138
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
שיחה א
ל"ג בעומר
א. ל"ג בעומר - *וס שמחה
בענין השמחה בל"ג בעומר מובאים כמה טעמים, ומהם:
א) תלמידי רבי עקיבא, אשר ,מתו מפסח ועד עצרת"י, ,,פסקו מלמות"?.
ב) זהו ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי: - יום הסתלקותו של רבי שמעון בר יוחאיי, אשר הורה לשמוח ביום הסתלקותו5.
כל הענינים בתורה מדוייקים לחלוטין. צריך לומר אפוא, שיש קשר מהותי בין שני האירועים הללו, בנוסף לכך שרבי שמעון בר יוחאי הוא תלמידו של רבי עקיבא.
ויש להבין: מהו הקשר בין העובדה שתלמידי רבי עקיבא ,פסקו מלמות" לבין ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי?
ולכאורה, זהו דבר והיפוכו: רבי שמעון בר יוחאי היה אחד מחמשת תלמידי רבי עקיבא אשר נותרו בחיים
ו,הם העמידו תורה"*. כלומר, השמחה על כך שתלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות מדגישה של"ג בעומר הוא היום שבו רבי שמעון בר יוחאי והתלמידים האחרים, האחרונים, של רבי עקיבא נותרו בחיים - וזהו ההיפך מהסתלקות רבי שמעון בר יוחאי!
ויש לומר, שההסבר לכך הוא: ביום הסתלקותו של צדיק באים לידי ביטוי ,כל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"י, שאלה הם חי האמיתיים*, ומובן, שביום ההסתלקות ל הוא מגיע לשלימותו"', וכל זה מאיר בגילוי.
וכיון שעבודתו של רבי שמעון בר יוחאי היתה להיפך מכ"ד אלף תלמידי רבי עקיבא שמתו'', היתה זו עבודה שגרמה ל/,פסקו מלמות", כדלהלן - לכן
הערות
- 1. יבמות סב, ב.
- 2. מאירי שם בשם הגאונים. טוש"ע (ודאדה"ז) או"ח סתצ"ג ס"ב (ס"ה).
- 3. זח"ג רצו, ב. ועייג"כ זח"א ריח, א.
- 4. פע"ח שער ספירת העומר פ"ז. ובכ"מ.
- 65. עיין פע"ח שם. וראה ד"ה להבין ענין הילולא דרשב"י בסה"מ אדה"ז תקס"ד (ע' קא) ועוד - בטעם שעושין שמחה אף שנקבע תענית על מיתת צדיקים. וראה לקו"ש ח"ז ע' 343 בהערה, וש"נ.
- 6. יבמות שם. - ובב"ר (פס"א, ג) וקה"ר (פי"א, ו) ז' תלמידים.
- 7. אגה"ק סי" זך.
- 8. ראה ביאור אגה"ק הנ"ל ,נודע שחיי הצדיק אינם חיים בשרים*, כ"א חיים רוחניים".
- 9. להעיר ממש"נ: ויהיו חיי גו' שני חיי שרה (כולן - ביום אשר) ותמת שרה.
- 0. ראה בעניננו - סידור שער הל"ג בעומר (דש, סע"ב ואילך).
- 1. להעיר מזח"ב קצ, ב.
- 12. *) כנראה צ"ל ,.בשריים" (ב' יודין), כמו ,,רוחניים" שבהמשכה
מצוטט ב־1 עמודים
- ספר המאמרים ערה לקו"ש חכ"ב ע' 138
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.