבמות סב, ב.

ראה יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב (אמרו שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד, מפני שלא נהגו כבוד …

… שואלים בהלכות פסת קודם לפסח ל' יום ופלגא ט״ו יום, וט"ו יום קודם העצרת זהו ל"ג בעומר). והיינו שבגמרא שלנו (יבמות סב, ב) הנוסח הוא (תנא כולם מתו מפסח ועד עצרת). אבל בספר ישן הבא מספרד, הנוסח הוא "מפסח ועד פרוס העצרת", שפירושו – …

תלמידי ר"ע כולם. . נשתכחה. . הוחזרה : ראה יבמות סב, ב וברש"י שם.

תלמידי ר"ע כולם. . נשתכחה. . הוחזרה : ראה יבמות סב, ב וברש"י שם.

חייב אדם לפקו"ד את אשתו : יבמות סב, ב. ראה גם לקו"ש פקודי (כרך כו) ע' 286.

אשתו זו ביתו : ראה יבמות סב, ב. יומא ב, א.

אין . . שבגוף : יבמות סב, א.

– ראה יבמות סב, ב.

… דאָזיגע תלמידים פון רבי עקיבא - זאָגן אונזערע חכמים זכרונם לברכה - האָבן געראַטעוועט די תורה אין יענער צייט (יבמות סב, ב).

… גשמיים, וכמאמרם על התורה (ברכות סא, ב) במקום חיותנו, והם נמשכים למטה, שיהי' להניח ברכה אל ביתך ממש ע"י האשה (יבמות סב, ב, וכמשנ"ת בלקו"ת ס"פ וזאת הברכה)

ויש לקשר זה עם ל"ג בעומר בפרט, ע"פ מרז"ל (יבמות סב, ב) דבמשך ימי הספירה לא נהגו כבוד זב"ז ולכן כו', משא"כ בל"ג בעומר שפסקו.

לא נ"ל הדמיון כלל, כי הנכרי ובנו יש להם שייכות זל"ז ונקרא זרעו (יעויין יבמות סב, א ובפוסקים שם) משא"כ בבן ישראל שבא על הנכרית - וכבר תמהו אפילו על הדיעה שהובאה ברמ"א בשו"ע אהע"ז סט"ו ס"י, אף …

לא נ"ל הדמיון כלל, כי הנכרי ובנו יש להם שייכות זל"ז ונקרא זרעו (יעויין יבמות סב, א ובפוסקים שם) משא"כ בבן ישראל שבא על הנכרית - וכבר תמהו אפילו על הדיעה שהובאה ברמ"א בשו"ע אהע"ז סט"ו ס"י, אף שמדבר שם רק …

לא נ"ל הדמיון כלל, כי הנכרי ובנו יש להם שייכות זל"ז ונקרא זרעו (יעויין יבמות סב, א ובפוסקים שם) משא"כ בבן ישראל שבא על הנכרית - וכבר תמהו אפילו על הדיעה שהובאה ברמ"א בשו"ע אהע"ז סט"ו ס"י, אף שמדבר שם רק …

ראה יבמות סב, ב:

ובטח מכרת היא היטב בהאחריות המוטלת על האשר היא עקרת הבית, וידוע מאמר רז"ל אשר ברכה נמשכת בבית בשביל האשה (יבמות סב, ב ומבואר בלקוטי תורה סוף פ' ברכה), ומובן אשר הדברים אמורים הן ברכה בגשמיות והן ברוחניות, וכיון שאין הקב"ה בא …

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

אם נאמר שהוא מדאורייתא : כדעת התוס' יבמות סב, ב ד"ה חייב.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י שם). וש"נ.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י שם). וש"נ.

יבמות סב, ב. וראה ג"כ ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א, ו.

יבמות סב, ב. שו"ע אדה"ז או"ח הל' פסח רסתצ"ג.

