לב
לב ואין חיוב אכילת מצה אלא בלילה הראשון בלבדקצג שנאמרקצד בערב תאכלו מצות אבל שאר כל הלילות וכל הימים אינו מוזהר אלא שלא לאכול חמץקצה דהיינו שאם רוצה לאכול פת שנילושה במים יזהר שלא תבא לידי חימוץ אלא יאפנה כשהיא מצה שלא נתחמצה עדיין ועל זה אמרה תורהקצו שבעת ימים תאכל מצות כלומר ולא חמץקצז אבל אם לא רצה לאכול כלל פת שנילושה במים אלא שאר מיני מאכלים הרשות בידוקצח.
ואף שביו"ט חייב לאכול פת כמו שנתבאר בסי' קפ"חקצט מכל מקום יכול לאכול פת שנילושה במי פירות שהיא מצה עשירהר (ועיין סי' תס"ברא שבמדינות אלו אין נוהגין במצה עשירה כלל) אבל לחם עוני אין צריך לאכול אלא בלילה הראשון בלבד שנאמררב ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת וגו' הרי יום השביעי הוא דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד שהרי היה בכלל שבעת ימים תאכל מצות וכאן יצא יום השביעי מכלל אכילת מצה ללמדך שאין חובה לאכול מצה ביום השביעי וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד לא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא דהיינו שכל השבעת ימים אינו מוזהר לאכול מצה אלא שלא לאכול חמץ על דרך שנתבאר יכול אף בלילה הראשון כן תלמוד לומר בערב תאכלו מצות הכתוב קבעו חובהרג.
ומשאכל כזית יצא ידי חובתו מן התורהרד:
הערות
- קצג. ברייתא פסחים דף קכ , א. טור ושו"ע ס"ז.
- קצד. שמות יב, יח. ברייתא שם.
- קצה. טור. לבוש ס"ז.
- קצו. שמות יג, ו. שם כג, טו. שם לד, יח.
- קצז. ראה ירושלמי פ"א ה"ד. רש"י סוכה כז, א ד"ה מכאן.
- קצח. רמב"ם פ"ו ה"א. טור. לבוש שם.
- קצט. ס"י. וראה גם לקמן סי' תקכט ס"ב. סי' תרלט סי"ז.
- ר. ר"ן סוכה (יב, ב) ד"ה מתני'. מ"א סקט"ז. וכדלעיל שם (כשקובע סעודה עליה) ובשוה"ג שם (אפילו כשאינו קובע סעודה עליה). וראה גם לעיל סי' תמד ס"ב (בסעודה שלישית של שבת ערב פסח).
- רא. סעיף ז.
- רב. דברים טז, ח.
- רג. ברייתא שם ורשב"ם ד"ה הוי. רש"י סוכה שם. לבוש שם.
- רד. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לקמן סי' תפב ס"ג.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.