ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת נז

אגרת נז

אגרת נז

[תמוז תקפ"ה]

לזוגתי 2370 וכל בני ביתי שיחיו

ב"ה באנו לק"ק פוזנא בשלום היום בבוקר 2371 , והוא חמשה וחמשים פרסאות מקיניגשבורג 2372 . ועוד יש לנו לנסוע מפה דרך דרעזין לקארילסבאד ערך ששים פרסאות 2373 . וביום ה' הבע"ל 2374 ודאי נבא לשם, ובי"ז בתמוז אתחיל לשתות המים המרפאים דשם. וכתבתי לגאדיץ 2375 מקיניגשבורג זה היום שאתחיל לשתות, וה' ישלח לי רפואה שלימה. ומקארילסבאד ניסע לטעפליץ 2376 , ומשם בחזרה לא יאוחר מר"ח אלול 2377 , כאשר הגידו לי הדאקטורים דקיניגשבורג.

וב"ה אני בקו הבריאה לנכון בלי הרגשת כאב כלל, ורק הקור והגשם לא טוב כו'.

* * *

והיום 2378 יום ועש"ק פ' חוקת 2379 בשעה ג' אחר חצי היום. באנו לכאן עיר קריין שטאט 2380 , סמוך לעיר הגדולה גלוגא רבתי ג' פרסאות, ומשם ניסע לקארילסבאד דרך דרעזין ערך מ"ד פרסאות 2381 .

והדרך עד כאן הי' חול רב ולא נסענו רק ה' וא"ו פרסאות ביום. ומגלוגא הי' הדרך טוב מאד, הנקרא שאסיי, מיושב באבנים קטנים מצורף בחול דק, שהאופנים ילכו 2382 מאליהן לא יסבו בלכתן 2383 , והסוסים יוצאים דחופים ומבוהלים 2384 כו', עד שיסעו פרסה בחצי שעה, והפרסא הוא 13 וואייארסט 2385 שלנו ויותר כפי חשבונינו.

נסענו עד ב' מאות 2386 פרסאות, כי עד קיניגשבורג 155 פרסאות 2387 , ומקיניגשבורג לקארילסבאד מאה וחמשים פרסאות 2388 , ס"ה נסענו ב' מאות פרסאות ויותר, ובחנם נסענו קרוב לפ' פרסאות 2389 . ומסתמא פסקו לנו זה הגלות במידה כו', והעגמת נפש שקיבלנו לבד הקור והגשם כו'.

מעניני הילוך האשכנזים ונשיהם ובניהם ביותר שנבלעו בין הגוים לגמרי כו'. וגם בפוזנא הקהלה הגדולה כערך ב' אלפים בע"ב, אין אחד מהם כיהודי גמור, ואין לכתוב על פני השדה 2390 . ואי"ה בצאתנו בשלום ונבא לביתינו נספר כל חידושים ונפלאים שראינו, ועת לקצר.

ואל יפלא בעיניכם אשר אנו כותבים לכם איגרת, הגם שכתבנו לכם ביום וא"ו העבר 2391 בפראיי מארק 2392 שלא נכתב לכם עוד, עבור שאתם מצערים אותנו ביותר מהעדר מכתבם אלינו לגמרי. אך עכ"ז אנחנו מקוים שנקבל מכם מכתב בקארילסבאד שיגיע מקיניגשבורג, עם המעות שיושלח לנו מהגביר אופנהיים 2393 כהבטחתו, ואז נשלם להם ונכתוב משם באריכות. וזולת זה אין לחדש.

באכסניא שלנו באוטם הב' 2394 עומדים אנחנו אצל אשכנזי אחד, בלי הבדל בינו ובין גוי גמור, וכל שכן זוגתו וכל בני ביתו. והנערות כבנות כ"ה, כי נאסר פה החתונות עד כ"ה שנים, ומרחוק שמענו שגם במדינתנו נעשה כזאת ח"ו, ולא יאומן לנו, כי אין 2395 להם לעשות רע בנידון הכפרים 2396 כו', ומצפים אנו לקבל ידיעות טובות, אם יש, אודות הכפרים, מהקיר"ה. ושמעתי שנסע דרך קאוונא לריגא, ולא יעבור דרך מדינתינו 2397 , ולזאת מה שהי' נגמר בוויטעפסק יושלח ידיעה לידי, ויודיענו אם יש איזה דברים לטובה.