… פמ"ג, א. תנחומא פרשתנו יא (וראה אדר"נ שם). וראה גם תנחומא תשא ל. פרש"י שם לד, א. משא"כ להטעם (שבת פז, א. יבמות סב, א. תנחומא תשא שם. ועוד) דמשה דריש ומה פסח כו' וישראל מומרים כו' (היינו ששברם מפני שבנ"י לא היו ראויים להם), …

שמו"ר פמ"ג, א. תנחומא פרשתנו יא (וראה אדר"נ שם). וראה גם תנחומא תשא ל. פרש"י שם לד, א. משא"כ להטעם (שבת פז, א. יבמות סב, א. תנחומא תשא שם. ועוד) דמשה דריש …

שמו"ר פמ"ג, א. תנחומא פרשתנו יא (וראה אדר"נ שם). וראה גם תנחומא תשא ל. פרש"י שם לד, א. משא"כ להטעם (שבת פז, א. יבמות סב, א. תנחומא תשא שם. ועוד) דמשה דריש …

שבת פז, א. יבמות סב, א. אדר"נ פ"ב, ג.

ולכאורה דוחק לומר שהרמב"ם למד עבדים (במכ"ש וק"ו) מבהמות [ובפרט שעבדים נק' "עם הדומה לחמור" — יבמות סב, א. וש"נ. ועוד], ולכן מביא גם "בהמות" כיון שזהו מקורו.

… שיחת ל"ג בעומר תשי"א, ושם נתבאר השייכות לתינוקות דוקא, כי ביום זה תלמידי רבי עקיבא (שלא נהגו כבוד זל"ז — יבמות סב, ב) פסקו מלמות (טושו"ע או"ח סתצ"ג ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה), ולכן הוא יום שמחה וזכרון לתלמידים (ותלמידות) במיוחד, …

… כי ביום זה תלמידי רבי עקיבא (שלא נהגו כבוד זל"ז — יבמות סב, ב) פסקו מלמות (טושו"ע או"ח סתצ"ג ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה), ולכן הוא יום שמחה וזכרון לתלמידים (ותלמידות) במיוחד, ולימוד להם ונתינת כח — בהנהגת כבוד אחד …

יבמות סב, ב.

בא יב, טו. [edn_5_*] וגם להדיעה שאם "היו לו בנים בהיותו עכו"ם ונתגייר. . קיים פרי' ורבי'" (יבמות סב, א), "אע"ג דלענין כמה דברים אמרינן גר שנתגייר כקטן שנולד דמי" — "כיון דבנכריותו קיים דזרעו מיוחס אחריו באותה …

… כקטן שנולד דמי" — "כיון דבנכריותו קיים דזרעו מיוחס אחריו באותה שעה מיפטר נמי כשנתגייר" (תוד"ה ר"י יבמות שם) — אולי יש לחלק, כי התם איירי בענין שיש לו מציאות תורנית (שגם בנכריותו זרעו מיוחס אחריו מדין תורה), וזה יכול …

יבמות סב, ב.

יבמות סב, א.

… בין עבד לב"נ. (משא"כ לדעת האומרים דפו"ר ושבת קשורים זב"ז). וראה בכורות מז, א: "והא עבד להו שבת" [ולשון הש"ס (יבמות סב, א) "בני פו"ר נינהו" י"ל, שהכוונה היא ל"שבת" = וכמו "פרי' ורבי' (שמפרשת המשנה מיד) שנאמר לא תהו בראה לשבת …

ישעי' מה, יח. וגם לב"נ נאמר זה - אף שמצות פו"ר ניטלה מהם (סנה' נט, ריש ע"ב. אבל ראה שאילתות קסה ובנ"כ שם. מל"מ הל' מלכים פ"י ה"ז. מנחת סולת על ס' החינוך מצוה א סק"ה. ועוד) - כמ"ש התוס' (גיטין מא, ב ד"ה לא תהו …

פירש"י וירא כ, יב. וגם בנוגע להלכה - ראה יבמות סב, ריש ע"ב.

יבמות סב, א. שו"ע אה"ע ס" אי סעיי ר'.

ולהעיר גם מב' הסוגים שבתלמידי ר"ע (יבמות סב, ב):

ראה יומא בתחלתה. יבמות סב, ב. ובכ"מ.

ראה וח"א נה, ב. קסה, א. וראה גם יבמות סב, ב. וראה מדבר קדמות להחיד"א מע' נשים אות יג.

… גשמיים, וכמאמרם על התורה (ברכות סא, ב) במקום חיותנו, והם נמשכים למטה, שיהי' להניח ברכה אל ביתך ממש ע'י האשה (יבמות סב, ב.

והאדם העובד נוטל חלק בראש -- ברוחניות ונמשך ע"י האשה גם בגשמיות ממש להניח ברכה אל ביתך, וכמרז"ל (יבמות סב, ב) ונתבאר בלקו"ת ס"פ וזאת הברכה.

