ספרי כ"ק אדמו"רלקוטי שיחותכרך לותשאשיחה ב181

181

בלאו (נדרים פ"ק¹¹)" [ומקורו במדרש¹² "אמר רבי חזקי' אמר רבי ירמי' בר אבא בשם רבי יוחנן כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עליו הכתוב אומר¹³ אל תגזול דל כי דל הוא וצריך אדם כשהוא שומע דבר לומר אותו בשם אומרו"¹⁴].

ולפי זה צ"ב במ"ש אאמו"ר ש"עפ"י פשוט י"ל שאימתי צריכים לומר דבר בשם אומרו הוא כשהאומר הדבר אמר לו זה האומרו אז הוא צריך לומר בשם אומרו, וכמו במרדכי ואסתר" — דלכאורה, חילוק זה יש לו מקום רק לענין הסגולה דהבאת גאולה לעולם, דכאשר האומר רק שמע הדבר מהאומרו אבל לא אמרו לו אין ראי' ע"ז ממרדכי ואסתר כיון "שהתם אמר מרדכי לאסתר", אבל בנוגע להלאו ד"אל תגזול דל" מובן ששייך גם כששומע דבר שנאמר לאדם אחר, ואדרבה, לכאורה הוי יותר בגדר "גזילה"¹⁵ מבעל המאמר כששומע דבר שנאמר לאחר, שבעל המאמר לא נתכוין לאמרו אליו אלא למישהו אחר, והוא כאילו חוטף ואומר מה ששמע מפי אחרים מבלי להזכיר שם אומרו.

ועכצ"ל שמדבר כאן באופן שאין בזה האיסור ד"אל תגזול דל".

ג. ויובן זה בהקדם שמצינו כמה מאמרי רז"ל שלא נאמרו בשם אומרם, כמודגש במיוחד אצל רבי אליעזר הגדול, שאף ש"לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם"¹⁶, מ"מ יש ריבוי מאמרים שלו שלא הזכיר בהם שם רבו¹⁷, ומדוע לא חש להא דכל שאינו אומר דבר בשם אומרו עובר בלאו.

[לכאורה יש לומר ע"פ מ"ש בגמ'¹⁸ "אזל ר' אלעזר אמר לשמעתא בי מדרשא ולא אמרה משמי' דר' יוחנן שמע ר"י איקפיד כו' עול לגבי' רבי אמי ור' אסי א"ל כו' וכי על כל דבר שאמר יהושע הי' אומר להם כך אמר לי משה אלא יהושע יושב ודורש סתם והכל יודעים שתורתו של משה היא, אף ר' אלעזר תלמידך יושב ודורש סתם והכל יודעין כי שלך היא"¹⁹.

ועפ"ז י"ל שעד"ז הוא גם בר' אליעזר

הערות

11. בנדרים לפנינו ליתא. וראה שו"ת נוב"י או"ח מהד"ת ס"כ; הגהות רעק"א לשו"ע; שערי תשובה שם; ועוד — שמקורו במדרש תנחומא ויל"ש שבהערה הבאה.
12. תנחומא במדבר כב. יל"ש במדבר רמז תרצה. יל"ש משלי עה"פ רמז תתקס.
13. משלי כב, כב.
14. ולהעיר שבמדרש שם ממשיך "משלישי הלכה, ששנו רבותינו, אמר רבי תנחום הלבלר מקובל אני מרבי מיאשא שקבל מן הזקנים הלכה למשה מסיני כו'". ובזית רענן שם "ומזה למדנו שצריך לומר השמועה בשם אומרו עד השלישי". וראה לקמן הערה 47.
15. להעיר משל"ה (קפג, ב) "שיאמר דבר בשם אומרו ולא יגזול דעת האומרו כי גזילה זו יותר גזילה מגזילת ממון כו'".
16. סוכה כז, סע"ב. וש"נ. וראה שם כח, א: הזקקתוני. . מרבותי (ראה לקמן הערה 21). . לא אמרתי דבר שלא שמעתי מרבי מעולם. ועד"ז ביומא סו, ב.
17. להעיר מחדא"ג מהרש"א ברכות (כז, ריש ע"ב) "מצינו בכמה דוכתין דגם דבר שלא שמעו מרבם אמרו חכמים מסברא ואפשר לומר דדבר שאינו של סברא לא אמרה ר"א בשם רבו כיון שלא שמע מפיו", ולפי דבריו נמצא דדברים של סברא אמר מדעתו (אף שלא שמעם מרבו). אבל ראה פתח עינים להחיד"א ברכות שם שמסוגיית הגמ' בסוכה שם נראה דגם דבר של סברא לא אמר אלא מה ששמע מרבו.
18. יבמות צו, סע"ב. ועד"ז בירושלמי שקלים פ"ב ה"ה.
19. וראה עד"ז בירושלמי ברכות פ"ב ה"א. מו"ק פ"ג ה"ז. וכ"ה להלכה — ראה נ"כ הטושו"ע יו"ד סרמ"ב סכ"ד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.