אביכם המצפה לשמוע מכם בשורות טובות בפרט ובכלל.

* * *

ואומר שלום לחתני חביבי ידידי הרב מ' מנחם מענדל שיחי', וזוגתו היא בתי, עם הנלוים

מחדושים דפה 2398 תקצר היריעה.

אך בפוזנא הייתי אצל הגאון הישיש רבי עקיבא איגר 2399 , וכינוי שמו איגר. והוא איש תם וישר [וירא אלקים] 2400 , ולא ידע בעניני דהאי עלמא כלום, מלובש בזופעצע פשוט ושטריימיל של עלקע 2401 קרוע 2402 (וזוגתו וב"ב כאשכנזים וערומים כו' וזה פלא). וקבל אותנו בכבוד גדול וביטול גדול, כי עניו ושפל ופשטן הוא עם כל אדם.

ופתיחת דברי הי' דרך הלצה פסוק אור זרוע לצדיק 2403 כו' שרבינו יצחק עשה שאלת חלום על עקיבא 2404 בא' או בה' כידוע, וסופי תיבות ר' עקיבה, ולזה ודאי צדיק הוא ושמו הולך כו', על כן בקשתי שיברכני כו'. והי' לו לנחת גדול ושחק. ואמר בזה"ל, פסוק דאתא לידן נימא בי' מילתא. ותוכן הדברים הי' על דרך הפשט שהעובדים על מנת לקבל פרס 2405 כו' זהו אור זרוע כעובד הארץ בזריעה, והעובדים על מנת שלא לקבל פרס הם ישרי לב שהם בשמחה עכ"ל.

ואמרתי לו גם אני שמעתי מאאמו"ר 2406 ז"ל פירוש על זה על דרך הקבלה, דאור זרוע זהו בחינת צדיק עליון מקור המשפיע לנשמות ישראל 2407 . והיינו שאמר הלוך ילך ובכה נושא 2408 כו' פן ירקב גוף הזריעה כמו נשמות הרשעים שמתים בלי תשובה. ואמנם אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוף 2409 , הוא בחינת מלכות 2410 , והוא מפני שחשב מחשבות לבלתי ידח 2411 כו', אז יצמח הזריעה של הנשמות בכפלי כפליים, כמ"ש אז יאמרו בגוים הגדיל 2412 כו', כי כלום זורע אדם קב 2413 כו', וזהו בא יבא ברנה 2414 כו'. וזהו לישרי לב, אחר הצמיחה שיעשו כולם תשובה, שמחה, כמו ואביוני אדם 2415 כו'. ונהנה מזה, אך כבדה אזנו משמוע 2416 .

וביקש לספר מהות אאמו"ר ז"ל, ואמר ששמע ממנו. ושאל מהנעשה במדינתנו, וספרתי לו קצת מפירוד ושנאת חנם בין מתנגדים לחסידים על פי קבלתם מהגאון מווילנא, וכפי הנראה מעכ"ת דורש טוב לכל עמו 2417 בשוה. והרים ידיו ואמר ח"ו כל ישראל כו', ושקר הגידו שכתב איזה כתב על חסידים 2418 כי אדרבה כו'.

וגם בקשתיו שיכתוב לאמשטרדם אודות אנ"ש דחברון 2419 , והבטיח.

ונתתי לו ב' חלקים משו"ע אאמו"ר ז"ל, וגם התניא שלו, וספרים שלי, וקבל בכי טוב 2420 , ונפטרתי ממנו בשלום ובכבוד גדול. כה יהי' מכל רבני וואהלין ורבני ליטא 2421 כו' וד"ל.

וקנינו מבחורי חמד שלו שתשמישם 2422 ביום ובלילה 2423 חידושי הר"ן 2424 על ב"מ, וחידושי דרע"ק הנ"ל, בחילוקים ופשטים. ויראתי שלא יגיד לי חילוק, ואנא לא חילק ידענא 2425 כו'.