שמחת . . להיות בצותא: ראה יבמות סב, ב: שווי בלא שמחה. ובמו"ק ז, ב: צותא דעלמא עדיפא לי'.

שקיימו , , שמם: יבמות סב, ב.

להעיר ממרז"ל (יבמות סב, סע"א) דמשיח בא כשיכלו כל נשמות ב(אוצר)גוף.

נוסף על השייכות דל"ג בעומר - שבו פסקה מיתת תלמידי רע"ק (טושו"ע ושו"ע אדה"ז או"ח סתצ"ג) על שלא נהגו כבוד זל"ז (יבמות סב, ב) - למשנה י"ב (,,יהי כבוד תלמידך כו' וכבוד חברך כו'"). ועפמ"ש בחדא"ג מהרש"א יבמות שם ד,,לא חש כ"א מהם על כבוד …

… נהגו כבוד זל"ז (יבמות סב, ב) - למשנה י"ב (,,יהי כבוד תלמידך כו' וכבוד חברך כו'"). ועפמ"ש בחדא"ג מהרש"א יבמות שם ד,,לא חש כ"א מהם על כבוד תורה של חבירו דאין כבוד אלא תורה" - שייך גם למשנה ו' (,,כל המכבד את התורה כו'"). …

ובפרט שהענין דפוקד דרכיהן של ב"ב כו' הובא בש"ס (יבמות סב, סע"ב. סנה' עו, ב) לא בהמשך לקינוי אשתו, והרמב"ם מצרפם יחד.

יבמות סב, רע"א.

יבמות סב, סע"א.

יבמות סב, סע"א ובפרש"י שם. וש"נ.

יבמות סב, סע"א ובפרש"י שם. וש"נ.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י שם). וש"נ.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י שם). וש"נ.

להעיר גם ממשנ"ת (לקו"ש ח"ז ע' 342 ואילך. חכ"ב [המתורגם] ע' 156 ואילך) במרז"ל (יבמות סב, ב) בנוגע לתלמידי רע"ק ש,לא נהגו כבוד זה לזה". וראה גם לקו"ש [המתורגם] חי"ט ע' 94 בביאור מרו"ל (ב"ב עה, א) …

שבת פז, א. יבמות סב, א.

יבמות סב, ב.

רמב"ם הל' אישות פט*ו הי"ט. מיבמות סב, סע"ב.

… על כ"ד אלפים מתלמידי רע"ק שמתו בימים הללו" (ל' אדה"ז בשו"ע או"ח סתצ"ג ס"א) שמתו ,מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב, ב) ,ואמרו (שם) שמתו במיתת אסכרה, דאפשר דכ"א דיבר לשון הרע והי" מספר בגנות חבירו* וסימן ללשון הרע אסכרה …

… רע"ק שמתו בימים הללו" (ל' אדה"ז בשו"ע או"ח סתצ"ג ס"א) שמתו ,מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב, ב) ,ואמרו (שם) שמתו במיתת אסכרה, דאפשר דכ"א דיבר לשון הרע והי" מספר בגנות חבירו* וסימן ללשון הרע אסכרה כדאמרינן כו'" …

… רע"ק שמתו בימים הללו" (ל' אדה"ז בשו"ע או"ח סתצ"ג ס"א) שמתו ,מפני שלא נהגו כבוד זה לזה" (יבמות סב, ב) ,ואמרו (שם) שמתו במיתת אסכרה, דאפשר דכ"א דיבר לשון הרע והי" מספר בגנות חבירו* וסימן ללשון הרע אסכרה כדאמרינן כו'" …

יבמות סב, ב.

ולהעיר גם מהלימוד בגודל עניו אהבת ישראל מזה שתלמידי ר' עקיבא מתו בימי הספירה מפני שלא נהגו כבוד זה לזה (יבמות סב, ב).

-- ראה יבמות סב, ב.

בעומר כי ,נהגו כבוד זה לזה" (ראה יבמות סב, ב), ובודאי בתכלית השלימות, כמתאים לתלמידי רע"ק.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב ובמאירי שם.

יבמות סב, ב ובמאירי שם.

ראה יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, סע"א. ע"ז ה, א. וש"נ.

יבמות סב, ב. וראה לקו"ת ס"פ ברכה.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

קהלת יא, ו. וראה יבמות סב, ב.

