ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת כב

אגרת כב

[חורף תקע"ו]

הקדמת הסדור עם דא"ח

הן ¹⁴¹⁷ אמת ¹⁴¹⁸ ניתן לכתוב ולהודיע מודעא רבא לאורייתא ¹⁴¹⁹ , זו תורת אמת ¹⁴²⁰ מתמים דעים ¹⁴²¹ כבוד א"א מו"ר נבג"מ, שניתן לדפוס כפי הסדר בסידור ¹⁴²² הנדפס כעת. היות נודע לכל באי שערי ¹⁴²³ אור תורתו מימים הקדמונים זה יותר משלשים שנה ¹⁴²⁴ , שהיה אמרותיו הטהורות זקוקים דנור ¹⁴²⁵ מנר ישראל ¹⁴²⁶ נאמרין באמירה נעימה ¹⁴²⁷ לרבים המתאוים וכו' מדי שבת בשבתו ¹⁴²⁸ , ובפרט בהני מילי מעליותא ¹⁴²⁹ ברזין וסודות מתיקות התורה באר מים חיים נוזלים ¹⁴³⁰ ממעיין המתגבר ¹⁴³¹ בכל שבת ¹⁴³² , אלינו בניו ביחידות ולקצת יחידי סגולה עמנו, ולא היה דבר וחצי דבר ¹⁴³³ שלא חזרנו עליו כמה פעמים בעיון ועומק היותר אפשרי, ובפרט להביאו בכתב ולשון מדברת ¹⁴³⁴ , שיהיה מובן לגדולים וקטנים, ובפנים מסבירות ומאירות ¹⁴³⁵ לכל עיני רואה, וטועמיהם חיים זכו ¹⁴³⁶ בהם כבר להאיר נפשם באור עולם ¹⁴³⁷ , בכמה קונטריסים שנתפזרו מכמה העתקות שונות שהעתיקו מכת"י כידוע לכל הנמצאים בידיהם.

אמנם לא כל אדם זוכה ¹⁴³⁸ לנפשו לקבוע אמיתת האור מתוך הכתב לבד, בלתי קבלה בלב שומע ¹⁴³⁹ ולב רואה ¹⁴⁴⁰ וכו', ולזאת נסוג אחור לבבי ¹⁴⁴¹ מלהביא בדפוס. עד עתה אשר ראיתי את העם המשתוקקים והמתאוים, שכבר הורגלו בקבלה שבלב ומוח ורגילין בהם ובשמותיהן ¹⁴⁴² , אך מפני צוק העתים ¹⁴⁴³ וטרדת הזמן ובלבול הלב ומוח בדוחק עסק הפרנסה לעשירים ועניים הכל שוין, ובפרט לרחוקים אשר לא ראו ולא יוכלו להשיג מרגוע לנפשם כי אם בהפקירות ¹⁴⁴⁴ שביותר מכפי המדה, והמה צמאים ורעבים להחיות נפשם בחיי עולם, וערבים עליהם דברי סופרים ¹⁴⁴⁵ בספר וסיפור ¹⁴⁴⁶ נכספה וגם כלתה נפשם ¹⁴⁴⁷ וכו'.

הנה לזאת אמרתי בלבי עת לעשות לה' ¹⁴⁴⁸ , כי ה' חפץ למען צדקת עבדו ידידו וכו' יגדיל תורה ויאדיר ¹⁴⁴⁹ , להביאם בדפוס. ולקטתי מכמה קונטרסים מהעתקות שיש בידי ¹⁴⁵⁰ שהעתיקו רבים מכתיבת ידי, וגם הרבה קונטרסים מגוף כתיבת ידי ממש, הטובים וישרים בעיני מהני מילי מעליותא הערבים ומתוקים עלי כעל כל הון ¹⁴⁵¹ , ואמרתי טוב ללקט באמרים ¹⁴⁵² הנצרכים לכללות ענין התפלה, ובפרט קונטרסים שנמצאו בכתיבת יד שלי בפירוש המלות בתפלה מהשמים מספרים וכו' עד ויברך דוד, שאאמו"ר נ"ע הגיהם בכבודו ובעצמו והוטבו בעיניו מאוד (בהיותם דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת), ומועטים הם מחזיקים המרובים ¹⁴⁵³ למבינים.

