64
הביא, כתבו אחרונים43 שמפני החיוב דעולת ראי' ושלמי חגיגה אינו מוזהר מלהטמא אלא בטומאה אריכתא של טומאת מת שהוא טומאת שבעה אבל בטומאת ערב כמו שרץ ונבילה ל"ל בה ואפילו אם לא הביא עדיין עולת ראי' ושלמי חגיגה אם הוא עדיין קודם יום ז' של רגל מותר להטמאות כיון שיש עדיין שהות להטהר ולהביא אותן קודם שיצא הרגל דיש להן תשלומין כל שבעה, אבל משום שלמי שמחה שחייב לאכול אותן בכל ימות הרגל ואין לך יום מימי הרגל שאינו חייב בהם א"א לטמאות א"ע בכל ימות הרגל44.
ולפי זה נמצא: (א) שהחיוב לטהר עצמו הוא בכל שבעת ימי הרגל, גם בחוה"מ. (ב) בר"ה ויוהכ"פ שאין בהם חיוב עלי' לרגל והקרבת קרבנות לא חלה האזהרה ד"ובנבלתם לא תגעו". (ג) לאחרי שגמר להביא כל קרבנות החג (ביום ז') שוב אין עליו חיוב להיות טהור עד סוף החג (— יום הז') ממש.
אבל ע"פ פרש"י (שהחיוב לטהר עצמו ברגל שייך להחיוב ד"מקרא קודש" — לקדשו באכילה ושתי' וכסות — שקשור עם עצם קדושת היו"ט) מובן, אשר:
א) מכיון שחול המועד לא נקרא מקרא קודש45, אין חיוב בפשוטו של מקרא לטהר עצמו בחול המועד.
ב) מכיון שגם ראש השנה ויום הכפורים נקראו מקרא קודש46 — גם בהם47 יש החיוב לטהר עצמו ברגל48.
ג) מכיון שזה קשור עם עצם קדושת היו"ט — הרי מובן שצ"ל כל זמן הרגל. וגם בזמן שאינו אוכל ושותה — הרי מצד החיוב ד(קדשהו ב)כסות עדיין עליו להיות טהור כל היום49.
ז. מיינה של תורה בפרש"י:
לכאורה נראה דענין הטהרה ע"פ השיטה שהחיוב לטהר עצמו ברגל הוא
הערות
- 43. טורי אבן ר"ה שם ובשאג"א שם סי' סו.
- 44. אבל ראה צל"ח שבהערה 14, ועוד — דס"ל שהחיוב לטהר עצמו הוא משום עולת ראי' וחגיגה ולא משום שלמי שמחה.
- 45. כי נאמר רק בנוגע ליום ראשון ויום השביעי בפ' בא שם. וכן בפ' אמור. — ברמב"ם הל' יו"ט רפ"ז "הואיל ונקרא מקרא קודש והרי הוא זמן חגיגה במקדש אסור בעשיית מלאכה כו'". אבל ראה שו"ע אדה"ז או"ח ר"ס רמב על הגליון: וחוה"מ לא נאמר בו מקרא כו' אלא שקרוי מקרא קודש לענין קרבנות בלבד. — וראה שם הל' יו"ט סי' תקכט ס"ו שמחוייב בשמחה.
- 46. אמור כג, כד. כז. וראה פרש"י שם, לה (לענין יוהכ"פ — ראה מפרשי רש"י שם) קדשהו בכסות נקי' ובתפלה ובשאר ימים טובים במאכל ובמשתה ובכסות נקי' ובתפלה.
- 47. בנוגע לשבת שגם בו נאמר (אמור שם, ג) מקרא קודש — י"ל דע"פ פשש"מ ה"ז בעיקר לא במאכל ובמשתה ובכסות כ"א מצד המפורש בקרא לפניו ולאחריו "שבת שבתון" — "כל מלאכה לא תעשו גו'". אבל ראה פרש"י יתרו כ, ח בסופו. שו"ע אדה"ז ר"ס רמב ובקו"א שם. ולפ"ז י"ל דחייב לטהר עצמו ברגל וכש"כ בשבת [ולהעיר שבמאמר ר"י שלפנ"ז (ר"ה שם) חייב אדם להקביל פני רבו ברגל, הדין הוא בחודש ושבת כבגמ' שם, אלא דשם נאמר זה מפורש בכתוב (מ"ב ד, כג) "מדוע גו' לא חודש ולא שבת" — ראה ר"ח וריטב"א שם. וראה חדא"ג מהרש"א סוכה כז, ב. מג"א שבהערה 28 ובמחה"ש שם. טורי אבן ר"ה שם. ואכ"מ]. וראה גו"א בפרש"י ראה שם. צל"ח שם. שדי חמד שם כלל מז.
- 48. וכ"כ בצל"ח וביאור הרי"פ פערלא שבהערה 35 (לפי ביאורם בחייב לטהר עצמו ברגל). וראה בכל הנ"ל — שדי חמד שם.
- 49. ראה גם רוקח הל' לולב סו"ס רכא. וראה גליוני הש"ס לר"ה שם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.