סה

הערות

1. 194. לשיטת הרשב"א – הסדר דהטבת הבוקר נתבאר בספ"ג: "נכנס ומצא ב' נרות מזרחיים דולקים (וה"ה אם היו נרות אחרים דולקים) מדשן את השאר (אלה שכבו), ומניח את אלו דולקים במקומן (כיון שאסור לכבות נר דולק). מצאן (לב' המזרחיים דוקא) שכבו, מדשנן ומדליקן מן הדולקים (כיון שצריכים להיות דולקים כל היום: השני ממזרח – שהוא נר המערבי, והראשון ממזרח – שעל ידו נקרא השני נר מערבי) ואח"כ מדשן את השאר" (דתנא דידן ס"ל שבבוקר אין חיוב הפסקה בין ה' נרות לב' נרות, או שס"ל שמצאן שכבו מדשן ב' נרות תחילה, ולאחר הפסקה מדשן ה' נרות). והסדר דהטבת בין הערביים נתבאר ברפ"ו: "נכנס (בפעם הב', לאחרי הטבת ה' נרות בכניסה הא') ומצא ב' נרות מזרחיים דולקין (כנ"ל שהיו צריכים להיות דולקין כל היום), מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק (לא לזמן מרובה, אלא לדשן המזרחי תחילה ולאחריו את המערבי, כדי לסיים בו ההטבה) שממנו הי' מדליק את המנורה ( עכשיו , בסמיכות להטבה זו שהיא) בין הערביים. מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה".
2. 196. ברמב"ן שם נתבארה רק המשנה דספ"ג: "נכנס ומצא ב' נרות מזרחיים דולקים מדשן את השאר ומניח את אלו דולקים במקומן. מצאן שכבו מדשנן ומדליקן מן הדולקים (היינו, שמדליק לא רק את השני ממזרח, שהוא נר מערבי שבו שנינו בתו"כ "מצאו שכבה מדשנו ומדליקו ממזבח העולה", שמדליקו אפילו ביום – אלא מדליק גם את המזרחי*, שעל ידו נקרא השני מערבי) ואח"כ מדשן את השאר" (היינו אותן שכבו, אבל אלו שלא כבו אינו מכבה ומדשן בבוקר, אלא בין הערביים, ונמצא שבבוקר מטיב רק את אלה שכבו, ובערב מטיב את אלה שלא כבו בבוקר, והן את שני המזרחיים שלעולם דולקים כל היום).
3. 197. לשיטת רבינו ברוך בר יצחק – בספ"ג – בזמן שלא הי' הנס: "נכנס ומצא ב' נרות מזרחיים דולקים, מדשן את השאר (ה' נרות), ומניח את אלו דולקים במקומן (עד לאחר הפסקה בדם התמיד, ואז מדשן ב' המזרחיים ובזמן הנס, הי' מדשן רק את המזרחי, ומניח את המערבי דולק כל היום ומדשנו בין הערביים). מצאן שכבו (ב' ---------- *) ומוסיף, שמ"ש בתו"כ שם "נכנס ומצא שתי נרות מזרחיים דולקות מדשן את המזרחי ומניח את המערבי דולק כו'" (שאינו מדליק המזרחי) – "משבשתא הוא, וסמי ברייתא מקמי' מתני'" (דספ"ג דתמיד) שבה נתפרש שמדליק שתי נרות מזרחיים. – וכבר הקשה עליו הרשב"א שמה שהביא מהברייתא, גם זה לשון המשנה בתמיד רפ"ו.
4. 195. בבאר שבע – לאחרי שמעתיק לשונו של הרשב"א: "ולי נראה מה שכתב דתנא דמתניתין דהכא פליג אתנא דסדר יומא . . (וס"ל) דלא מפסיקין בשום עבודה בין הטבת חמש נרות להטבת שתי נרות בהטבת הבוקר מפני שהוקשה לו . . אין זה נכון לבדות מלבנו מחלוקת חדשה. ומה שהוקשה להרשב"א . . כבר נתיישב יפה בפירוש רבינו ברוך בר יצחק כו'". ולאחר אריכות השקו"ט במה שהקשה הרשב"א על פירוש רבינו ברוך, מסיים: "והעולה בידינו שדברי רבינו ברוך הם כהוגן וכהלכה וכן נ"ל עיקר".