וטעמי ונימוקי בזה, להיות שידעתי במכאובים ¹⁴⁵⁴ של כל החפצים בקרבת אלקים בתפלה, שלא יוכלו להביא הכונה שבמוח ולב בענין ההתבוננות וההשכלה האלקית לחברו עם הדבור ¹⁴⁵⁵ במה שמוציא מפיו, כמו פסוקי דזמרה, ויצאו מפורדים בפיו, ושפתיו יכבד בשבח הנאמר בפסוק ולבו רחוק ¹⁴⁵⁶ ומוטרד בענין אחר, ואם גם הוא בשבח וגדולת ה' בהתבוננות, אבל לא קרב זה אל זה ¹⁴⁵⁷ כלל. ולזאת יעצוני כליותי ¹⁴⁵⁸ לטובתם האמיתית, שירגילו את עצמם בפירוש המלות הללו, שיכוונו לבם ופיהם כאחד לאביהם שבשמים, והיו לאחדים ¹⁴⁵⁹ ממש, וקול הדבור מעורר הכוונה ¹⁴⁶⁰ , ויאיר אור האלקי בנפשו על ידי כוונה שבלב ומוח, בקול ודבור דבר ה' הנאמר מתוך הלב והמוח וכו'. ולא צריך לבאר גודל התועלת בזה לכמה אנשים החפצים קרבת אלקים ¹⁴⁶¹ באמת ובתמים ¹⁴⁶² .

ולזאת צויתי להמדפיס הנ"ל ¹⁴⁶³ להדפיס קונטרסים הללו, וגם עוד קונטרסים שלקטתי לידיעה כללית בענין התפילה ותפילין וציצית ושבת ויו"ט וכו', כפי המבואר במפתחות משני החלקים של הסידור. ויש כמה קונטרסים שהמה מוגהים מכבר, וגם בהיותם נכתבים בלשון למודים ¹⁴⁶⁴ בסוד אלוה עלי אהלינו ¹⁴⁶⁵ , אהל תורתו, אשר לא זזנו מחבבם ¹⁴⁶⁶ בחיבת הקדש ¹⁴⁶⁷ עלינו, כי זה חיינו ובנפשינו נביא לחמנו ¹⁴⁶⁸ , לחמה של תורה ¹⁴⁶⁹ זו המאירה לנו בפנים מאירות מאור ישראל וכו'. ואם יש איזה מקומות שאינם מוגהים בתיקון הלשון או באיזו שגיאה, ואני איני מופנה מכל צד להגיהם בעיון הראוי לתקן כפי הצריך, לזאת הבטיחני חתני בן אחותי הרב המופלג מ' מענדיל ¹⁴⁷⁰ נ"י, לרשום בכתב את כל המקומות הצריכים תיקון, וכשנתקן אי"ה אזי יודפס לוח התיקון אי"ה, כי צריך שימת פנאי הרבה לזה וכו'.