* * *

ברגע זו הייתי במרחץ 2426 , ומשחתי ידי, כי לא אוכל להניעה כו', [ובצד] הימין נשקט הכאב 2427 , ובצד שמאל נשקט הכאב לגמרי, רק [לפ]רקים נתעורר מצד הימין יותר, ומי יודע מה זה כו', [ו]ה' ישלח לי רפואה שלמה במרחץ החם 2428 .

אך המרה שחורה גדולה ביותר, בהעדר הידיעה ממכם 2429 זה יותר מד' שבועות 2430 .

* * *

ברגע הזאת אנו רואים אתנו איש ישיש וזקן בלבוש פולין בקוצמע 2431 גדולה, ולפי הנראה הוא הרב דפה. ואחריו עוד איש אחד בכובע עגולה, והזקן כשלג, ובחאלאט מאטעריי' 2432 , והולך כיהודי גמור לבית הכנסת. ואחריו אשכנזי בלא זקן, והולכים לרוב לבהכ"נ דפה. ונעריהם כילדי נכרים ממש, ובמאכלים נזהרים מכל איסור, ודוקא הכל בכשרות בכל.

ובמוצ"ש אכתוב לכם באריכות, שאעפ"כ ישראלים הם. ואפשר יפה כיון החסיד רבי ישראל פאלצקער שנסע בכל ארץ אשכנז 2433 , ואמר שלא ראה שום דבר רע עליהם כלל. ולכאורה זה פלא גדול. ומפני הכנסת שבת אקצר כעת. בליל מוצ"ש אכתוב לכם בארוכה.

* * *

מחדושים דפה, אשר ראינו דבר טוב אחד שחביב עליהם הילוך לבית הכנסת עם ילדיהם ונשיהם מכוסים, והולכים כנהוג אצלנו, ובחנות אין יושבים בשבת, רק נושאים כל משא בשבת ומטיילים בתערובות זכר ונקבה כנכרים גמורים כו'.

והי' אצלנו 2434 הרב דפה זקן וגבוה קומה, ודרש ממני על מה שנפלא לו על ענני הכבוד שנסתלקו 2435 במיתת אהרן, הלא גדולים צדיקים במיתתן 2436 יותר מבחייהם. ובכאן אין יודעים ממני רק שאני איזה סוחר ולא רב. ואמרתי לו שהייתי אצל הרב רבי עקיבא איגר, ואמרתי לו סופי תיבות דאור זרוע לצדיק כו'. ולא ידע רב זה אי' נזכר זה. ואמרתי דרוש קטן על רבי עקיבא ששקלו בשרו, ושאלו זו תורה וזו שכרה, והשיב עלה במחשבה 2437 כו'. דרבי עקיבא הי' גלגול השבטים כו', והאם אתם חשבתם 2438 עלי לרעה 2439 , רק במחשבה ולא פעולה כי הפעולה הי' לטובה, ולתקן מחשבה זו אמר, כך עלה במחשבה כו' וד"ל.

ואגב אמר לתרץ הקושיא בהשארת הנפש, מאחר שניזון מהנפסד, שמצא בשם האריז"ל 2440 שפירש כי לא על הלחם לבדו כו', שמוצא פי הוי' 2441 הוא חלק הרוחני שבמאכל, שמזה יחי' האדם שהיא הנפש, על כן היא נצחי. וכך במעשה בראשית שאמר בדבור תדשא כו', שיצא מכח אל הפועל. ואם כן למה הם נפסדים 2442 .

ואמרתי לו, אם ראה שם, למה לא ראה עיקר הקושיא, שמוצא פי הוי' שבאדם גבוה ממאמר תדשא, ולמה האדם ניזון מצומח וחי. ובעיקר הקושיא הנ"ל אינה כלום, שהנשמה קודם בואה לגוף היתה במציאות כמאמר ואתה נפחת בי 2443 ולמה תפסד בצאתה מן הגוף. ומה שהגשם נפסד גם הרוחניות, זהו הצורה שבחומר, אבל לא הצורה כמו שהיא. וראי' מכח המוליד בדומה לו, שסומא מוליד שלם, ומהגלגולים כו'.

