טז

[reshimo]

בפשיטות לפני ה' דהוא הסמוך לקה"ק [וכמו דנק' יסוד מע' לפני ה' ( ), הנחת מטה שקדים בתוך מטותם שלא יאמרו ( ].

ויש לברר איך יפרנס הרמב"ם הא דנהמ"ע ממנו הי' מדליק ובה הי' מסיים (שבת כב: מנחות פו:), כיון דלדידי' אם מצא ב"נ המז' דולקין מדשן שאר ה"נ וגם נהמ"ע בכללן. וגם איך יתרץ הא דסיפרי – הובא ברמב"ן עה"ת שמות כז' כ' – תמיד שיהא נהמ"ע דולק תדיר שממנו מדליקין את המנורה בה"ע. ובתו"כ – הובא שם – תמיד שיהא נ"מ תדיר. והרי להרמב"ם כל הז"נ דולקין גם ביום, ולאידך גיסא הרי גם נהמ"ע מדשנו.[/reshimo]

[pianuach]

מזרחיים משאר ה' נרות) באופן אחר (לענין החילוק בין הטבת ה' נרות להטבת ב' נרות, כנ"ל ס"ב-ג⁴⁶) – הרי מחורתא לפרש כפשוטו : נר המערבי, הנר דבקצה מערב, ונקרא בפשיטות "לפני ה'", דהוא הסמוך לקדש הקדשים [וכמו דנקרא יסוד מערבי של מזבח החיצון "לפני ה'" ⁴⁷, לפי שהוא לצד אוהל מועד, ובמילא ה"ה היותר סמוך לקדש הקדשים. – וכיון שנר המערבי הוא "לפני ה'" יותר משאר הנרות, נעשה בו הנס. וכפי שמצינו ב הנחת מטה שקדים "בתוך מטותם", "שלא יאמרו מפני שהניחו בצד שכינה פרח"⁴⁸, שמזה מוכח שסמיכות המקום לצד שכינה היא סיבה שייעשה בו נס ].

י . ו עדיין יש לברר :

איך יפרנס הרמב"ם הא ד שנינו ב נר המערבי "ממנו ⁴⁹ הי' מדליק ובה הי' מסיים" (שבת כב, ב. מנחות פו, ב) – כיון דלדידי', אם בכניסה הא' מצא ב' נרות המזרחיים דולקין, מדשן שאר ה' נרות וגם נר המערבי בכללן , ואח"כ נכנס עוה"פ ומדשן ב' נרות המזרחיים (כנ"ל ס"א-ב), ונמצא, שאינו מתחיל ההדלקה מנר המערבי, שהרי שני המזרחיים דולקים כבר, ואינו מסיים בנר המערבי, שהרי מדשנו בכניסה הא', ואח"כ מדשן את שני המזרחיים?

וגם: איך יתרץ הרמב"ם הא דסיפרי ⁵⁰ (הובא ברמב"ן עה"ת שמות כז' כ') " מערב עד בוקר לפני ה' תמיד , שיהא נר המערבי דולק תדיר, שממנו מדליקין את המנורה בין הערביים", ו עד"ז בתו"כ ⁵¹ (הובא ברמב"ן שם) " להעלות נר תמיד ⁵¹, שיהא נר מערבי תדיר" – והרי להרמב"ם כל הז' נרות (לא רק נר מערבי) דולקין [/pianuach]