554

ובאותן נסיבות. למרות זאת לא נותר איש מן הסוג הראשון של התלמידים, ולא ידועים לנו אפילו שמותיהם. ואילו התלמידים מן הסוג השני - התלמידים שלאחר ל"ג בעומר. - למרות שהיו פחותים במספרם בהרבה, הצליחו במדה בלתי רגילה, ותורתם ושמם זורחים ומאירים עד היום הזה ומונצחים לעולם*.

מה גרם להבדל זה? - התלמידים מן הסוג השני השתדלו, הקדישו מאמצים ותשומת לב מיוחדת ללמודם, ושיהא הלמוד מתוך אהבת ישראל, שישררו ביניהם שלום וכבוד הדדי. לעומתם - התלמידים מן הסוג הראשון לא הקדישו תשומת לב מיוחדת לכך, ומשום כך לא הצליחו גם בלמודם.

תלמידים בכלל, וביחוד תלמידים הלומדים תורה ביראת שמים, בישיבה חסידית, נדרשים לדעת ולזכור כי הדבר תלוי בהם עצמם: אם ישתדלו ללמוד תורה באהבת ישראל, לחיות בשלום ובכבוד עם חבריהם וללמוד עם חבר - יהא שמם לכבוד ולתפארת לישיבה, ויגדלו ליהודים טובים ויהודים גדולים לכבוד ולתפארת לעם ישראל כולו.

ד. יעזור לכם הקב"ה שיהיה לכם הרצון החזק ללימוד התורה, ללמוד כרצון מיסד ומנהל הישיבה כ"ק מו"ח אדמו"ר נ"ע, שהעניק כוחות לשם כך, ואז מובטחים אתם שתצליחו בלימודים ותצליחו בחיים, ותהיה אפשרות

הוספות/ל"ג בעומר - שיחות -

להתפאר בכם ולומר: "ראו גידולים שגידלתי" - אלו הם פירות של חנוך כזה ולימוד כזה. הם למדו כפי הצורך, ולפיכך הצליחו בכל.

הכוח לכך, והדרך לכך, מורה ל"ג בעומר, שבו החל סדר חדש, של רצון עז ללימודים, לימוד מתוך אהבת ישראל, שהיא קשורה ומשמשת "כלי" לאהבת הקב"ה ואהבת התורה, ואז יתן הקב"ה, מידו המלאה והרחבה, ברכה והצלחה, לכל אחד מכם, להוריכם ולקרובים לכם.

יתן ה' שיהיה הדבר בהצלחה מרובה.

ה. אנו עומדים עתה בימי הספירה. ימי הספירה מקשרים את חג הפסח, בו יצאו בני ישראל ממצרים, ומוליכים אל חג השבועות, זמן מתן תורתנו, הזמן בו קיבלו בני ישראל את התורה מן הקב"ה ע"י משה רבנו.