תמד, א

מספר ל"ו שהוא בגי' אל"ה⁸², וגם אל"ה אותיו' לא"ה⁸³ כמ"ש בלא"ה שילדה ששה בנים שהן ששה מדו'⁸⁴ למעלה ואחר ילדה בת ושמה דינה⁸⁵ פי' דינא⁸⁸ דמלכות"א⁸⁷ דינא⁸⁶ כו' וד"ל[ednref_16_טז]. וזהו אל"ה פקודי המשכ"ן פי' פקוד"י הוא כמו ענין פקידה ליחוד זכר ונקבה כענין מארז"ל חייב אדם לפקו"ד את אשתו⁸⁹ כו' והוא מענין התקשרות ויחוד כמ"ש פקד פקדת"י אתכם⁹⁰ כו'. ופי' משכן הוא בחי' משכן דלתתא שהיא ה"א אחרונה שבשם הוי' למעלה, ולמטה הן בחי' כנ"י בכלל, והפקידה לפקוד אותם היינו בחי' יחוד ו"ה הנ"ל כענין לפקו"ד את אשתו כו' והוא ע"י מצות הנגלות לנו ולבנינו כנ"ל, והעיקר הוא ע"י התורה שהוא אות הוי"ו כנ"ל והן שיתא סדרי משנה זרעים מועד כו' שהן ששה[ednref_17_יז] מדו'⁹¹ העליונו' למעלה ולמטה מלובשי' בשית סדרי משנה כו' וכל א' כלול מן הששה כי הרי סדר זרעים שהוא בחי' אור החסד הוא בלול גם ממשניו' דסדר מועד וכל השאר סדרים ועד"ז גם סדר מועד בלול מסדר זרעים כי כאו"א כלול מכולם [oldpage_1316] ּ כו', ועי"ז עולה מספר אל"ה בכלל וממספר אל"ה שבשיתא סדרי משנה נעשה בחי' יחוד דתורה ומצו' בכנ"י בכנ"י⁹², ולהיו' כי השכינה שורה בכנ"י ונק' משכן סתם וחייב אדם לפקו"ד את אשת"ו כו' ע"כ אמר אל"ה פקודי המשכן פי' באל"ה הוא פקוד"י המשכן. ומה שאמר פקוד"י לשון רבים כי רבי"ם הם בחי' פרטי היחודי' שברמ"ח מ"ע שהרי על כל מצוה ומצוה בפרט אנו או' לשם יחוד⁹³ קדב"ה ושכינתי' כו' וד"ל[ednref_18_יח].

וכל זה בחי' משכן סתם והוא אותיו' ו"ה הנגלו' לנו וזהו אל"ה מענין ולשון התגלות כאומר לנוכח אל"ה ה"ם כו'[ednref_19_יט]. אבל משכן העדות אינו בבחי' ההתגלות כלל כי הוא בחי' משכן דלעילא שבבחי' י"ה שבשם הוי' שנק' נסתרו"ת כנ"ל, ולכך נק' משכן העדות כמ"ש למעלה בענין הפסוק ששם עלו שבטי' שבטי י"ה עדו"ת לישראל כו', והוא בבחי' שרש המל"ת שלא באו למטה בבחי' כלים מכלים שונים אלא רק בדרך השלילה מפני שהלא"ו קודם להן משום שנא' ישת חוש"ך סתר"ו כו' וכנ"ל וד"ל[ednref_20_כ].