חיפוש לפי מקור בגמרא

תוס' סוכה כז, א ד"ה במיני. שו"ע שם. הובא לקמן סי' תמד ס"ג.

תוס' סוכה כז, א ד"ה במיני. שו"ע שם. הובא לקמן סי' תמד ס"ג.

סוכה כז, א. מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעה סל"ב.

סוכה כז, א. מ"א שם. וראה גם לקמן סי' תעה סל"ב.

ראה ירושלמי פ"א ה"ד. רש"י סוכה כז, א ד"ה מכאן.

תוס' סוכה כז, א ד"ה חזר. ח"י סקכ"ד.

… כל בו סי' נח (יד, ד). שו"ע סוף ס"א. תוס' יו"ט מעשר שני פ"ה מ"י, ממשמעות הירושלמי. מ"א סק"ה, ממשמעות המשנה סוכה כז, א.

ברייתא קכ, א (יכול אף לילה הראשון רשות ... תלמוד לומר בערב תאכלו מצות, הכתוב קבעו חובה). סוכה כז, א (לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות ... אמר קרא בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה). טור ושו"ע סי' תעה ס"ז (אין …

… אבל שאר כל הלילות וכל הימים, אינו מוזהר אלא שלא לאכול חמץ). והיינו אפילו לא אכל מצה בלילה הראשון, כדלקמן שם (כשאוכל מצה בשאר לילות וימים אינו מברך על אכילת מצה, אף שלא אכל מצה עדיין מכניסת הפסח ולא בירך עליה).

… ... תלמוד לומר בערב תאכלו מצות, הכתוב קבעו חובה). טור ושו"ע ס"ז (אין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבד). סוכה כז, א (לילה הראשון חובה, מכאן ואילך רשות ... אמר קרא בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובה). וכן הוא לעיל סי' תעג ס"ג …

ירושלמי פ"א ה"ד (שבעת ימים תאכל עליו מצות, ולא חמץ). רש"י סוכה כז, א ד"ה מכאן (אלא אם באת לאכול תהא אכילתך מצה ולא חמץ).

… רשות, ולא ללמד על עצמו לבדו אלא ללמד על הכלל כולו, דהיינו ז' ימים, דזו אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן). רש"י סוכה כז, א (לפי שהשביעי בכלל שבעת ימים תאכל מצות. ויצא מן הכלל ללמד שאכילת מצות האמור בו אינו חובה. אלא אם באת לאכול …

ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה

[735] ריטב"א סוכה כז, א ד"ה הא

ריטב"א סוכה כז, א ד"ה הא דאמרינן (ומצינו למדין ששבתות ויום טוב שוין

[1914] תוס' סוכה כז, א ד"ה במיני (ומיני

והוא דתנן סוכה כז, א (ארבע עשרה סעודות

ולקראת חה"ס הבע"ל אשר אמרז"ל (סוכה כז, ב) ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת, יה"ר שנזכה במהרה בימינו לקיום היעוד (יחזקאל לז, כב) ועשיתי אותם לגוי אחד …

… אכילת שיירי מנחות בעזרה לכאורה ברור דפטור מסוכה, כי זה הכלל במצוה זו תשבו בסוכה כעין ההנהגה בדירתו כל השנה (סוכה כז, א) וכמו שבכל השנה לא היו הכהנים אוכלים השיריים אלא בעזרה ולא בבית דירתם, הרי גם בחה"ס יעשו כך.

… הנ"ל דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת, ומכאן דסוכה שאולה כשרה דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ע"י שאלה (רש"י סוכה כז, ב),

… אלא דשם נאמר זה מפורש בכתוב (מ"ב ד, כג) "מדוע גו' לא חודש ולא שבת" — ראה ר"ח וריטב"א שם. וראה חדא"ג מהרש"א סוכה כז, ב. מג"א שבהערה 28 ובמחה"ש שם. טורי אבן ר"ה שם. ואכ"מ]. וראה גו"א בפרש"י ראה שם. צל"ח שם. שדי חמד שם כלל מז.

בנוגע לשבת שגם בו נאמר (אמור שם, ג) מקרא קודש — י"ל דע"פ פשש"מ ה"ז בעיקר לא במאכל ובמשתה ובכסות כ"א מצד המפורש בקרא לפניו ולאחריו "שבת …

בנוגע לשבת שגם בו נאמר (אמור שם, ג) מקרא קודש — י"ל דע"פ פשש"מ ה"ז בעיקר לא במאכל ובמשתה ובכסות כ"א מצד המפורש בקרא לפניו ולאחריו "שבת …

ועוד 3 ציטוטים בעמוד זה

סוכה כז, ב ד"ה כל האזרח. — וכבר שקו"ט בארוכה באחרונים בדעת רש"י (ואם לדעתו יש איסור גזילה בפחות מש"פ). ואכ"מ.

