קכד
[reshimo]
שהם עיקר תושב"כ. ופיות שאר הפתילות פונים לנהאמ"צ, לרמוז שבעבודת המוח ושכל א"א לנטות ימין ושמאל ורק בקשת האמת צ"ל נגד עיניו, וכנ"ל. וזהו שכל הנרות מדליקין מנהאמ"צ דוקא. ונהאמ"צ מדליקו ממזה"ע שזורקין עליו הדם ושורפין החלב, וכנ"ל כי כל חלב וכל דם – תענוג וחמימות והתפעלות הלב – הם רק לה', כי אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עלי' (ברכות סג:), וכך היא דרכה של תורה וכו' וחיי צער תחי' (אבות ו' ד'), וכפי' היד הל' ת"ת פ"ג ה"ו ט', הובא בשו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ג ה"ג, בזה דמי שנשאו לבו לקיים מצוה זו – דת"ת – כראוי כו' ויסיר התאות ותענוגי הזמן מלבו וכו', והתורה נקנית במעוט[/reshimo]
[pianuach]
שהם עיקר תורה שבכתב , ולכן פונה לשם פיו של נר האמצעי, נר המערבי, שענינו "עדות" .
ו נוסף לזה שששת הקנים יוצאים מקנה האמצעי, הנה פיות שאר הפתילות פונים לנר האמצעי – לרמוז שבעבודת המוח ושכל אי אפשר לנטות ימין ושמאל , ורק בקשת האמת צריך להיות נגד עיניו, וכנ"ל (ס"ע) .
וזהו גם שכל הנרות מדליקין מנר האמצעי (שממנו הי' מדליק את המנורה441, מנר המערבי שהוא נר האמצעי) דוקא , היינו, שנוסף לכך שפיות שאר הפתילות פונים לנר האמצעי, הנה גם הדלקתם היא מנר האמצעי דוקא, שרומז על תושב"כ, שבה מודגש יותר שלילת אפשרות נטיית השכל מהאמת דתורה .
ונר האמצעי מדליקו ממזבח העולה 442 – כי443:
מזבח העולה הוא המזבח שזורקין עליו הדם ושורפין החלב, וכנ"ל (סנ"ט) כי כל חלב וכל דם – תענוג וחמימות והתפעלות הלב – הם רק לה'.
וענין זה הוא הקדמה ותנאי ללימוד התורה – כי , אין התורה מתקיימת " אלא במי שממית עצמו עלי' " (ברכות סג, ב), ו " כך היא דרכה של תורה וכו' וחיי צער תחי' " (אבות פ" ו מ" ד),
וכפירוש היד הל' ת"ת פ"ג ה"ו - ט' ( הובא בשו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ג ה"ג ) בזה שאמרו "חיי צער תחי'", ד " מי 444 שנשאו לבו לקיים מצוה זו – דתלמוד תורה – כראוי כו' ויסיר התאוות ותענוגי הזמן מלבו כמו שאמרו חכמים כך היא דרכה של תורה וכו' וחיי צער תחי' וכו' "445 , [/pianuach]
הערות
- 441. תמיד רפ"ו (כנ"ל ס"א). שבת כב, ב ומנחות פו, ב (כנ"ל ס"י).
- 442. תמיד שם.
- 443. עוד ביאור בזה (וכן בהאמור לעיל (סס"א-ד) שלוקחים גחלים למזבח הפנימי ממערכה שני' של קטורת שנערכת על מזבח העולה) – ראה לקו"ש חי"ז ע' 56.
- 444. הלשון שבפנים הוא לשון אדה"ז. וברמב"ם הוא בשינוי הסדר והלשון קצת.
- 445. משא"כ לפירוש רש"י: "לא על העשיר הוא אומר שיעמוד בחיי צער כדי ללמוד תורה, אלא ה"ק, אפילו אין לאדם אלא פת במלח וכו' אל ימנע מלעסוק בה, דסופו ללמוד אותה מעושר". וראה מדרש שמואל כאן.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.