ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לזאחריאחרי48

48

אחרי

א. כותב הרמב"ם בסוף הל' שחיטה¹ (וסיום ספר קדושה) בדיני כיסוי הדם: "וכשמכסה לא יכסה ברגלו אלא בידו או בסכין או בכלי כדי שלא ינהוג בו מנהג בזיון ויהיו מצות בזויות עליו".

ומקורו בברייתא² — "ושפך וכסה³, במה ששפך (בידו. רש"י) בו יכסה, שלא יכסנו ברגל, שלא יהיו מצות בזויות עליו".

והנה הרמב"ם שינה מל' הברייתא: (א) פתח בהאיסור — "לא יכסה ברגלו" (ולא כבברייתא שההתחלה היא "במה ששפך בו יכסה"), (ב) השמיט הלימוד "ושפך וכסה"⁴, (ג) פירט "בידו או בסכין או בכלי".

ויש לבאר זה ע"פ מ"ש הב"ח⁵ "דעיקר הקפידא הוא דוקא שלא יכסנו ברגל שהוא דרך בזיון אבל כל שאינו דרך בזיון כגון בסכין או בכלי אחר או בקיסם שפיר דמי מאחר שעושה כן בידו. . ועכשיו נוהגין לכסות ביד הסכין⁶ וכן משמע בסמ"ג⁷ דעיקר המצוה לכסות בסכין ששפך".

ונ"ל, שלדעת הסמ"ג (לפי' הב"ח) כוונת הציווי היא החיוב לכסות במה ששפך⁸, ועפ"ז נמצא, דהא דנתמעט רגל מכיסוי הדם הוא בעיקר לפי שאינו בכלל "במה ששפך בו יכסה", אלא שאח"כ מוסיף בברייתא עוד ענין (טעם הדבר⁹), שבכיסוי ברגלים יש משום ביזוי מצות.

[ולכאורה יש לדייק כן מנוסח הבריי

הערות

1. פי"ד הט"ז.
2. חולין פז, א. שבת כב, א. תו"כ פרשתנו (אחרי) יז, יג.
3. פרשתנו שם (ושם: וכסהו. — ולהעיר מהגירסא שהובאה בדק"ס שבת שם, שבתחלה נעתק בברייתא ל' הכתוב "ושפך את דמו וכסהו בעפר", ואח"כ ממשיך "ושפך וכסה במה כו'". וראה של"ה רמ, א).
4. ובפרט שבהלכה שלפנ"ז, בדין "ומי ששחט הוא יכסה", מביא הלימוד "שנאמר ושפך[ednref_14_*] וכסהו בעפר" (ראה חולין ותו"כ שם "ושפך וכסה — מי ששפך יכסה").
5. לטיו"ד סכ"ח ד"ה ומכסה בידו.
6. ראה דרכי תשובה לשו"ע יו"ד שם סעיף ו אות מז. וש"נ.
7. מ"ע סד — "ושפך וכסה במה ששפך יכסה וזהו בסכין". וראה הערה הבאה.
8. ומה שמותרים לכסות גם "בקיסם" (סמ"ג שם) הוא "מאחר שעושה כן בידו" (ב"ח שם), ובמילא ה"ז בכלל "במה ששפך". וי"ל שגם לדעת רש"י העיקר הוא החיוב לכסות "במה ששפך", אלא שמפרש דהיינו "ידו" (ולא הסכין). וראה דברי חמודות לרא"ש חולין שם (אות כד). וראה דרכי תשובה שם (אות מו) משו"ת מור ואהלות, שקו"ט אי הוי החיוב לכסות באותו היד ששחט בה דוקא או דלא הוי הקפידא רק שלא יכסה ברגל. ובראש יוסף שבת שם ש"לאו דוקא יד אלא לאפוקי רגל דרך ביזוי, ובמרפיקו וכדומה שרי".
9. ראה לקמן הערה 16. [edn_14_*] כ"ה ברמב"ם מהדורת פרענקל (ע"פ כת"י, כמה דפוסים ועוד). — ובדפוסים הנפוצים לא הובא "ושפך".

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.