91

שיחה ב

%4 לקוטי

עשרים באפ ג

א. סוכה - עירוב חצרות

כאשר היה אבי מורי, בעל ההילולא, אצל הרה"ג וכו' רבי חיים מבריסק, כדי לקבל ממנו "סמיכה" לרבנות, בחן אותו רבי חיים בבחינות קשות. בנוסף לשאלות ששאל רבי חיים עצמו, הוא הציע לו להשיב על מספר שאלות שהובאו בפניו.

בין יתר השאלות, נשאלה השאלה דלהלן:

היתה ליהודי סוכה בחצר ביחד עם שכנים יהודים אחרים, ושכחו לבצע עירוב חצרות. אותו יהודי בא לשאול, כיצד עליהם לנהוג בשבת?

רבי חיים ביקש מאבי לפסוק בשאלה זו, ואבי השיב מיד שהסוכה עצמה מערבת'.

ב מצד הנשמה - "כל ישראל אחים ממש"

כל הענינים בתורת הנגלה קיימים כמהותם בפנימיות התורה. לפיכך הכרחי לומר, שהקשר בין סוכה לבין עירוב קיים גם בפנימיות הענינים.

ההסבר לכך באופן כללי הוא:

ההבדל בין יהודי אחד לרעהו, וכתוצאה מכך הבדלי הרשויות, הוא

מצד הגוף בלבד, וכן מצד הארת הנשמה המלובשת בגוף, בחינת "נפש - רוח - נשמה". אך מצד עצם הנשמה, ואפילו מצד ה"מקיפים" של הנשמה, הרי "כל ישראל אחים ממש", ו"אב אחד לכולנו"?.

וכיון שהסוכה היא בבחינת "מקיף":, לכן היא מהווה עירוב, היא מערבת ומקשרת יהודי אחד לרעהו. כמאמר חז"לי "כל ישראל ראויים לישב בסוכה אחת", כי מצד ה"מקיף" של הסוכה, כל ישראל הם אחד.

ג. גילוי המקיף אינו מבטל את הגשמיות

אך אין די בהסבר זה: האחדות הנגרמת עקב גילוי ה"מקיף" נובעת, לכאורה, מכך שעל ידי גילוי דרגת ה"מקיף" נעלמת "צורתו" של הגוף ושל הארת הנשמה המלובשת בגוף', אשר בה נבדל יהודי אחד מרעהו.