יב, ג

ולכך נק' גם הם איתנים מוסדי ארץ עילאה דתושבע"פ (כמו שא' אתם אפי' שוגגי' כו' כנ"ל), כי פי' איתנים לשון כח וחוזק כמו איתן מושבך⁵⁵⁶ כו' וכמו הראשי' בתושבי הארץ נק' איתני הארץ כמו משכיל לאיתן האזרחי⁵⁵⁷ כו'. ופי' משכיל לאיתן דבבחי' איתן זה יש מבחי' כח המשכיל דח"ע מקור הח"ע וח"ת כנ"ל, כמו משכיל על דבר כו' שמפקח ומשכיל להתחכם לתקן כמו משכיל אל דל⁵⁵⁸ כו' שהוא לתקן לשם ב"ן שהוא מל'⁵⁵⁹ בתיקון ובירור דעה"ד טו"ר ע"י המשנה שמבדלת ומתקנת היטב לזרוק כל פסולת שיובדל הטמא ופסול וחייב כנ"ל זהו נק' מוסדי ארץ שתצליח ותצמיח לכל פרי טוב הארץ להשביע [ל]כל חי מלחם הארץ כו' וכעובד אדמתו ישבע לחם כנ"ל, כך ע"י התנאי' בעלי המשנה בהלכות ברורות שמוציאי' מן הארץ שהוא תושבע"פ בחכ' שבדיבור דוקא. וזהו משכיל לאיתן אותיות תניא⁵⁶⁰ בהיפוך אותיות, שהן הברייתות שנק' פלגשים שנק' תניא, כמו תניא נמי הכי⁵⁶¹, תניא דמסייע לך⁵⁶², תלי תניא⁵⁶³ כו', והענין הוא דלפי הנ"ל בח"ע וח"ת דדיבור זהו יחוד משפיע ומקבל ממש שהדבור מקבל מח"ע שבראש תמיד והיחוד תמידי כיחוד דמלך עם המלכה וזהו דמתני' מלכתא כנ"ל, והתנאי' הן בחי' ממוצעי' לחבר ולייחד יחוד זה מח"ע לח"ת בכחם החזק שנק' איתני' מוסדי ארץ כמו בחכ' יסד ארץ בגירסא בדיבור במשנה ששוני' כמו שא' שנו חכמים בלשון המשנה⁵⁶⁴ ברוך שבחר בהם ובמשנתם. אבל הבריי' ל' בראי בחוץ⁵⁶⁵, כמו בשדה חוץ לעיר רק לפרקי' יהי' בהן יחוד והמשכה דח"ע [כ]פלגשי' שאין היחוד בהן רק לפרקי' ולא בתמידות לפי שהן בלא חופה וקידושין⁵⁶⁶ כו', וזהו ששים המה מלכות ס' מסכתות דמשניות שמאיר ומתייחד [בהן] מאור א"ס דח"ע תמיד כמ"ש ע"כ יעזוב איש⁵⁶⁷ כו' כי מאיש לוקחה זאת מתושב"כ ונק' עצם מעצמי⁵⁶⁸ כו', אבל פ' פלגשי' הן הברייתות שהן לבר מגופא כו' שאין המשכות דח"ע בהן רק לפרקי' לבד כו' וד"ל.

[יט] ולהבין ביאור זה. הנה יש להקדים ענין א' הידוע ומבואר במ"א במ"ש לבך יהגה אימה⁵⁶⁹ איה סופר איה שוקל כו', וא' איה סופר שסופרי' כל אותיות שבתורה⁵⁷⁰ ושוקל ששוקלי' ומודדי' כו', והן הנק' סופרים כמו דקדוקי סופרים⁵⁷¹ ומצות שהן מד"ס כזמד"ר⁵⁷² שהוסיפו חכמים על [oldpage_יז] ּ מצות דאוריי'