וזכרה לי אלקי אבי לטובה ¹⁴⁷¹ , אשר ה' יודע ועד ¹⁴⁷² ובוחן לבבות ¹⁴⁷³ כאב את בן ירצה ¹⁴⁷⁴ , בכונתי זו הרצויה לה' ולחסידיו, ולכל דורש אלקים ¹⁴⁷⁵ באמת ובתמים ¹⁴⁷⁶ ובאמונה, ועוד מאשר ידעתי נאמנה שבהגלות נגלות אור תורתו בלב שומע ומקבל, בכללות אנ"ש החפצים להגות בהם ללכת בכל דרכיהם, ודאי יהי' ה' אלקים עמנו כאשר היה עם אבותינו אל יטשנו ¹⁴⁷⁷ ואל יעזבנו, לרומם קרן ישראל בכל אשר יפנו ¹⁴⁷⁸ , לעשות פרי למעלה ולמטה ¹⁴⁷⁹ כל ימי עולם ¹⁴⁸⁰ . לפי שידוע לכל יודעי חן אשר צדיקים גדולים יותר במיתתן ¹⁴⁸¹ , באור פני מלך חיים ¹⁴⁸² המשתעשע באור תורת נשמתם עדן, וכל ההוגה בלבו ומוחו בעבודה תמה ¹⁴⁸³ וברה, בין בתפילה, בין בכל עת ושעת הכושר, ובפרט בשבת ויו"ט, יעלה לרצון לפני ה' ¹⁴⁸⁴ באור פני מלך חיים, ולהיות דובב שפתי ישנים ¹⁴⁸⁵ , להאיר אור מנשמתו עדן בכל המתקשרים באורו יראו אור ¹⁴⁸⁶ עולם, ולשומעים יונעם דברי אמת האלה, ובפרט לרחוקים שנוגע זה לחיי נפשם באמת.

והי' אם יהיה עם לבבם נאמן ¹⁴⁸⁷ , לעסוק בהם באמונה ולהגות בהם, ללכת בזה בכל דרכי ה' להטות לבבם לה' ¹⁴⁸⁸ , ויהיו נא דברי קדש הללו ¹⁴⁸⁹ , המיוסדים על אדני פז ¹⁴⁹⁰ מעוז מתיקות התורה, קרובים אליהם בנפשם ולבבם, למען ידעו לרדוף ¹⁴⁹¹ לדעת את ה' כל ימיהם ולזרעם אחריהם, ודאי לא אמנע טוב ¹⁴⁹² כיד ה' הטובה עלינו ¹⁴⁹³ , להביא בדפוס כל הכתבים שנאמרו בפירוש מאמרי הזהר ¹⁴⁹⁴ , וכל כתבי התורות וביאורים טובים הנאמרים מדי שנה ושנה בכמה חלקים, ומכלל הן ¹⁴⁹⁵ וכו', ולחכמים ונבונים אין מפרשין יותר.

ובהיות שהמדפיסים הנ"ל נתנו לכסף מוצא ¹⁴⁹⁶ , ובפרט בעתי יוקר הללו הוכרחו להזיל זהב מכיסם ¹⁴⁹⁷ להדפיסם, וחוששני לחטאת ¹⁴⁹⁸ היחיד והציבור ¹⁴⁹⁹ פן ימעלו מעל ¹⁵⁰⁰ לגרום היזק ח"ו. ולזאת באנו להטיל גודא רבא ¹⁵⁰¹ בגזירת נח"ש ¹⁵⁰² שלא ירים איש את ידו ¹⁵⁰³ להדפיס בעצמו או על ידי גירא דילי', לא מיניה ולא מקצתיה ¹⁵⁰⁴ , לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי מה שנתפשט ההיתר אצל המדפיסים להדפיס חוץ למדינה היינו מטעם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ¹⁵⁰⁵ וכו', משא"כ בחיבורי קדש אאמו"ר זצוק"ל שזכינו מאבא מארי ז"ל, והרי יכול האדם לאסור ¹⁵⁰⁶ הנאת ספרו על אחרים אפילו בסוף העולם, ולזאת לא יזח החש"ן ¹⁵⁰⁷ מעל העוברים על דעתינו, ובו ארור בו נדוי בו שמתא ¹⁵⁰⁸ , והשומע לדברינו יחולו ברכות על ראשו ¹⁵⁰⁹ .