ואמנם איש ריקן הוא, על כן לא רציתי לדבר עמו הרבה. ובצאתי בקש שאלך אליו, ואמרתי לו חולה אני. ואמר לר"ז שו"ב אשר מדבריו ניכר שהוא רב דחסידים. ועכ"ז יכול להיות שהוא ירא אלקים.

ובא בנו האברך ובקש מהספרים שלי, ונתתי לו ספר דרך חיים. ושלחתי לו שיראה הסידורים הנדפסים בשם אאמו"ר ז"ל ח"ב בדיני שבת 2444 . ובקשתיו שיצוה בכאן שלא לישא בשבת 2445 , ושילמדו הנערים בחדר. כי בא פקודת המלך 2446 שבן ה' שנים לא ילמוד יהודית כו' וד"ל. ורבי עקיבא איגר ורב דליסא 2447 שלחו אל המלך שגזרה זו אי אפשר לקבל, ואין תשובה עדיין. והכל צומח מהיהודים בעצמם, כי בהפקירא ניחא להו 2448 כו'. וגודל הרחמנות שעליהם אין די באר 2449 כלל, כי הנערים בעלי דעה דקי הטבע מאד, אך נתערבו בגוים, ואם אין הבדלה 2450 כו', ואומרים שעשו כרצונו.

* * *

וכעת באנו לפה עיר פאלקאוויץ תחלת שלעזי' 2451 , עיר המלוכה גלוגע 2452 , מבצר חזק מאד כמה גשרים וחומות ככל הצריך, ודענעבורג ובאברויסק כלא חשיבי, וכל ערי המבצר מופלאים מאד.

ומכאן עד דרעזין כ"ב פרסאות 2453 , ומשם י' פרסאות 2454 עד קארילסבאד. וטעפליץ קודם לקארילסבאד 2455 . משם נכתוב מה שיצוו 2456 לנו.

לפני עיר גלוגע הי' לנו עיכוב ופחד מהמורים בהארמאטין, שמלמדים לקלוע אל ההר, ואינו דומה שמיעה לראי' 2457 , שראינו החץ עם הלהב יוצא ברעש גדול. ומפני שאין מה לאכול ההכרח לקצר, מפני שכל האכילה שוחארעת 2458 .

ואנו שולחים הכל 2459 דרך ריגא ליד ר' שמואל עפשטיין, והוא ישלח לידם. וכן גם אתם תשלחו לידו, והוא ישלח לקארילסבאד על אדרעס וואלף אופנהיים. וימסור ליד ש"ב יצחק דאבנעטער מסמיליאן, או ליד ר' זלמן קורעניצער 2460 , וישלחו משם אל מקום מושבנו 2461 כפי שגמרנו עמהם, ושוב אין דבר לחדש.

