חיפוש לפי מקור בגמרא

האמצעי. . כולם : ראה שבת כב, ב וברש"י שם.

האמצעי. . כולם : ראה שבת כב, ב וברש"י שם.

תוס' שבת כב, א ד"ה רב. שו"ע ולבוש סעיף א.

ר' יהודה בברייתא שם. רי"ף שבת פ"ג (יז, א). רמב"ם שם. טור בשם הגאונים (בה"ג הל' שבת כב, א. שאילתות דרב אחאי פרשת שלח). שו"ע שם.

ר' יהודה בברייתא שם. רי"ף שבת פ"ג (יז, א). רמב"ם שם. טור בשם הגאונים (בה"ג הל' שבת כב, א. שאילתות דרב אחאי פרשת שלח). שו"ע שם.

ט"ז סק"ג. וראה גם תוס' שבת כב, א ד"ה אבוהון.

גמרא שבת כב, א. ר"ן שם (גם אחר שנפלו). ב"י ד"ה ומ"ש ולפי. וראה לעיל סי' כא ס"א. סי' מב ס"ו.

גמרא שבת כב, א. ר"ן שם (גם אחר שנפלו). ב"י ד"ה ומ"ש ולפי. וראה לעיל סי' כא ס"א. סי' מב ס"ו.

שבת כב, א. חולין פז, א. וכדלקמן סי' תרלט ס"ב. וראה יגדיל תורה (ירות"ו) ח"ג ע' 38.

שבת כב, א. טור ושו"ע סי' תרעא ס"ז.

[1903] שבת כב , א ( שלא יהו מצות בזויות עליו ).

[1213] שבת כב, א (נר חנוכה מצוה להניחה בטפח

תוס' שבת כב, א ד"ה אבוהון (דשאני סוכה, דבמסתפק מהן איכא ביטול מצוה).

… שאסור ליהנות מתשמישי מצוה (אף אם אינן תשמישי קדושה), כמו בנרות חנוכה, ש"אין לנו רשות להשתמש בהן", וכדאמרינן שבת כב, א (אמר רב יהודה אמר רב אסי (אמר רב) אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה ... שלא יהו מצות בזויות עליו), וכן הוא …

גמרא שבת כב, א (אסור להסתפק מהן עד מוצאי יום טוב האחרון של חג ... משום ביזוי מצוה). שו"ת הרא"ש כלל כד סי' ט (דדוקא בעצי …

… התקנה היתה, כדתניא שבת כא, ב (נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ), ופרש"י (משום פרסומי ניסא), ובגמרא שם שבת כב, א ( מצוה להניחה בטפח הסמוכה לפתח (שאם ירחיקנו להלן מן הפתח אינו ניכר שבעל הבית הניחו שם, רש"י). והיכא מנח ליה …

תוס' שבת כב, א ד"ה רב (דלכו"ע אין מתירין שלא להניח בבגד אחר). שו"ע ס"א (אבל שלא להניחם בבגד אחר, לא).

… במדעם דעביד לאפוקי ביה ידי חובתיה במצוה, כגון חוטי דציצית למיצר בהון מדעם ... משום דקא מבזי מצוה). וכדאמרינן שבת כב, א (אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה ... שלא יהו מצות בזויות עליו). וכן הוא לקמן סי' מב ס"ו (רק שלא ישתמש בהם …

… במדעם דעביד לאפוקי ביה ידי חובתיה במצוה, כגון חוטי דציצית למיצר בהון מדעם ... משום דקא מבזי מצוה). וכדאמרינן שבת כב, א (אסור להרצות מעות כנגד נר חנוכה ... שלא יהו מצות בזויות עליו).

וכי לאורה הוא צריך : שבת כב, ב.

תלי תניא : שבת כב, א. כתובות ב, א. בבא בתרא קלד, ב.

וכי לאורה הוא צריך אלא ללמד : ראה שבת כב, ב. לעיל פ' וארא עב, ד.