סוכה כז, סע"ב. וש"נ. וראה שם כח, א: הזקקתוני. . מרבותי (ראה לקמן הערה 21). . לא אמרתי דבר שלא שמעתי מרבי מעולם. ועד"ז …

אבות פ"ב, מ"ט. 5 סוכה כז, ב. כח, א. 6 ראה זח"ג עג, א.

… ועפ"ז מתורץ מה שמצינו מאמרי ר' אליעזר הגדול בלי הזכרת שמו של רבו - אף שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם (סוכה כז, ב). ואין לומר שהוא מפני שלא הי' לו אלא רב אחד (יבמות צו, ב), שהרי אמר "מרבותי" (סנה' סח, א) (משיחת חגה"ש …

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב.

פרש"י סוכה כז, ב.

… הנ"ל דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת, ומכאן דסוכה שאולה כשרה דלא מטי שוה פרוטה לכל חד אלא ג"י שאלה (רש"י סוכה כז, ב)/

,כיון שבו ביום קיימו מצות סוכה (כמה פעמים, ובמילא גם לדעת ר"א -- שצ"ל ב' סעודות -- סוכה כז, א) ה"ז הוכחה דהקב"ה ניחא לי' בשימושו (סוכה כט, א.

כל .. אחת: סוכה כז, ב. וראה ד"ה בסוכות תשבו תרצ"ד (בסה"מ תשי"א).

לא רק לדעת ר"א (סוכה כז, ב) אלא גם להלכה (דעת חכמים שם) - שו"ע אדה"ז סתרל"ז ס"ג. ובארוכה - לקו"ש חי"ט ע' 348 ואילך.

לא רק לדעת ר"א (סוכה כז, ב) אלא גם להלכה (דעת חכמים שם) - שו"ע אדה"ז סתרל"ז ס"ג. ובארוכה - לקו"ש חי"ט ע' 348 ואילך.

וי"ל שזהו ג"כ הביאור בהא דר"א הגדול ,לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם" (יומא סו, ב. סוכה כז, סע"ב. ולהעיר מתורת שלום שם: וואס איך זאָג איז אלַעס זיינע) - דלכאורה תמוה: הרי בודאי לא הי' כל לימודו של ר"א רק …

… ג"כ הביאור בהא דר"א הגדול ,לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם" (יומא סו, ב. סוכה כז, סע"ב. ולהעיר מתורת שלום שם: וואס איך זאָג איז אלַעס זיינע) - דלכאורה תמוה: הרי בודאי לא הי' כל לימודו של ר"א רק חזרה על דברי רבו, …

סוכה כז, ב. וראה בארוכה לעיל ע' 390 ואילך.

תורה זאַגט: סוכה כז, ב. וראה ד'ה בסוכות תשבו (סה"מ תשי"א).

… ובפרט שלא נאמר אסוף כנוס וכיו"ב. וראה מכתב שלאחיז. ולהעיר דהקהל הוא בחה"ס ד,כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת* (סוכה כז, ב). וראה לעיל ע' 300 שם ובהערח 29.

… וראה מכתב שלאחיז. ולהעיר דהקהל הוא בחה"ס ד,כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת* (סוכה כז, ב). וראה לעיל ע' 300 שם ובהערח 29.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב.

כל ישראל ראוין לישב בסוכה אחת (סוכה כז, ב), ולכאו"א - ג' דפנות כו' בפ"ע,

ובזה תומתק ג"כ פשיטות תמיהת הש"ס (סוכה כז, ב) לימא קסבר ר"י בעל קרי אסור להניח תפילין.

ע"ד הנאמר בתה*ס ולקחתם לכם גו' ושמחתם גו' ודרו"ל לכם משלכם (סוכה כז, ב. וש"נ) בפנימיות (המשך וככה דבעל ההילולא -- פצ"ו ואילך).

וכמודגש ג"כ במצות סוכה ודי מיניס: כמחז"ל ,כל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז, ב. וראה ריש וסוף ד"ה בסוכות תשבו תרצ"ד (תשי"א)), ומצות ד' מינים מאחדת כל הד' מינים, שמורים על הסוגים שבבנ"י …

וכמו קטן שהגדיל בט"ו תשרי שצ"ל ולקחתם משלכם (סוכה כז, ב) וצריך ומוכרח להכין הד"מ בקטנותו.