דברי דובער בהרב 2462

הערות

  1. 2370. החלק השני של האגרת (אל כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, המתחיל: ואומר שלום לחתני), נדפס בבית רבי צז, א (בהשמטות). האדמו"ר האמצעי ע' עה. ס' התולדות אדהא"מ ע' 98. ומועתק בכת"י (577 קו, ב. 1007 רלב, א. 1300 נג, א. 2178 רמב, א. ובכת"י ירושלים 3547 רי, א). השלמת החלק הראשון (לזוגתו ובני ביתו), והקטעים החסרים בחלק השני, נדפסה באגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת כה, עפ"י כת"י 603 צב, א (בכותרת: "מכתב מאדמו"ר אמצעי בהיותו בפוזנא בנסיעתו לווארים באד [מעיינות החמים], שנת תקפ"ה"). מתוכן הדברים נראה שהאגרת נכתבה בהמשכים, במשך הנסיעה, מתחיל מהגיעו לפוזנא (בתחלת תמוז תקפ"ה), ועד להגיעו לעיר פאלקאוויץ – שבין גלוגא לדרעזדין (באמצע חודש תמוז). בכל מקום, שנראה, שנפסקה הכתיבה למשך זמן, יבוא סימן היכר להפסק. נסיעה זו למקומות הרפואה היתה מחמת חלישות בריאותו, שהתחילה בקיץ תקפ"ג, והתגברה בשנים תקפ"ד-ה, כדלעיל אגרת נד, ובהנסמן בהערות שם. וראה מבוא פרק ח.
  2. 2371. באנו . . היום בבוקר : מתוכן האמור לקמן, באגרת זו ושלאחריה, נראה שאחר חג השבועות יצא רבינו בדרכו מליובאוויטש לקיניגשבורג (מהלך 650 ק"מ בקו אוירי). שם ביקר אצל רופאים, שיעצוהו לנסוע לקארלסבאד, להתרפאות במי הרפואה אשר שם. בשלהי סיון המשיך בדרכו מקיניגשבורג לקארילסבאד, ביום ועש"ק קרח, בדר"ח תמוז, הגיע לפריימארק (מהלך כ-300 ק"מ בקו אוירי מקינגשבורג). אחר השבת המשיך דרכו מפריימארק, ונעצר בפוזנא (מהלך כ-100 ק"מ בקו אוירי מפריימארק). שם כתב את החלק הראשון של האגרת, ושם ביקר אצל הג"ר עקיבא איגר. אחר כך המשיך דרכו מפוזנא, וביום ועש"ק חקת, ח' תמוז, הגיע לקריינשטאט שאצל גלוגא (מהלך יותר מ-100 ק"מ בקו אוירי מפוזנא). משם כתב את החלק העיקרי של האגרת שלפנינו. אחר השבת המשיך דרכו מקריינשטאט לקארלסבאד (מהלך יותר מ-200 ק"מ בקו אוירי). ובדרך נעצר בפאלקאוויץ, משם נכתב הקטע האחרון של האגרת שלפנינו. לקארלסבאד הגיע (לפי התוכנית) ביום ה' י"ד תמוז. וביום א' י"ז בתמוז התחיל להתרפאות במי הרפואה. בחצי הראשון של מנ"א נפגש שם כמה פעמים עם הג"ר מרדכי בנעט אבד"ק ניקלשבורג, ואת תוכן השיחות ביניהם תיאר רבינו באגרת הבאה. אחרי שהייתו במשך חודש וחצי, בקארילסבאד ובטעפליץ הסמוכה, יצא בדרכו חזרה לביתו, כדלקמן בסמוך. כדי להקל על המעיין לעקוב אחר סדר הנסיעה, ניתנת כאן מפת העיירות שעבר בנסיעתו. 57.jpg
  3. 2372. חמשה וחמשים פרסאות מקיניגשבורג: מקיניגשבורג לפוזנא בקו אוירי יש כ-350 ק"מ.
  4. 2373. ערך ששים פרסאות: מפוזנא לקארילסבאד בקו אוירי יש כ-350 ק"מ.
  5. 2374. וביום ה' הבע"ל: י"ד תמוז.
  6. 2375. לגאדיץ : ר"ל ששלח פ"נ על אהל אביו אדה"ז בהאדיץ (ברוסית: גאדיץ).
  7. 2376. לטעפליץ : גם היא עיר מרפא, ולאחר שיתרפא בקארילסבאד, יסע להתרפאות בטעפליץ הסמוכה.
