ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ח

95

בס"ד. ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ח.

רשימה פרטית בלתי מוגה

ליל א' דחג הסוכות

א. הרש"ג הזכיר ע"ד המאמר ⁶¹⁹ כל מי שאינו בוכה כו' אין נשמתו שלימה, ושאל, האם הפירוש ד"אינו בוכה" היינו שאינו בוכה מצד עצמו ("עס וויינט זיך ניט"), ע"ד המסופר בתורת שלום ⁶²⁰ אודות אדמו"ר מהר"ש, שהי' בוכה בר"ה ללא הכנות כלל, דכיון שכן הוא למעלה (שזהו זמן של בכי') הי' בוכה מעצמו.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

כבר נתבאר ⁶²¹ שבענין זה יש חילוקי מדריגות – החל מכמו שהוא אצל איש פשוט, שהפירוש דאין נשמתו שלימה הו"ע של כרת כו' ⁶²² , ועד כפי שהוא אצל צדיק גמור, שגם אצלו צ"ל ענין הבכי',

– וכמו בנוגע לענין שעבוד הלב והמוח שבמצות תפילין ⁶²³ , שאפילו צדיק גמור עובד ה' באהבה בתענוגים, הנה לאחרי שלימות עבודתו ביום זה, צריך גם למחרתו לחזור ולשעבד לבו ומוחו, ואינו יכול להסתפק בעבודתו אתמול, כיון שבכל יום צריך להתעלות לדרגא נעלית יותר –

אם באופן של בכי' מצד עצמו, ללא הכנה כלל ⁶²⁴ , או ע"ד הבכי' של ר"ע שזלגו עיניו דמעות כשהשיג סודות התורה ⁶²⁵ , שבכי' זו אינה מעצמו כו' ⁶²⁶ .

ובכל אופן, מ"ש בכתבי האריז"ל שכל מי שאינו בוכה כו' אין נשמתו שלימה, אין זה מוכרח להיות דוקא באופן שבוכה מעצמו בגלל שזהו זמן בכי' למעלה, שהרי מבואר שם ⁶²⁷ שהבכי' היא בגלל ש"אותו שעה דנין אותו בב"ד של מעלה", כך, שאין זה קשור עם הענין דזמן בכי' למעלה.

96

ולהעיר, שאם הענין ד"אין נשמתו שלימה" הי' בגלל שלא נרגש אצלו מה שנעשה למעלה, הרי יש עוד ענינים שצריכים להיות למטה בדוגמא שלמעלה, כמו בנוגע לדורמיטא שבערב שבת ⁶²⁸ , ואעפ"כ לא מצינו שיאמרו שמי שחסר אצלו ענין זה, "אין נשמתו שלימה"!

ב. הרש"ג הזכיר מ"ש בסידור ⁶²⁹ ש"צריך לפזר מעות לעניים בערב סוכות".

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א (לאחרי שהזכיר שחג הסוכות קשור עם ענני הכבוד ⁶³⁰ , שהו"ע החסדים ⁶³¹ ): אבל לא ראיתי מנהג זה אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר, וגם זקני החסידים שהיו בליובאוויטש לא ראו מנהג זה ⁶³² . וכן בנוגע לחנוכה, שמצינו בדברי נחמי' ⁶³³ ש"נוהגין הנערים העניים לסבב על הפתחים כו'". – בערב שבת, היו מסבבים על הפתחים, אבל לא ראו הנהגה מיוחדת כזו בנוגע לחנוכה או ערב סוכות.

ושאל הרש"ג: הרי כך כתוב בסידור? וענה כ"ק אדמו"ר שליט"א: מצינו בלקוטי תורה "שאומרים במוצאי שבת אל תירא עבדי יעקב" ⁶³⁴ , וכן נתבאר ⁶³⁵ מה שאומרים "אור חדש על ציון תאיר", ואעפ"כ אין זה מנהגנו ⁶³⁶ .

ג. דובר גם אודות החילוק בחג הסוכות בין לילה הראשון לשאר הימים ⁶³⁷ , כמו בחג הפסח ⁶³⁸ .

ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה להרי"כ שיספר הסיפור מכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ אודות ה"אושפיזין" החסידיים ⁶³⁹ .

* * *

97

יום א' דחג הסוכות

ה. הרש"ג שאל בנוגע למ"ש בספר המנהגים ⁶⁴⁰ ש"שמחת החג מתחילה מליל ראשון דחג הסוכות", אם הכוונה גם לשמחת בית השואבה.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

לכל לראש – ישנו ענין השמחה מצד כללות הענין ד"זמן שמחתנו", שמתחיל מליל ראשון.

ונוסף לזה ישנו גם הענין דשמחת בית השואבה, כמ"ש ⁶⁴¹ "ושאבתם מים בששון" – שהרי שאיבת המים (בשביל ניסוך המים) היתה כבר בליל ראשון ⁶⁴² .

אלא שמצד הגזירה – בזמן בית שני (כדברי רבינו הזקן בלקו"ת ⁶⁴³ שרוב הגזירות דרבנן היו בזמן בית שני דוקא) – נתבטל "החליל של בית השואבה" בליל יו"ט ⁶⁴⁴ , אבל בזמן בית ראשון הי' זה גם בליל ראשון.

ויש לומר (אף שלעת-עתה לא מצאתי זאת בשום מקום), שבזמן הגלות, שאין ביהמ"ק קיים, והשמחה אינה ע"י ה"חליל", הנה "קלקלתנו זוהי תקנתנו" ⁶⁴⁵ , שענין השמחה מתחיל בליל ראשון21.

