58
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
6 לקוטי שהאדם צריך< להדריך ולהקפיד על התנהגות בניו ובני ביתו בכלל**.
ולכן ,,מצות חכמים על בני ישראל לקנאות לנשיהן":, באופן כללי, לכל אשה, כהנהגה תמידית5, עם ההגבלות ,ולא יקנא לה ביותר מדאי"<, ,לא מתוך שחוק .. ולא להטיל עליהם אימה .. אין ראוי לקפוץ ולקנאות בפני עדים תחילה""*.
ה. במשנה - קנוי עקב חשד, בברייתא - ק'נוי לאשה כשרה
וזהו ההבדל בין המשנה לבין הברייתא:
במשנה, ששם נאמר ,המקנא" - ,דיעבד", מדובר על קינוי לאשה ש,מצא בה דברים כאורין" וכדומה'*, שהוא הקדמה להיסתתרות, ובענין זה סובר הרמב"ם, שלפי שיטת התלמוד
נשא ג
הבבלי ,אסור לקנאות"? (כדלהלן בסעיף ו').
ואילו המחלוקת בברייתא בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא, אם הקינוי הוא חובה או רשות, דנה בענין הקינוי לאשה כשרה - ,,להדריכה":
רבי ישמעאל סובר שכל ענין הקינוי, גם אצל אשה כשרה, הוא ,רשות" בלבד - יש כאן חידוש ומתן היתר: ,כלפייי שאמרה תורה* לא תשנא את אחיך בלבבך", אומרת התורה כאן, שבמקרה זה מותר הענין של ,וקינא את אשתו", גם אם הוא עלול להביא לשנאה.
ורבי עקיבא סובר, שהקינוי במטרה ,להדריכה" הוא חובה.
וכך פוסק הרמב"ם, המדבר על אופן זה של קינוי*, כפי שמובן מלשונו, כאמור.
ויש לומר, ששני אופני הקינוי רמוזים בפסוק* ,ועבר עליו רוח קנאה
הערות
- 5. עד מש"נ ,יצווה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' גו'" (וירא יח, יט. וראה סנה' נז, ב'.
- 6. ובפרט שהענין דפוקד דרכיהן של ב"ב כו' הובא בש"ס (יבמות סב, סע"ב. סנה' עו, ב) לא בהמשך לקינוי אשתו, והרמב"ם מצרפם יחד.
- 7. לשון הרמב"ם שם הי"ח. ועד"ז בהלי אישות שם.
- 8. וכדמוכח עוד יותר מזה שהביא הלכה זו בהל' אישות בעניני הנהגות איש לאשתו, ע"ש.
- 9. הל' אישות שם.
- 0. הל' סוטה שם.
- 1. ויש להוסיף שעפ"ז הושוו הבבלי וירושלמי עכ"פ בענין זה שהמשנה איירי באותו אופן דקינוי (אלא שלהירושלמי תלוי קינוי בגירושין, משא"כ להבבלי).
- 2. אלא שעפ"ז צע"ק מדוע לא הביא הרמב"ם הא דאסור לקנאות כשמצא בה דברים כאורין כו'. וראה לעיל הערה 21 בסופה.
- 9. אין להקשות מהא שפסק (שם פ"א ה"י"יא) שב"ד מקנין לאשה ,שהעם מרגנין אחרי"" - כי שם הקינוי אינו בשביל להשקותה (רמב"ם שם), שבזה תלוי טעם האיסור לקנאות, כדלקמן סעיף ו.
- 3. כבגמרא שם ג, א.
- 4. קדושים יט, יז.
- 5. וצע"ק מה שהביא הרמב"ם בפיה"מ (בהמשך לפי' המענה) ,ודע שאדם חייב לקנאות על אשתו כו'" - והרי המשנה לא איירי בקינוי שהוא חובה.
- 6. פרשתנו ה, יד. וראה ג"כ ספורנו עה"פ. עיון יעקב לסוטה שם ד"ה רבנן אמרי.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.