597

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

משיח צדקנו, שיגאלנו בגאולה

השלמה והאמתית.

כא. יתן ה' שכל אחד יעשה בכיוון זה, והדבר יביא את "פנחס - זה אליהו"!י, הוא אליהו הנביא שיבשר את הגאולה, והרי על פנחס נאמר (בפרשת השבוע): הנני נותן לו את בריתי שלום.

גם זה טמון ביסוד הרעיון של "פנחס - זה אליהו":

פנחס, שענינו: "בריתי שלום", שלום ואחדות בין יהודי לרעהו - "זה אליהו", הוא אשר יביא בקרוב ממש את המבשר, אליהו הנביא, שיבוא להודיע כי הנה מחר?3 יבוא משיח לגאלנו בגאולה השלמה.

(משיחת ד' פ' פנחס, כא תמח, תשכ"א)

כב. הפסוק "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל" דן, לפי התרגום והמדרשים והרמב"ם, במלך המשיח, ואילו בירושלמי?: נדרש הפסוק - בכל אחד מישראל. אך אין סתירה בין השנים: בספר "מאור עינים"* נאמר בשם הבעש"ט כי בכל איש מישראל שוכן חלק מנשמתו של המשיח. לפי זה - מתאימים שני הפירושים ומשלימים זא"ז.

אין לפרש שהניצוץ של המשיח

הוספות /יבזיג תמוז

המצוי בכל אחד מישראל הוא בבחינת "העלם", שכן - הירושלמי דורש דרשתו על הפסוק שבו נאמר "דרך" ו"קם", שמשמעותם - התגלות. בכוחו של איש ישראל, איפוא, לגלות ולהביא לידי ביטוי את ניצוץ המשיח שבו.

בכוחו של כל אחד מישראל לקרב את התגלות המשיח בפועל - ע"י קיום התורה ומצוותיה. באמצעות התורה והמצוות הרי הוא מביא זיכוך לעולם, ממעיט את רוח הטומאה - "מעט מעט אגרשנו" - עד שהוא מביא לידי "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (לגמרי)*, בביאת המשיח, והוא מביא טוב וקדושה לידי גילוי בעולם עד ל"ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"**.

כך נאמר בגמרא בנוגע למצוה הראשונה שבתורה - מצוות "פרו ורבו": "אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", עד שכל הנשמות שבאוצר העליון הנקרא "גוף" יתגלו ויתלבשו בגופים למטה. וכן הדבר לגבי שאר כל המצוות, שהרי תוכנן של המצוות כולן הוא - מצות "פרו ורבו": כשם שמצות פריה ורביה היא הבאת נשמה שנמצאת באוצר הנשמות לידי גילוי והתלבשות מוחשית למטה, כך המצוות כולן - מביאות לידי גילוי את הניצוץ האלקי הנמצא בחפץ הגשמי שבו מתקיימת המצוה (כפי

הערות

  1. 1. תרגום יונתן וארא ו, יח. רלב"ג למלכים א יז, א, 2) עירובין מג, ב. 3 מעשר שני, פ"ד ה"ו.
  2. 4. ס"פ פנחס.
  3. 5. זכרי" יג, ב.
  4. 6. ישעי" יא, ט.
  5. 7. יבמות סב, א.

מצוטט ב־1 עמודים

  1. תורת מנחם בס"ד. ר"ד אור ליום ד' פ' פינחס, כ"א תמוז ה'תשכ"א לקו"ש ח"ב ע' 597

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.