ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה א1178

1178

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

18 לקוטי

בכך גם תתורץ הקושיא המפורסמת* על הנאמר ש"תשבי יתרץ קושיות ואבעיות": והרי "לא בשמים היא"? - אלא שהוא יתרץ ויפסוק בשכל והבנה, והנבואה אינה אלא הקדמה לפסק בהבנה.

ובדרך זו הדברים הם גם ביחס אלינו, לאחר שפסקה נבואה: פסק הלכה לאמתתה של תורה קשור ביראת שמים"'. הכרח לירא מלהכשל ח"ו בפסק הדין, ואז - הדיוק השכלי שונה לגמרי, ובשכל הוא מכוון לאמת. זה גם הטעם שאין למדים מהלכות, אלא אם כן נאמרו הלכה למעשה*' - כי בשעה שההלכה חשובה למעשה, העיון בה הוא עמוק ויסודי בהרבה, מתוך היראה לבלתי הכשל ח"ו בהלי.

בכך יוסבר גם מאמר חז"ל*': "והוי' עמו - שהלכה כמותו". - כדי שתהא

אבות פ"א

"הלכה כמותו", כדי שיכוון הלכה לאמיתתה, אינה מספיקה תבונת השכל בלבד, כי אם דרושה יראת שמים - "והוי' עמו".

וזה מובנו של "וזקנים לנביאים": נוסף על מעלת החכמה, "קנה" שבתורה, הכרחית גם המעלה שהיא "על דרך" הנבואה: יראת שמים5', כדי לכוון להלכה.

"ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה": לאחר דרגת "נביאים" בלימוד התורה, באה דרגה נעלית יותר, בחינת "אנשי כנסת הגדולה" שבלימוד התורה. הגמרא אומרת*' כי אנשי כנסת הגדולה "החזירו עטרה ליושנה", שכן כשראו ש"עכו"ם מרקדין בהיכלו" חדלו אנשים לומר "הנורא" - בטענת: "איה נוראותיו"?,

ולאחר מכן משראו ש"עכו"ם משתעבדין א בבניו", הפסיקו לומר "הגבור" בטענת: "איה הן

גבורותיו"?, ואנשי כנסת הגדולה באו והנהיגו שוב את אמירת. "הגבור והנורא", שכן - "זו היא גבורתו כו' ואלו הן נוראותיו": בעובדה זו עצמה שעכו"ם מרקדים בהיכלו וכו' - מתבטאות גבורתו ונוראותיו.

"אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה""?, לימוד התורה הוא "היכלו" של הקב"ה. עלול לקרות ש"עכו"ם מרקדין בהיכלו" - היצר הרע מתלבש בתורה ומגלה פנים

הערות

1. ששמע ההלכה משיגה בשכלו הוא ונתעצמה עמו, אין בזה איסור. ועפ"ז מתורץ מה שמצינו מאמרי ר' אליעזר הגדול בלי הזכרת שמו של רבו - אף שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם (סוכה כז, ב). ואין לומר שהוא מפני שלא הי' לו אלא רב אחד (יבמות צו, ב), שהרי אמר "מרבותי" (סנה' סח, א) (משיחת חגה"ש תשח"').
4. ראה בהמסומן בשד"ח כלל לא בשמים היא ובכ"מ.
5. ראה גם ביאוה"ז שם, שאף שאין בערכינו להשיג למעלה כמו תנאים ואמוראים מכל מקום בעת שאנו לומדים פשט ההלכה בטעמים שיסדו לנו התנאים ואמוראים, הרי זה כמו הסומא שהולך אחרי הרואה, שמכוון הדרכים ממש כמו דרך הילוך הרואה. דכל זה הוא כשהלימוד הוא לשם שמים מה שאין כן כו' עיי"ש בארוכה.
6. ב"ב קל, ב.
5. 7] ד"ה וה' אמר תרס"ז (בהמשך תרס"ו) ואילך.
8. סנהדרין צג, ב.
9. יומא סט, ב.
0. ברכות ח, א.

מצוטט ב־4 עמודים

כתר שם טוב תכ לקו"ש ח"ד ע' 1178
ספר השיחות 214 לקו"ש ח"ד ע' 1178
תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י. לקו"ש ח"ד ע' 1178
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ד ע' 1178

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 38 עמודים.