… שמצינו (שבת קיד, א) ש"תלמיד חכם שנמצא רבב על בגדו חייב מיתה", משא"כ "מרדעת של חמור" (ועד"ז "עם הדומה לחמור" (יבמות סב, א)), שבה לא נוגע ענין של רבב.

ראה יבמות סב, ב.

ראה יבמות סב, ב ובמאירי שם (בשם הגאונים).

ראה יבמות סב, ב ובמאירי שם (בשם הגאונים).

יבמות סב, א. וש"נ.

יבמות סב, א. שו"ע אה"ע ס"א ס"ו.

ראה יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

… ראו כרובים (לא הכרובים דמשה שהיו ע"ג הארון , אלא הכרובים שעשה שלמה) המעורין זה בזה ", שזהו ע"ד שאמרו רז"ל (יבמות סב , ב) " חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך ", ועד"ז בנוגע להקב"ה וכנס"י (ראה תו"מ סה"מ אדר ע' צה . וש"נ) .

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י). וש"נ.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י). וש"נ.

ראה ב"מ נט, סע"א. יבמות סב, ב. לקו"ת ברכה ק, ב.

בנוגע לעבד – יבמות סב, א. וש"נ.

והרי ענין זה קשור עם הגאולה, כמארז"ל (יבמות סב, סע"א. וש"נ) "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", והיינו ע"י קיום מצות פרי' ורבי' – "מאַכן נאָך אַ אידן" …

מאירי יבמות סב, ב (בשם הגאונים). טושו"ע (ואדה"ז) או"ח סתצ"ג ס"ב (ס"ה).

יבמות סב, סע"ב.

יבמות סב, סע"ב. וש"נ. רמב"ם הל' אישות פט"ו הי"ט.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י). וש"נ.

יבמות סב, סע"א ובפרש"י. וש"נ.

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י). וש"נ.

ראה יבמות סב, ב. ובמאירי שם.

ראה יבמות סב, ב. ובמאירי שם.

ולדוגמא: בנוגע לענין ההולדה, שעל זה אמרו רז"ל (יבמות סב, א ובפרש"י. וש"נ) "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שב(אותו אוצר ששמו) גוף" – שטוען שהעיקר הוא המעשה בפועל, ללא …

יבמות סב, סע"א (ובפרש"י). וש"נ.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, סע"א ובפרש"י. וש"נ. וראה תוד"ה אין בן דוד – ע"ז ה, א.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב. ובמאירי שם.

יבמות סב, ב. ובמאירי שם.

ראה יבמות סב, ריש ע"ב. וש"נ.

יבמות סב, סע"ב. וש"נ.

… . וש"נ) , ומה גם שזוהי ההכנה לביאת משיח (שתלוי' במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות (תניא רפל"ז)) , כמארז"ל (יבמות סב , סע"א . וש"נ) " אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ". **) " זר " דייקא (ולא האדם עצמו) – כמובן מדברי רבינו הזקן …

יבמות סב, סע"א. ע"ז ה, א.

יבמות סב, ב.

אף שבסוגיא זו עצמה (יבמות סב, ב) נאמר לשון פקידה בנוגע יחוד גם לפנ"ז.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

ראה יומא בתחלתה. יבמות סב, ב. ובכ"מ.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, סע"א.

יבמות סב, סע"א. וש"נ.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

יבמות סב, סע"ב ובפרש"י.

באוה"ת שם (יא, ב), שונפקדת הוא (גם) לשון יחוד [כלשון רז"ל (יבמות סב, ב) חייב אדם לפקוד את אשתו כו'], יחוד שמשא וסיהרא*, שזה נעשה ע"י המשכת אור חדש. ויש לומר, שהשייכות ד"(מחר) …

יבמות סב, ב.

יבמות סב, ב.

אף שבסוגיא זו עצמה (יבמות סב, ב) נאמר לשון פקידה בנוגע יחוד גם לפנ"ז.

יבמות סב, ב.

להעיר ממאמר רז"ל (יבמות סב, ב) חייב אדם לפקוד את אשתו בשעה שהוא יוצא לדרך, דמזה מובן, שהפקידה היתה לפני יציאתו של הבעל (הקב"ה) לדרך. ועפ"ז …

בנוגע לעבד – יבמות סב, א. וש"נ.