101

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

לפי כל ההסבר הנ"ל על דברי רש"י אינה קיימת הקושיה מלכתחילה, כי ב,,בהעלותך את הנרות" הכוונה היא, שלמרות שהדלקת משה היתה תחילה, בכל זאת יש בהדלקת אהרן ביום השמיני למילואים ובמשך שנים"עשר ימים, ענין של חנוכת המנורה, וכך מובן מדוע נאמרו הדברים דוקא לאהרן - שלךל.

:א. חנוכת המנורה תמידית מיינה של תורה אשר בפירוש רש"י:

לכאורה, עדיין בכל זאת אין מובנת באופן ,,חלק" לשונו של רש"י ,,שאתה מדליק ומטיב" - בהווה: אם ,,בהעלותך את הנרות" נכתב לאחר כל חנוכת הנשיאים, וחולשת דעתו של אהרן קשורה לזמן חנוכתם, צריך היה להיכתב ,,שאתה הדלקת והטבת"?

ההסבר לכך לפי פנימיות הענינים הוא: עלזידי כך מבוטא פרט נוסף בסיבה לכך ש,שלך גדולה משלהם": חנוכתם של הנשיאים היתה חדפעמית, במשך שנים"עשר. הימים, לעומת זאת, המעלה של חנוכת המנורה קיימת אצל אהרן תמיד, בכל פעם שהוא מדליק ומטיב את המנורה'ל.

בהעלותך א

ההסבר לכך הוא: אדמו"ר הזקן מסבירי* בענין חנוכת המזבח, שבדיוק כשם שכאשר מחנכים ילד נותנים לו ביום החינוך מתנות רבות, תוספת של קירוב כדי לחזק את כוחו בלימוד שלאחר מכן, כך היה גם בחנוכת המזבח, שהקרבנות שהוקרבו אז היו נעלים יותר מן הקרבנות שהוקרבו במשכן באופן תמידי, ולכן הביאו להשפעה של אור אלוקי נעלה יותר.

ייתכן לומר, שזהו הפירוש הפנימי ל,שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות": אצל הנשיאים היתה תוספת-האור של חנוכתם רק בשנים עשר הימים, ואילו עלדידי אהרן נעשית חנוכה - תוספת של אור השכינה - על"ידי ההדלקה וההטבה תמיד.

בכך מובנת גם לשון השבועה של הקדוש-ברוך-הוא ,חייך..." - המצביעה על תוקף מיוחד - השפעה חדשה של אלוקות, כי מצד השפעת אלוקות שלפי סדר ההשתלשלות מוכרח להיות הבדל בין התחלת דבר וחנוכתו, שאז יש אור נעלה יותר, לבין ההשפעה שבאה בעקבות העבודה התמידית, ורק מצד אור שמעל להשתלשלות, הבא בדרך של שבועה - חייך - יכולה להביא גם ההדלקה התמידית של אהרן לתוספת של אור וגילוי שכינה כבשעת חינוך.

הערות

  1. 1. העולה הר"ז רק ב,נר מערבי שכבה", וכ"ה לשון התו"כ כהובא ברמב"ן ר"פ תצוה, והרי בזמן שמעון הצדיק הי' נס שלא כבה - ראה פרש"י שבת כב, ב. תוס' מנחות פו, ב. ועוד. ופשיטא דבזמן אהרן הי' הנס, אלא שי"ל דבנוגע למשכן כיון שפרקוהו בשעת המסעות ואח"כ הקימוהו הוצרכה להיות הדלקה מחדש. ואכ"מ.
  2. 2. ואולי גם הצפע"נ כוונתו כנ"ל.
  3. 3. להעיר מאוה"ח עה"פ כאן.
  4. 4. שיחות
  5. 4. תו"א כט, סע"ד ואילך. לקו"ת נשא כט, א. ברכה צח, סע"ב ואילך.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.