  8. 2377. לא יאוחר מר"ח אלול: באותה שעה כתב כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", אל דודו הרה"ק מהרי"ל מיאנאוויטש, אודות רבינו (שו"ת צמח צדק חיו"ד סי' רמה): "שאינו כעת בביתו, ויתמהמה עד קרוב לר"ה". בבית רבי (ח"ג סוף פ"א הערה א) מסופר שלמעשה חזר רבינו לליובאוויטש לפני חג הסוכות, אמנם בס' מאמרי אדמו"ר האמצעי – דברים ח"ב ע' תכ: "דרוש מאדמו"ר ר' דובער נבג"מ פ' כי תבוא [כ' אלול] ה'תקפ"ה, לבאוויץ", הרי שאז כבר חזר לליובאוויטש. והיינו שיצא מקארלסבאד וטעפליץ, כנראה, בסמיכות לר"ח אלול, והגיע לביתו לפני כ' אלול.
  9. 2378. והיום כו ': מכאן ואילך כתב בהגיעו לקריין שטאט.
  10. 2379. ועש"ק פ' חוקת: ח' תמוז.
  11. 2380. עיר קריין שטאט: לא מצאתיה במפה. אמנם אולי נשתנה שמה.
  12. 2381. מ " ד פרסאות : לפי הנראה במפה, יש בין פוזנא לגלוגא לערך 100 ק"מ, ומגלוגא לקארילסבאד לערך 250 ק"מ.
  13. 2382. שהאופנים ילכו: ע"פ יחזקאל א, יט. י, טז.
  14. 2383. לא יסבו בלכתן: ע"פ יחזקאל א, ט. א, יב. א, יז.
  15. 2384. יוצאים דחופים ומבוהלים: ע"פ אסתר ח, יד.
  16. 2385. והפרסא הוא 13 וואייארסט שלנו ויותר : אוצ"ל: "4 או 5 וויארסט שלנו ויותר" (וויארסט הוא מעט יותר מקילומטר).
  17. 2386. ב ' מאות : ר"ל 155 עד קיניגשבורג, 55 מקיניגשבורג עד פוזנא, ועוד כמה פרסאות מפוזנא עד קריינשטאט.
  18. 2387. 155 פרסאות : מליובאוויטש עד קיניגשבורג, בקו אוירי, כ-650 ק"מ. בדרך נעצר רבינו בוועליז, כמסופר ב"מגדל עז" ע' קצב.
  19. 2388. ומקיניגשבורג לקארילסבאד מאה וחמשים פרסאות : מקיניגשבורג עד קארילסבאד כ-700 ק"מ בקו אוירי (ולעיל "חמשה וחמשים פרסאות מקיניגשבורג, ועוד ... לקארילסבאד ערך ששים פרסאות", ביחד 115 פרסאות. ואולי יש בזה טעות מעתיק).
  20. 2389. פ ' פרסאות : כנראה שזה לא נכלל בחשבון "ב' מאות פרסאות" הנ"ל, כיון שלא נסעו בדרך ישרה.
  21. 2390. ואין לכתוב על פני השדה: ע"פ אחרי יז, ה. שאי אפשר לכתוב הדברים בגלוי.
  22. 2391. ביום וא " ו העבר : פ' קרח, בדר"ח תמוז.
  23. 2392. בפראיי מארק: עיירה קטנה כמאה ק"מ צפונית לפוזנא.
  24. 2393. אופנהיים : לקמן בסוף האגרת מזכיר את וואלף אופנהיים שבקארילסבאד.
  25. 2394. באוטם הב ': קומה שניה.
  26. 2395. כי אין כו ': אולי יש כאן טעות מעתיק.
  27. 2396. בנידון הכפרים : אודות גירוש היהודים מהכפרים, ראה לעיל אגרות מד. מה. מבוא פרק ו.
  28. 2397. דרך מדינתינו: רוסיא הלבנה.
  29. 2398. מחדושים דפה: קריין שטאט. ויסופר לקמן.
  30. 2399. אך בפוזנא . . איגר : מבואר לעיל שבפוזנא הי' בתחלת חדש תמוז, ובחדש מנ"א הי' בקארילסבאד. ועפי"ז לא יתאים מ"ש באיזה כת"י, מובאים בפתח דבר למאמר אל תצר (קה"ת תשל"ו), שרבינו דרשו לפני הגאון רע"א בפוזנא בשבוע דפ' דברים. ואולי נאמר בפ' דברים בקארילסבאד לפני הגאון רבי מרדכי באנעט. וכן נראה ממ"ש לקמן סוף אגרת הבאה (ראה בשוה"ג שם ד"ה במ"ש אוה"ח).
