75

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

10 לקוטי שהקריב את פסחו בראשון אינו חייב בפסח שני, כי קיימת אצלו פעולת הקרבן של פסח ראשון עד פסח שני.

הכנה של קטן למצוותו בשיגדל

לפי זה יובן גם לגבי קטן שהגדיל בין פסח ראשון לפסח שני. ויש להקדים ולציין מה שכבר הוסבר פעם' בהרחבה לגבי קטן בכלל:

מכך שהתורה מחייבת את היהודי במצוות מיד כשגדל, הרי הכרחי לומר, שאת ההלכות של מצוות אלו (כגון קריאת שמע, תפילין וכדומה) חייב הקטן לנהוג לפני היותו גדול''. כלומר, גם ללא חובת החינוך, שקיימת רק מדברי סופרים וחלה עליו, הרי מצד מצות התורה חייב הקטן להכין את עצמו בקטנותו למצוות שיחוייב בהן מיד כשיגדלי*, שהרי לולא זאת לא יוכל לקיימן בגדלותו (ודומה הדבר להכשר מצוה).

בכך הוסבר'* לגבי הדיון הידוע* על קטן שהגדיל בפורים של ערים מוקפות (ט"ו אדר) שחל בשבת אשר במקרה זה מקדימים את חובת קריאת המגילה לי"ד באדר, אבל בעניננו הרי בי"ד אדר הוא עדיין קטן. ויוצא מכך, שקטן מקיים מצוה שיחוייב בה בהיותו גדול - ולכן הוא חייב לקרוא את המגילה!

ולפי הכלל שהוזכר. לעיל מובן הדבר: כיון שכדי שתהא בידו קריאת המגילה בט"ו, הוא מוכרח לקוראה בי"ד, לכן במקרה כזה חלה עליו חובה מוחלטת, ולא רק מצד חינוך, לקרוא את המגילה בי"ד, כ,הכשר" והכנה למצותו ביום ט"ו, למרות שמצד יום י"ד עצמו אי אפשר לחייבו בקריאת המגילה.

לפי האמור לעיל, שקטן חייב מהתורה בענינים המכינים אותו למצוותיו כשיגדל, יש לומר יותר מכך* בעניננו:

אמנם, קטן או קשור כלל מן התורה לעשיית הפסח, אך בכל זאת, במקרה שבו הוא הופך לגדול בין פסח ראשון לפסח שני, אשר בשנה זו חל על

הערות

  1. 2. לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 75. וראה בארוכה לקו"ש חל"ה ע' 61 ואילך (ושם ע' 65 ואילך, נת' עוד אופן בזה. ע"ש).
  2. 3. ויתירה מזה בגר שמותר בת"ת קודם שנתגייר (ראה חדא"ג מהרש"א שבת לא, א ד"ה א"ל. שו"ת רעק"א סמ"א. שד"ח כללים ג, סקנ"ה (כו). שם פאת השדה ג' ס"ו סוסק"ה), ויתירה מזה - חיוב, ש,מודיעים אותו כו'" (שו"ע יו"ד סי' רסח ס"ב).
  3. 4. וכמו קטן שהגדיל בט"ו תשרי שצ"ל ולקחתם משלכם (סוכה כז, ב) וצריך ומוכרח להכין הד"מ בקטנותו.
  4. 4. בא נ
  5. 5. ראה לקו"ש [המתורגם] חי"ז ע' 74. וש"נ.
  6. 6. כי בדוגמאות הנ"ל הקטן מוכרח לעשותן בקטנותו (דאא"פ באו"א). משא"כ בנדו"ד דק"פ (שאפשר להביא פ"ש).
  7. 7. אבל לאידך, בדוגמאות הנ"ל מחייבים את הקטן בעשיית מצוה, משא"כ. בנדו"ד שאין המדובר שיש חיוב על הקטן לעשות פ"ר, כ"א רק שהוא בגדר עשיית פסח (ראשון) בקטנותו (,אם שחטו עליו"), בתור הכשר לחיובו בפ"ש.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.