325
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
46 לקוטי מדוע מונה אותם התורה בנפרד בתארה את סדר ההבאף5*,
אך אם הנרות היו ,מקשה" אחת עם המנורה, אין מקום לומר שהביאו"? את המנורה וגם את נרותיה, שהרי בהבאת המנורה מובאים הנרות בין כך בין כך! (כשם שאין לומר שהביאו את המנורה ואת הקנים, הגביעים וכדומה).
ו. השאלות על פירוש רש"י בפרשת ויקהל
לפי האמור לעיל, שלדעת רש"י בפירושו על התורה אין הנרות נכללים בציווי ,,מקשה", יובנו מספר שינויים (לעומת האמור כאן) ותמיהות המתעוררות. על פירוש רש"י בפרשת ויקהל, כאשר מדובר שוב על מלאכת המשכן:
מן הפסוק** ,ואת מנורת המאור ואת כליה ואת נרותיה" מצטט רש"י את המילה ,נרותיה", ומפרש: ,לוציני"ש בלעז בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן".
תרומה ה
ואין מובן:
() על המילים ,את נרותיה" בפרשתנו** שבה מוזכרים נרות המנורה לראשונה, מפרש רש"י: כמין בזיכין שנותנין בתוכן השמן והפתילות - ומדוע הוא חוזר על פירוש המילה נרות שוב בפרשת ויקהל, לאחר שכבר הוסבר בפרשתנו''?
(ב) התמיהה קשה אף יותר מכך: רש"י עצמו אומר בפרשת ויקהל??,
בפ' במדבר שם מפרש רש"י עוה"פ ,נרותי', לוצי"ש בלע"ז שנותנין בהן השמן והפתילות". ומפרש שם ג"כ עוה"פ ,מלקחי'" ו,מחתות"" = ובאופן אחר מפירושו בפרשתנו (כה, לח). ואכ".
2 לה, ה.
הערות
- 6. והטעם למה מפרט ,רות" - מובן מהמבואר לקמן בפנים - בסופו.
- 7. מה שנפרטו בפ"ע בויקהל (לה, יד) בנוגע לעשייתם - י"ל שהוא מפני חשיבותם כדלקמן בפנים שם. ועד"ז יש לדחוק בנוגע ל,וכסו" (במדבר ד, ט).
- 8. שם.
- 9. כ"ה בדפוסי רש"י לפנינו. ובדפוסים הראשונים וכת"י רש"י - בכמה שינויים. ובכמה מהם - ,,לוצי"ש", כבפרש"י תצוה (ל, ז), במדבר (שם). ועד"ז הוא בפרש"י שבת כב, ב ד"ה נר.
- 5. ובפרש"י ביצה (כב, א ד"ה שרגא): נר של חרס קרויזי"ל בלעז. וראה פרש"י מנחות שם ד"ה נר של מקדש. ואכ"מ.
- 0. כה, לז. ראה פרש"י לעיל פסוק לא (וצ"ע למה כופל רש"י כאן הפירוש דנרותי'. וכן - טעם השינויים. ואכ"מ).
- 1. ומה שבפ' תצוה (שם) מפרש רש"י ,,הנרות, לוצי"ש בלעז כו'" - י"ל שאין כוונת רש"י לפרש תיבת ,הנרות", כ"א לתרץ: מזה שנאמר שם ,בהטיבו את הנרות" ותינף בפסוק שלאח"ץ ,ובהעלות אהרן את הגרות", משמע, שקאי על אותם הנרות, וקשה: ,,בהטיבו את הנרות" קאי על הכלי ו,ובהעלות אהרן את הנרות", קאי על האור - ע"ד (בהעלותך ח, ב ובפרש"י) בהעלותך את הנרות ,,ע"ש שהלהב עולה" - (הפתילות) כן*? ומבאר רש"י, דזה שהכלי נק' נרות הוא כמו ,לוצי"ש בלעז" - שתיבה זו פירושה (ושרשה) ענין האור - והיינו שהכלי נק' ע"ש האור (השמן והפתילות) שבה, כדלקמן בפנים ס"ט. וראה ד"ה ת"ר נ"ח תרמ"ג פ"א: ושניהם הם כוונה אחת לענין זה שעיקר קיום האור הוא ע"י הנר כו', עיי"ש.
- 8. *) מש"נ בפרשתנר (כה, לז) ,רעשית את נרותי" גו' (ותיכף לאח"ז) והעלה את נרותי'" - אינה קושיא כ"ב כי אפשר לפרש (בדוחק עכ"פ) ,והעלה את נרותי" (לא - הדלקת הנרות, כ"א) - שימת הנרות על ראשי הקנים שיהי" ,והאיר על עבר פני'", כפי" הרשב"ם וחזקוני שם. ועיין פרש"י (ורא"ם) שם.
מצוטט ב־2 עמודים
- תורת שמואל קו לקו"ש חט"ז ע' 325
- לקוטי שיחות 200 לקו"ש חט"ז ע' 325
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.