[א' המסובים אמר, שכיון שכן, הרי צריכים להתוועד כו', ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: לכן נדפסו הדברים, כדי שידעו!].

ו. הרש"ג אמר שמבואר בדרושי חסידות ⁶⁴⁶ שדפנות הסוכה הם בחי' ממכ"ע, והסכך הוא בחי' סוכ"ע, ועפ"ז נמצא שענין הסוכה (סכך) הוא אצל כל בנ"י בשוה, ללא התחלקות.

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

אבל כל אחד מקבל לפי ערכו. וכמו במ"ת, שאע"פ שנאמר "וירד ה' על הר סיני" ⁶⁴⁷ "לעיני כל העם" ⁶⁴⁸ (כולל גם נושא פסל מיכה ⁶⁴⁹ ), מ"מ, משה מחיצה לעצמו, ואהרן מחיצה לעצמו כו' ⁶⁵⁰ .

98

ז. נזכר גם אודות ענן הקטורת שבעבודת הכהן גדול ביום הכיפורים, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהכהן גדול הי' כמו שליח ציבור עבור כל בנ"י, מהפחות שבפחותים עד לגדול שבגדולים, וכמו ש"ץ שמוציא י"ח את כל הציבור.

א' המסובים העיר, שעכשיו אין כהן גדול, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א ⁶⁵¹ :

גם עכשיו יש כהן גדול – שהרי בכל דור ישנו מנהיג הדור ⁶⁵² ,

– וכמארז"ל ⁶⁵³ "יפתח בדורו כשמואל בדורו" (אף שלא נאמר שהוא "כמשה בדורו"), ויתירה מזה: "אין דור שאין בו כמשה" ⁶⁵⁴ (שהי' נביא וכו'), כך, שכל מנהיג בדורו פועל את כל הענינים שפעל משה בדורו, ולכן צריך לציית למנהיג הדור, כמו למשה ששכינה היתה מדברת מתוך גרונו ⁶⁵⁵ –

ומנהיג הדור – נוסף לכך שהוא כמו מלך, הרי הוא גם כמו כהן גדול.

וכן בנוגע לביהמ"ק – שישנו גם עכשיו, שכן, החורבן ע"י הגויים הי' רק בנוגע לגשמיות, אבל לא בנוגע לרוחניות ⁶⁵⁶ .

וראי' לדבר שכל הענינים ישנם גם עכשיו – מהמבואר בפירוש הכתוב ⁶⁵⁷ "דור הולך ודור בא", שבדור הבא ישנם כל הענינים שהיו בדור ההולך; והחילוק הוא רק אם הענין הוא באופן של אריך אנפין או באופן של זעיר אנפין, בגילוי או בהעלם וכו'.

* * *

ליל ב' דחג הסוכות

ח. הרש"ג הזכיר מ"ש במאמר אדמו"ר מהוריי"צ משנת תש"ה ⁶⁵⁸ – בשם אומרו: "רבינו נ"ע פי' בסוכות תשבו, בכל מדרגות הנשמה שבכם וכו'", באמרו, שבשנים האחרונות נהג אדמו"ר מהוריי"צ לומר "בשם אומרו".

99

ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאצל כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע הי' להיפך – שבשנים הראשונות הי' אומר בשם אומרו, משא"כ בשנים האחרונות.

ולהעיר אודות פלא גדול ⁶⁵⁹ – שבאמרי בינה לא נזכר רבינו הזקן ⁶⁶⁰ . ובתניא – נזכר הבעש"ט פעם אחת ⁶⁶¹ , והרב המגיד פעם אחת (בהגהה ⁶⁶² ).

ט. כ"ק אדמו"ר אמר להרי"כ: בהמשך להמוזכר אודות המגיד – עליכם לעשות את שלכם ⁶⁶³ .

הרש"ג שאל ע"ד ההתאמה בין האושפיזין החסידיים לאושפיזין שבזהר ("ווי גלייכן זיי זיך אויס"), ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שכבר דיבר על זה בארוכה, וכנראה נדפסו הדברים ⁶⁶⁴ . והזכיר מ"ש באוה"ת ⁶⁶⁵ שהאושפיזין הם בבינה כו'.

י. הרש"ג שאל אם שמחת בית השואבה הוא ענין נוסף על שמחת יו"ט, ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א:

יש (בכללות) חמש שמחות ⁶⁶⁶ : שמחה של מצוה, "מועדים לשמחה", "זמן שמחתנו", "שמחת בית השואבה" ו"שמחת תורה".

[דובר גם אודות שמירת יו"ט שני של גלויות בנוגע לאורחים מארץ הקודש] ⁶⁶⁷ .

* * *

יום ב' דחג הסוכות

יא. א' המסובים שאל אודות הלשון "מנהג נביאים" (בנוגע

100

לערבה ⁶⁶⁸ וכיו"ב), אם הכוונה היא לחנני' מישאל ועזרי'? ואמר כ"ק אדמו"ר שליט"א, שהכוונה יכולה להיות (גם) למשה רבינו או שמואל הנביא.

יב. כ"ק אדמו"ר שליט"א הורה לכל אחד מהמסובים לומר לחיים, והזכיר אודות א' המסובים – הרב טובי' בלוי ⁶⁶⁹ – שמנהל "מבצע תפילין" בכותל המערבי ⁶⁷⁰ , שכבר הניחו שם תפילין לריבוי יהודים. ושאל, אם הגיעו כבר למספר "רבבה", כמבואר בלקו"ת ⁶⁷¹ גודל מעלת מספר זה.