ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לדברכהשיחה א217

217

שיחה א

א. עה"פ "ולכל היד החזקה גו' אשר עשה משה לעיני כל ישראל" — סיומה וחותמה של פ' ברכה ושל כל התורה — מפרש רש"י התיבות "לעיני כל ישראל": שנשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם שנאמר¹ ואשברם לעיניכם והסכימה דעת הקב"ה² לדעתו שנאמר³ אשר שברת יישר כחך ששברת.

והמקור לפרש ש"לעיני כל ישראל" קאי על שבירת הלוחות הוא בספרי עה"פ, וז"ל: בשברי לוחות נאמר. . ואשברם לעיניכם וכאן הוא אומר אשר עשה משה לעיני כל ישראל.

ולכאורה תמוה: פירוש זה אינו ע"ד הפשט כלל, שהרי הכתובים כאן מדברים בשבחו של משה וגודל מעלותיו, וכפרש"י על הכתובים כאן⁴: "אשר ידעו ה' פנים אל פנים" — שהי' לבו גס בו ומדבר אליו בכל עת שרוצה; "ולכל היד החזקה" — שקיבל את התורה בלוחות בידיו; "ולכל המורא הגדול" — נסים וגבורות שבמדבר הגדול והנורא —

ואיך מתאים, שלאחרי מעלות גדולות ונפלאות אלו, יסיים הכתוב (ב"לעיני כל ישראל" —) ש"נשאו לבו לשבור הלוחות לעיניהם"?!

ורש"י — שבפירושו עה"ת לא בא "אלא לפשוטו של מקרא"⁵ — הו"ל לפרש ככמה פשטני המקרא⁶, ש"לעיני כל ישראל" (אינו ענין בפ"ע, אלא) בא בהמשך ל"היד החזקה" ו"המורא הגדול" — ש"נעשו לעיני כל ישראל"⁷.

מפרשי רש"י⁸ כתבו, שמטעם זה מוסיף רש"י (ממקום אחר בחז"ל⁹) "והסכימה דעת הקב"ה לדעתו שנאמר אשר שברת יישר כחך ששברת" — להדגיש דעם היות ששבירת הלוחות מצ"ע אינה ענין של מעלה, מ"מ יש בזה משום שבח בנוגע למשה שהרי "הסכים השם על ידו"¹⁰.

הערות

1. עקב ט, יז.
2. בכמה כת"י רש"י (שתח"י) "המקום". וכ"ה ביבמות ואדר"נ שבהערה 9.
3. תשא לד, א. עקב י, ב (וראה לקו"ש חכ"ו ע' 248 הערה 5).
4. לד, י ואילך.
5. פרש"י בראשית ג, ח. שם, כד. ובכ"מ.
6. רמב"ן. בחיי. וראה גם ספורנו, אוה"ח ועוד כאן. מו"נ ח"ב פל"ה. וע"פ המבואר בהל' יסוה"ת פ"ח (וראה אוה"ח פרשתנו שם), שיסוד האמונה בנבואת משה (ובמילא גם בתורת משה — ראה שם פ"ט) הוא "במעמד הר סיני שעינינו ראו ולא זר כו'" — "לעיני כל ישראל" — יומתק הטעם ע"ד ההלכה, שסיום כל התורה הוא בתיבות "לעיני כל ישראל".
7. במפרשי רש"י כ' שהכרחו של רש"י שקאי על שבירת הלוחות הוא מפני דהול"ל "לכל ישראל" וכיו"ב (רא"ם, גו"א ודבק טוב ועוד). ובתו"ת כאן, דאין לפרש שמוסב אלמעלה, משום שבכל פרט שבכתוב זה מתבאר ענין גדולה יתירה — ומה מעלה יתירה יש בזה שעשאם לעיני כל ישראל? [ויש להוסיף, שע"פ פרש"י שקאי על שבירת הלוחות יומתק ל' הכתוב "אשר עשה משה", משא"כ לפי' הרמב"ן כו' שצריך לפרש ש"הכין והראה זה"]. אבל זהו רק הכרח ש"לעיני כל ישראל" הו"ע בפ"ע, אבל התמי' שבפנים במקומה עומדת — כיצד מתאים לכלול שבירת הלוחות, שמצ"ע הוא דבר בלתי רצוי בתכלית, עם כל המעלות הנפלאות שנמנו בכתוב לפנ"ז?
8. רא"ם, שפ"ח ועוד.
9. שבת פז, א. יבמות סב, א. אדר"נ פ"ב, ג.
10. ובפרט ע"פ הגירסא בסיום פרש"י — הובאה לקמן הערה 21.

מצוטט ב־2 עמודים

תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה לקו"ש חל"ד ע' 217
תורת מנחם בס"ד. שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ו לקו"ש חל"ד ע' 217

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.