  31. 2400. תם וישר וירא אלקים: ע"פ איוב א, א.
  32. 2401. עלקע: מין ממיני האיילים.
  33. 2402. קרוע : נ"א: גרוע.
  34. 2403. אור זרוע לצדיק : תהלים צז, יא.
  35. 2404. שר בינו יצחק . . עקיבא : בהקדמתו לספרו אור זרוע [וראה בהנסמן בקב נקי ש"א אות ע].
  36. 2405. שהעובדים על מנת לקבל פרס: אבות פ"א, ג.
  37. 2406. שמעתי מאאמו"ר: ראה מאמרי אדמו"ר הזקן – תקס"ה ח"ב ע' תתקיד. ועל התורה ע' תתצה. מאמרי אדמו"ר האמצעי – הנחות תקע"ז ע' קד.
  38. 2407. לנשמות ישראל: היורדות למטה (זרוע).
  39. 2408. הלוך . . נושא : תהלים קכו, ו.
  40. 2409. אין . . שבגוף : יבמות סב, א.
  41. 2410. שבגוף הוא בחינת מלכות : נ"א: מן האוצר ששמו גוף.
  42. 2411. שחשב מחשבות לבלתי ידח כו': ש"ב יד, יד.
  43. 2412. אז . . הגדיל : תהלים קכו, ב.
  44. 2413. כלום . . קב : ראה פסחים פז, ב: כלום אדם זורע סאה אלא להכניס כמה כורין.
  45. 2414. בא יבא ברנה: תהלים קכו, ו.
  46. 2415. ואביוני אדם : בקדוש ישראל יגילו. ישעיה כט, יט.
  47. 2416. כבדה אזנו משמוע: ע"פ ישעי' נט, א.
  48. 2417. דורש טוב לכל עמו: ע"פ אסתר י, ג.
  49. 2418. ושקר . . על חסידים : המתנגדים הפיצו כתב בשם הרעק"א נגד החסידים (נדפס בחסידים ומתנגדים ע' 341), והכחישו הרעק"א (ראה גם חסידים ומתנגדים ח"ב ע' 234, שכבר בשנת תקע"ג נודעה התקרבותו לחסידים, והמתנגדים הכחישו זאת).
  50. 2419. לאמשטרדם אודות אנ " ש דחברון : אל ועד הפקידים ואמרכלים באמשטרדם, אודות תמיכת קהלת חסידי חב"ד בחברון. ראה תולדות חב"ד בארה"ק פרק ז.
  51. 2420. בכי טוב: ע"פ פסחים ב, א.
  52. 2421. כה יהי' מכל רבני וואהלין ורבני ליטא: ראה גם אגרת הבאה: ולואי שיודו כמוהו כל רבני וגאוני ארץ.
  53. 2422. שתשמישם: ע"פ סוטה כב, א (שימש תלמידי חכמים).
  54. 2423. שתשמישם ביום ובלילה: ע"פ ביצה ז, א.
  55. 2424. חידושי הר " ן : כנראה הכוונה לחי' הר"ן על ב"מ, עם ליקוטים מרע"א, דיהרנפורט תקפ"ג.
  56. 2425. ואנא לא חילק ידענא: ע"פ חולין יט, א.
  57. 2426. במרחץ: בקריין שטאט.
  58. 2427. נשקט הכאב: ראה לעיל בתחלת האגרת: בלי הרגשת כאב כלל.
  59. 2428. במרחץ החם: בקארילסבאד.
  60. 2429. בהעדר הידיעה ממכם: ראה גם לעיל: מהעדר מכתבם אלינו לגמרי.
  61. 2430. מד ' שבועות : הרי שיצא מליובאוויטש מיד אחר חג השבועות.
  62. 2431. בקוצמע: בכובע פרווה.
  63. 2432. ובחאלאט מאטעריי': ובחלוק מאריג.
  64. 2433. שנסע בכל ארץ אשכנז: היינו בשנת תקל"ט. ראה יסוד המעלה ח"א ע' תכג-ד.
  65. 2434. והי ' אצלנו : נ"א: כעת הי' אצלי.
  66. 2435. ענני הכבוד שנסתלקו: תענית ט, א.
  67. 2436. גדולים צדיקים במיתתן: חולין ז, ב.
  68. 2437. רבי עקיבא ששקלו . . עלה במחשבה : מנחות כט, ב.
  69. 2438. אתם חשבתם עלי לרעה : ויחי נ, כ.
