ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"עתורת שמואלתרל"א ח"אמאמריםת"ר נר חנוכה כו'קו

קו

פטור ממזוזה) מניחה מימין². וצ"ל מפני מה נר חנוכה משמאל, הלא המנורה הי' בדרום קו הימין, ולמה בנר חנוכה אמרו שתהי' משמאל דוקא כשיש מזוזה בפתחו. והענין הוא דעיקר הענין הי' שרצו להשכיחם תורתך³, ושלחו להם כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלקי ישראל, ונודע כי שור הוא בחי' קו השמאל⁴, וקרן השור הוא בחי' הפסולת היוצא מקו השמאל, ולכן כשגברו מלכות בית חשמונאי ונצחום תיקנו להדליק נר חנוכה על פתח הבית משמאל בכדי לתקן קו השמאל⁵ כו'.

ולהבין זה צ"ל מ"ש כי נר מצוה ותורה אור, שהמשיל מעשה המצות לנר שהיא הכלי שבה האור, או השמן ופתילה נק' נר⁶, והתורה לאור שהוא המאיר. אמנם לפי פי' נר שקאי על שמן ופתילה הנה הוא הגורם להאור, שהרי בלתי השמן הי' הפתילה כלה בזמן מועט, וגם האור אינו זך ויפה, וע"י השמן עי"ז מתארך זמן ההדלקה וגם האור נעשה זך ויפה. וגם לפי פי' הנר שקאי על הכלי שבה נאחז השמן ופתילה והאור, הנה הכלי הוא מחזיק כל השמן ופתילה והאור. וביאור הענין הנה אנו

הערות

2. שאם אין מזוזה בפתחו (והיינו שהפתח פטור ממזוזה) מניחה מימין : כ"ה גם בד"ה זה תרמ"ג ותרנ"ז שם. ועד"ז כ' בד"ה זה תרפ"ה שם: דאם אין מזוזה בפתח מפני כי אינה חייבת מכמה דברים שצ"ל עד שיהי' חייב במזוזה כמבואר במקומו, מניחו בימין, עכ"ל. ולפ"ז נמצא שרק אם הפתח פטור ממזוזה אזי מניח נר חנוכה מימין. אך בד"ה זה תשמ"ו כ': הדין שאם אין מזוזה בפתח אזי נר חנוכה מימין נאמר בלשון סתום (ראה ר"ן לשבת כב, א. מרדכי שבת שם בהגה"ה. הגהות מיימוניות הל' חנוכה פ"ד ה"ז. טור ושו"ע או"ח סו"ס תרע"א), ומשמע דגם אם זה שאין מזוזה הוא היפך השו"ע, מ"מ גם אז נר חנוכה הוא מימין. עכ"ל. וכ"כ ברד"ה זה תשכ"ד (נדפס בקונט' בפ"ע ברוקלין תשנ"ט). וראה עד"ז בשל"ה מס' תמיד ענין חנוכה רמט, ב. [ולהעיר מרד"ה זה תרמ"ג שם שמביא ל' המאמר כאן ”היינו פתח הפטור ממזוזה" וכתב ע"ז: ”וצ"ע"].
3. דעיקר הענין הי' שרצו להשכיחם תורתך : ראה גם תו"א וישב ל, רע"א. סה"מ תרל"ב ח"א ע' יט-כ. וע' כז. וש"נ. ובארוכה סה"מ תרפ"ה שם ע' צז. תרח"צ שם ע' קעג. תש"א ע' 59 ואילך. סה"מ אידיש ע' 185. סה"מ מלוקט ח"ב ע' יט. ועוד.
4. ונודע כי שור הוא בחי' קו השמאל : ראה אוה"ת ראה ע' תרפו ואילך. אוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תקצז ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' שצח ואילך.
5. הפסולת היוצא מקו השמאל. . לתקן קו השמאל : ראה ד"ה זה עטר"ת: דעיקר יניקתם הוא מקו השמאל, דקו הימין אינו נופל למטה כ"כ כו', ורק מקו השמאל נופל בגקה"ט כו'. וטעם הדבר כי מקו הימין ההשפעה היא בבחי' קירוב וע"כ אינם יכולים לקבל משם, משא"כ קו השמאל שההשפעה היא בבחי' דחי', ומדחי' אחר דחי' יכולים גם הם לקבל כו'.
6. לנר שהוא הכלי שבה האור או השמן ופתילה נק' נר : פי' הא' (שהוא הכלי): ראה פירש"י ויקהל לה, יד ד"ה נרותיה: לוצי"ש בלע"ז (לאמפען), בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן. פירש"י תצוה ל, ז ד"ה הנרות: לוצי"ש בלע"ז, וכן כל נרות האמורות במנורה כו'. פירש"י פסחים יא, א ד"ה כל: כל נר שבגמ' היינו הכלי קרושיי"ל. (ועד"ז בפירש"י: תרומה כה, לז ד"ה את נרותיה. במדבר ד, ט ד"ה נרותיה. שבת כב, ב ד"ה נרות. מנחות פח, ב ד"ה נר של מקדש. וראה לקו"ש חט"ז ע' 325 ואילך). פי' הב' (שהשמן ופתילה נק' נר): ראה תו"א מקץ לב, ב: שהנר נקרא ע"ש השמן כלשון רז"ל נר של שמן נר של שעוה. ועד"ז באוה"ת נ"ך (כרך א) ע' תקעו. ובתו"א מקץ שם לח, ב: ענין הנר הוא שקרוי ע"ש הפתילה כי היא עיקר הנר. — וראה ד"ה זה תרמ"ג שם ע' לו: נר יש בו ב' פי'. . ושניהם הם כוונה אחת לענין זה שעיקר קיום האור הוא ע"י הנר. סה"מ תרכ"ט ע' ר. וראה גם סה"מ תרפ"ו ע' קמה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.