7) כי אף שהחיוב לאכול בסוכה הוא רק בליל א' ו,ומכאן ואילך רשות" (סוכה כז, א) - הרי מ"מ גם בשאר ימי החג כשאוכל בסוכה מקיים מצוה ומברך עלי' (ודלא כאכילת מצה כל ששה), וחייב לעשות ,סוכתו …

ולהעיר, שהחיוב דליל א' הוא אכילה בסוכה ולא שינה (וראה ריטב"א לסוכה כז, א).

… אכילת שיירי מנחות בעזרה לכאורה ברור דפטור מסוכה, כי זה הכלל במצוה זו תשבו בסוכה כעין ההנהגה בדירתו כל השנה (סוכה כז, א) וכמו שבכל השנה לא היו הכהנים אוכלים השיריים אלא בעזרה ולא בבית דירתם, הרי גם בחה"ס יעשו כך.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב. וש"נ.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, סע"ב. וש"נ.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב. וראה ד"ה בסוכות תשבו גו' ה'תשל"ח (תו"מ סה"מ תשרי ס"ע קלח ואילך).

סוכה כז, ב (ובפרש"י).

סוכה כז, א. וש"נ. שו"ע אדה"ז סתרל"ט סי"ז.

… ועפ"ז מתורץ מה שמצינו מאמרי ר' אליעזר הגדול בלי הזכרת שמו של רבו – אף שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם (סוכה כז, ב). ואין לומר שהוא מפני שלא הי' לו אלא רב אחד (יבמות צו, ב), שהרי אמר "מרבותי" (סנהדרין סח, א). – משיחת יום ב' …

… – שהיו במדריגה תחתונה ביותר, עד שמשה ויהושע גזרו עליהם כו'); ועד"ז בסוכה – "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת" (סוכה כז, ב), והיינו, שאותה סוכה הראוי' ל"חוטב עציך" ו"שואב מימיך", ראוי' היא גם ל"ראשיכם שבטיכם", ויתירה מזו – גם …

סוכה כז, א (במשנה).

ראה לדוגמא – סוכה כז, א.

סוכה כז, ב – ד"ה כל האזרח.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב (ובפרש"י).

סוכה כז, ב.

סוכה כז, א.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב.

כולל גם ר"א הגדול, שבודאי חידש בתורה, ואעפ"כ, "לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם" (סוכה כז, סע"ב. וש"נ) – כיון שחידושיו היו רק ע"פ הכללים ששמע מרבו*. *) ומה שענין זה נאמר על ר"א הגדול דוקא , ולא על שאר …

סוכה כז, ב.

סוכה כז, סע"ב. וש"נ. וראה גם תו"מ חס"א ע' 206 הערה 10 ובשוה"ג שם.

סוכה כז, סע"ב. וש"נ. וראה גם תו"מ חס"א ע' 206 הערה 10 ובשוה"ג שם.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, א.

סוכה כז, א.

סוכה כז, א.

סוכה כז, א.

סוכה כז, ב. וראה לקו"ש חי"ט ע' 348 ואילך.

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב.

… דמקיף דלבוש ובית (לקו"ת ד"ה מזמור שיר חנוכת הבית (צח, ד). ובכ"מ). וי"ל דיתרה במקיף דסוכה דעליו אמרז"ל (סוכה כז, ב) דכל ישראל ראוים לישב בסוכה אחת .

סוכה כז, ב.

סוכה כז, ב. ובדוגמת ענני הכבוד (בסוכות הושבתי גו'*) שהקיפו את כל ישראל כולם כאיש אחד. *) אמור כג , מג . וראה סוכה יא , …

סוכה כז, ב. וראה לקו"ש חי"ט ע' 348 ואילך.

… הגהות – אוה"ת נח תרסט, א ואילך). אוה"ת דברים (כרך ו) ע' ב'תקכט ואילך. וככה הנ"ל פצ"ה-צו. ולהעיר גם ממרז"ל (סוכה כז, ב) "שכל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת".

סוכה כז, ב. וראה ד"ה בסוכות תשבו גו' ה'תשל"ח (לעיל ס"ע קלח ואילך).

סוכה כז, ב.

… דכולהו –ר' אליעזר הגדול, שברובם ככולם דמאמריו לא הזכיר שם רבו – אף "שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם" (סוכה כז, ב. וש"נ). ואולי יש לבאר זה בב' אופנים: א) ע"ד שאמרו לר' יוחנן "תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעים כי שלך היא" …

סוכה כז, א (א"ר יוחנן משום ר' שמעון בן יהוצדק, נאמר כאן חמשה עשר ונאמר חמשה עשר בחג המצות, מה להלן לילה הראשון חובה …