מזוזה מימין ונ"ח משמאל : שבת כב, א [ושם: נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין(א)]. ראה גם תו"א מקץ מב, ג ואילך. א) וכ"ה בתו"א מקץ מב, ד. מג, ד. ראה גם …

מזוזה מימין ונ"ח משמאל : שבת כב, א [ושם: נר חנוכה משמאל ומזוזה מימין(א)]. ראה גם תו"א מקץ מב, ג ואילך. א) וכ"ה בתו"א מקץ מב, ד. מג, ד. ראה גם סה"מ …

מזוזה מימין ונ"ח משמאל : שבת כב, א. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1676.

שאם אין מזוזה בפתחו (והיינו שהפתח פטור ממזוזה) מניחה מימין : כ"ה גם בד"ה זה תרמ"ג ותרנ"ז …

שאם אין מזוזה בפתחו (והיינו שהפתח פטור ממזוזה) מניחה מימין : כ"ה גם בד"ה זה תרמ"ג ותרנ"ז שם. ועד"ז כ' בד"ה זה תרפ"ה שם: דאם אין מזוזה בפתח מפני כי אינה חייבת מכמה דברים שצ"ל עד שיהי' חייב במזוזה …

… ד"ה כל: כל נר שבגמ' היינו הכלי קרושיי"ל. (ועד"ז בפירש"י: תרומה כה, לז ד"ה את נרותיה. במדבר ד, ט ד"ה נרותיה. שבת כב, ב ד"ה נרות. מנחות פח, ב ד"ה נר של מקדש. וראה לקו"ש חט"ז ע' 325 ואילך). פי' הב' (שהשמן ופתילה נק' נר): ראה תו"א …

דמזה מוכח דס"ל כשיטת הפוסקים דמזרח ומערב מונחת המנורה, וקשה לי' דאדה"ז קורא לנר המערבי נר וא"ו, אף שברש"י (שבת כב, ב) קרי לי' נר שני.

הרמב"ן לשבת כב, ב ועה"ת שמות כז, כ.

ורש"י הרי ס"ל בשבת כב, ב ומנחות שם ודפ"ח, ב דרק בנר א' הי' הנס.

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

ואדרבה עדות היא לכל באי עולם כו ', וישראל חביבין (רש"י שבת כב, ב).

… הנ"ל מבואר ג"ז, דכיון שהנס הי' להראות חיבתן של ישראל הי' במנורה דוקא, שזהו כל ענינה - עדות שהשכינה בישראל (שבת כב, ב).

שבת כב, ב. עיין ספרא הובא בתוס' שם.

שבת כב, ב. עיין ספרא הובא בתוס' שם.

שבת כב, א. ראה ג"כ רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ג ופ"ד הי"ב.

חולין פז, א. שבת כב, א. תו"כ פרשתנו (אחרי) יז, יג.

שבת כב, א.

… נר ו' (משא"כ למ"ד צו"ד מונחת נהמ"ע הוא נר האמצעי וכדאיתא מנחות צח:), וכפי' הרשב"א (בשו"ת שט' עט') והרמב"ן (שבת כב:

… דכי נכנס להיכל לקיים הטבת ב"נ, בז' פגע ברישא, ואין מעבירין על המצות ומטיבו (עיין רש"י ד"ה [ובה הי' מסיים] שבת כב:) — והרי מצות ההטבה שוה בנר ו' וז'.

שבת כב, ב.

שבת כב, ב.

שבת כב, ב. עיין ספרא הובא בתוס' שם.

שבת כב, ב. עיין ספרא הובא בתוס' שם.

שבת כב, א ופירש"י שם. ראה ג"כ רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ג ופ"ד הי"ב.

שבת כב, א ופירש"י שם. ראה ג"כ רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ג ופ"ד הי"ב.

… הנ"ל מבואר ג"ז, דכיון שהנס הי' להראות חיבתן של ישראל הי' במנורה דוקא, שזהו כל ענינה - עדות שהשכינה בישראל (שבת כב, ב).

שבת כב, א.

… דלהלן. טואו"ח סו"ס תרע"א) - ככל המצות שצ"ל בימין (הגמ"י הל' חנוכה פ"ד ה"ז (הובא בב"ח לאו"ח שם). ר"ן שבת כב, א).