  70. 2439. דרע"ק הי' גלגול השבטים ... חשבתם עלי לרעה: ראה נזר הקדש לב"ר פד, יז (בשם זהר חדש מדרש רות מאמר עשרה הרוגי מלכות). זהר הרקיע לזהר פקודי רנד, ב.
  71. 2440. בשם האריז " ל : לקו"ת שלו ר"פ עקב. וראה לקו"ת לאדה"ז פ' צו יג, ב.
  72. 2441. לא על הלחם לבדו כו', שמוצא פי הוי': עקב ח, ג.
  73. 2442. למה הם נפסדים: ואילו הנפש שניזון מהם אינו נפסד.
  74. 2443. ואתה נפחת בי: ברכת אלקי נשמה.
  75. 2444. בדיני שבת: הלכתא רבתא לשבתא שנדפס, בסדור אדמו"ר הזקן עם דא"ח ריש ח"ב.
  76. 2445. שלא לישא בשבת : נ"א: שיזהרו בהוצאת משא בשבת [וכדלעיל: נושאים כל משא בשבת].
  77. 2446. כי בא פקודת המלך כו ': בשנת תקפ"ה אסרה הממשלה את לימוד התלמוד בבתי הספר של הקהלה היהודית בפוזנא. הרעק"א עמד בתוקף נגד הגזירה, ולבסוף נתבטלה (בפרטיות ראה "גדולי ישראל", חיי הגאון רעק"א מאת שאול בלום).
  78. 2447. ורב דליסא: הג"ר יעקב לורברבוים, בעל החוות דעת, הי' רב בליסא עד תקפ"א.
  79. 2448. בהפקירא ניחא להו: ע"פ כתובות יא, א.
  80. 2449. אין די באר: ע"פ ישעי' מ, טז.
  81. 2450. ואם אין הבדלה: בין יהודים לנכרים דיעה מנין. ע"פ הירושלמי ברכות פ"ה ה"ב (אם אין דיעה הבדלה מנין).
  82. 2451. פאלקאוויץ תחלת שלעזי' . . גלוגע: פאלקאוויץ היא כ-15 ק"מ דרומית לגלוגא שבשלעזיא (כיום חלק ממערב פולין).
  83. 2452. עיר המלוכה גלוגע : נ"א: ועברנו על הנהר גלוגא.
  84. 2453. ומכאן עד דרעזין כ"ב פרסאות: מגלוגא עד דרעזדין בקו אוירי כ-170 ק"מ.
  85. 2454. י ' פרסאות : נ"א: ט"ז פרסאות. מדרעזדין עד קארילסבאד בקו אוירי קרוב ל-100 ק"מ.
  86. 2455. וטעפליץ קודם לקארילסבאד: מטעפליץ עד קארילסבאד בקו אוירי כ-70 ק"מ.
  87. 2456. מה שיצוו: נ"א: מה שציווה.
  88. 2457. ואינו דומה שמיעה לראי': ראה מכילתא יתרו יט, ט. לקח טוב שלח יג, יח.
  89. 2458. שוחארעת : צנימים.
  90. 2459. הכל : כנראה – כל המכתבים.
  91. 2460. ר ' זלמן קורעניצער : ראה אודותיו בית רבי עב, ב.
  92. 2461. משם אל מקום מושבנו : נ"א: "לשם מקום מושבנו". נ"א: לשם ממקום מושבם".
  93. 2462. דובער בהרב: נ"א: "ד' אחיכם מנחם נחום". ואפשר שקטע האחרון נכתב (לפי נוסח זה) על ידי מה"ר מנחם נחום בן רבינו, שנסע אתו, ולכן הוא בא על החתום.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.

  1. אגרות קודש עט חולין יט, ב
  2. מאמרי אדה"ז קיד חולין יט, ב
  3. שולחן ערוך טו חולין יט, ב
  4. שולחן ערוך (ה) ביצה ז, א-ב
  5. שולחן ערוך מה ביצה דף ז
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמב דין ביעור תערובת חמץ קודם הפסח ביצה דף ז
  7. שוע"ר עם ביאור דברי שלום יב דברים הפוסלים בציצית ביצה ז, ב
  8. שוע"ר עם ביאור דברי שלום כז דין מקום הנחתן ואופן הנחתן חולין יט, ב
  9. לקוטי שיחות 29 כתובות יא, א
  10. לקוטי שיחות 117 כתובות יא, א
  11. שולחן ערוך מ כתובות יא, א
  12. שו"ת ד כתובות דף י"א
  13. שארית יהודה סימן מה כתובות דף י"א,