אדרבה עדות היא לכל באי עולם כו' וישראל חביבין (רש"י שבת כ"ב, ב) אבל נרות חנוכה באו ע"י שקדם להם החשך דמלכות יון הרשעה וכן מפריצי עם ישראל (דניאל י"א עיייש בפרש"י מצודות …

… יון הרשעה וכן מפריצי עם ישראל (דניאל י"א עיייש בפרש"י מצודות ועוד וכמוש"כ באריכות ביוסיפון שהובא בפרש"י שם) ולכן יש יתרון בנרות חנוכה על נרות דביהמ"ק דמוסיף בהם והולך (גם הם ח' גרות ולא ז' וכחילוק כנור דלע"ל …

אף שברש"י (שבת כב, ב) קרי לי' נר שני.

הרמב"ן לשבת כב, ב ועה"ת שמות כז, כ.

ורש"י הרי ס"ל בשבת כב, ב ומנחות שם ודפ"ח, ב דרק בנר א' הי' הנס.

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

שבת כב, רע"א (וכן בחגיגה ג, א). הובא בפרש"י עה"פ.

שבת כב, א. וש"נ.

… הראשונים וכת"י רש"י - בכמה שינויים. ובכמה מהם - ,,לוצי"ש", כבפרש"י תצוה (ל, ז), במדבר (שם). ועד"ז הוא בפרש"י שבת כב, ב ד"ה נר.

שבת כב, ב. ובמנחות פו, ב: לכל באי עולם.

0) שבת כב, ב.

וידועה הפליאה במדרש תנחומא תצוה ג שהיו מדליקין פעם א' בשנה (נסמן בתו"ש תצוה ס"ק צג). ובפרש"י שבת כב, סע"ב משמע שס"ל שההדלקה עושה מצוה במנורה. וראה הדיעות בזה בתו"ש מילואים לחלק כג.

… רק ב,נר מערבי שכבה", וכ"ה לשון התו"כ כהובא ברמב"ן ר"פ תצוה, והרי בזמן שמעון הצדיק הי' נס שלא כבה - ראה פרש"י שבת כב, ב. תוס' מנחות פו, ב. ועוד. ופשיטא דבזמן אהרן הי' הנס, אלא שי"ל דבנוגע למשכן כיון שפרקוהו בשעת המסעות ואח"כ …

ראה שבת כב, ב. מנחות פו, ב (ובפרש"י שם דיה שקופים).

ולא עוד אלא שעדות היא לבאי עולם כו' (שבת כב, ב. ובמנחות פו, ב: לכל באי עולם).

וי"ל גם ראי' ממש, אע"פ שהמנורה מקומה בהיכל. ועפ"ז ,עדות היא" (שבת כב, ב) כפשוטה (שהרי עדות בעי ראי). וראה רמב"ם הל' ביאת מקדש פ"ט ה"ז. חגיגה כו, ב. וזכ"מ.

וי"ל גם ראי' ממש, אע*פ שהמנורה מקומה בהיכל, ועפ"ז ,עדות היא" (שבת כב, ב) כפשוטה (שהרי עדות בעי ראיי). ולכל באי עולם ע"י חלונות שקופים אטומים (מנחות פו, ב (ובפרש"י שם דיה שקופים)). …

שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, ב. וש"נ.

ראה שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, א. ב"ר פפ"ד, טז.

שבת כב, א.

… שעיקר ענינם אינו האש, כמו אש המזבח, אלא האור, כמ"ש (בהעלותך ח, ב) " יאירו שבעת הנרות", וכן בלשון חז"ל (שבת כב, ב. וש"נ) "וכי לאורה הוא צריך כו'".

שבת כב, ב.

ראה לבוש ושו"ע אדה"ז או"ח ס"ב ס"ד. הגהות מיימוניות לרמב"ם הל' חנוכה פ"ד ה"ז סק"ח. ר"ן שבת כב, א. לקו"ש ח"ה ע' 223. וראה אוה"ת שם שלז, א ואילך.

שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, ב. מנחות פו, ב.

שבת כב, א.

שבת כב, רע"א. הובא בפרש"י עה"פ.

שבת כב, א. רמב"ם שם. טושו"ע שם ס"ז.

שבת כב, א. רמב"ם שם. טושו"ע שם ס"ז.

שבת כב, א. רמב"ם שם. טושו"ע שם ס"ז.

ראה פרש"י שבת כב, ב.

שבת כב, א.

שבת כב, ב. מנחות פו, ב.

שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שם, כד.

שבת כב, רע"א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת שם, כד.

שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, א. סוכה יו"ד סע"א ואילך. וש"נ.

לשון הש"ס – שבת כב, א.

שבת כב, רע"א (ובפרש"י).

שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, רע"א. וראה גם לקו"ש חט"ו ע' 324 ואילך.

שבת כב, ב. וש"נ.

שבת כב, א. רמב"ם שם. טושו"ע שם ס"ז.

שבת כב, א. רמב"ם שם. טושו"ע שם ס"ז.

שבת כב, א. רמב"ם שם. טושו"ע שם ס"ז.

… טעם הרמב"ם דמפרש דנהמ"ע הוא נר הסמוך לקה"ק – וכ"מ גם ברש"י ד"ה מדכתיב (מנחות צח:) – ופליג בזה ארש"י ד"ה ובה (שבת כב:) וד"ה והי' (יומא לט .

רש"י ד"ה ובה (שבת כב, ב), וד"ה והי' (יומא לט, א), ד"ה נר (מגילה כא, ב), ד"ה ממנה (מנחות פו, ב) ,

הרמב"ן (חידושיו לשבת כב:* ופי' עה"ת שמות כז' כ').

הרמב"ן ( ב חידושיו לשבת כב, ב * , ו ב פירושו על התורה שמות כז' כ' ),

תמיד רפ"ו (כנ"ל ס"א). שבת כב, ב ומנחות פו, ב (כנ"ל ס"י).

ראה גם פרש"י ד"ה ובה – שבת כב, ב: "הוקבע נר אחד להתחיל בו (ההדלקה) . . אמור רבנן קביעותא בנר שני משום דאין מעבירין על המצות, וכי עייל בהיכל …

ויש לברר איך יפרנס הרמב"ם הא דנהמ"ע ממנו הי' מדליק ובה הי' מסיים (שבת כב:

איך יפרנס הרמב"ם הא ד שנינו ב נר המערבי "ממנו הי' מדליק ובה הי' מסיים" (שבת כב, ב.

בפרש"י שבת כב, ב: "משנה זו בת"כ שנוי' . . להעלות נר תמיד, שתהא נר מערבי תמיד שממנו יהא מתחיל ובו יהא מסיים, ומדלא כתיב להעלות …

הרמב"ן בחידושיו שבת כב:

הרמב"ן בחידושיו שבת כב, ב, ו ב פירושו על התורה שמות כז' כ' .

… נר ו' (משא"כ למ"ד צו"ד מונחת נהמ"ע הוא נר האמצעי וכדאיתא מנחות צח:), וכפי' הרשב"א (בשו"ת שט' עט') והרמב"ן (שבת כב:

והטעם דכי נכנס להיכל לקיים הטבת ב"נ, בז' פגע ברישא, ואין מעבירין על המצות ומטיבו (עיין רש"י ד"ה שבת כב:) – והרי מצות ההטבה שוה בנר ו' וז'.

דמזה מוכח דס"ל כשיטת הפוסקים דמזרח ומערב מונחת המנורה, וקשה לי' דאדה"ז קורא לנר המערבי נר וא"ו, אף שברש"י (שבת כב, ב) קרי לי' נר שני.

הרמב"ן לשבת כב, ב ועה"ת שמות כז, כ.

ורש"י הרי ס"ל בשבת כב, ב ומנחות שם ודפ"ח, ב דרק בנר א' הי' הנס.

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

אחר כך ממשיכה הגמרא שם (שבת כב, א):