דברי המדבר לאמיתת אהבת אור תורת אמת ¹⁵¹⁰ אשר הנחילנו, לזכות לכל דורשי ה' באמת ובתמים ¹⁵¹¹ , אוהב דבק מאח ¹⁵¹² לכל אוהבי אור תורה ועבודה האמיתית

דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן נבג"מ

הערות

1417. נדפסה בהקדמה לסדור אדמו"ר הזקן עם דא"ח, קאפוסט תקע"ו (ובכל הדפוסים הבאים). המשמעות שנכתבה בחורף: א) בהמשך האגרת כותב רבינו: "אם יהיה עם לבבם נאמן לעסוק בהם ... לא אמנע טוב כיד ה' הטובה עלינו להביא בדפוס כל הכתבים שנאמרו בפירוש מאמרי הזהר". וכן אמנם הדפיס רבינו במשך השנה הזאת (תקע"ו) גם את הספר "ביאורי הזהר", אשר בהקדמתו (אגרת כה) כותב רבינו: "כבר יעדתי בהקדמה לסידור הנדפס נידון הדפסת ביאורי מאמרי הזהר, אחרי רואי ... אמרתי ללקט באמרים ... ונתתי רשות להדפיסם". מלשונות אלו נראה שנמשך משך זמן בין הדפסת שני הספרים, והיינו שהסדור נדפס בחורף – קרוב יותר לתחלת השנה, וביאורי הזהר בקיץ – קרוב יותר לשלהי השנה. ב) כתב רבינו בי"ב תמוז תקע"ו (לקמן סוף אגרת הבאה, הקדמה לשלחן ערוך רבינו הזקן): "בכתבי הקדש הנדפסים המבוארים בהרחבה", והספר היחיד מדרושי רבינו הזקן שנדפס עד אז, הוא הסדור עם דא"ח שלפנינו. הקדמות והסכמות נוספות של רבינו – לעיל י, ובהנסמן בהערות שם.
1418. הן אמת: ע"פ תהלים נא, ח.
1419. מודעא רב א לאורי י תא: ע"פ שבת פח, א.
1420. תורת אמת: ע"פ מלאכי ב, ו.
1421. מתמים דעים: ע"פ איוב לז, טז.
1422. כפי הסדר בסידור: היינו שתורותיו של אדמו"ר הזקן שעל התפלה, יודפסו בזה על סדר הסדור.
1423. לכל באי שערי: ע"פ ח"ש כג, י.
1424. זה יותר משלשים שנה: תקמ"ג-תקע"ג, וכדלעיל אגרת ט, ובהנסמן בהערות שם.
1425. זקוקים דנור: ע"פ חולין קלז, ב.
1426. מנר ישראל: ע"פ ש"ב כא, יז. ברכות כח, ב.
1427. אמירה נעימה: ע"פ שבת קה, א.
1428. מדי שבת בשבתו: ע"פ ישעי' סו, כג.
1429. ב הני מילי מעליותא: ע"פ חגיגה יד, א.
1430. באר מים חים נוזלים: ע"פ שה"ש ד, טו.
1431. ממעי י ן המתגבר: ע"פ אבות פ"ב, ח. פ"ו, א.
1432. בכל שבת: ראה גם אגרת הבאה.
1433. דבר וחצי דבר: ע"פ ב"ק ע, א-ב.
1434. ולשון מדברת: ע"פ תהלים יב, ד.
1435. ובפנים מסבירות ומאירות: ראה גם לקמן אגרות כג. ל. לו. מאמרי אדמו"ר האמצעי שמות ע' סה, ובהנסמן בהערות שם.
1436. וטועמיהם חיים זכו: ע"פ נוסח תפלת מוסף דשבת.
1437. באור עולם: ע"פ ישעי' ס, יט-כ.
1438. לא כל אדם זוכה: ע"פ ברכות ה, ב.
1439. לב שומע: מ"א ג, ט.
1440. ולב רואה: ע"פ קהלת א, טז.
1441. נסוג אחור לבבי: ע"פ תהלים מד, יט.
1442. ורגילין בהם ובשמותיהן: ע"פ פסחים מג, א.
1443. צוק העתים: ע"פ דניאל ט, כה.
1444. לרחוקים . . כי אם בהפקירות: מחמת הקשיים לעזוב פרנסתם ולנסוע לליובאוויטש, כדלעיל אגרת י.
1445. וערבים עליהם דברי סופרים: ע"ז לה, א ובפרש"י.
1446. בספר וסיפור: ע"פ ס' יצירה בתחלתו.
1447. נכספה ו גם כלתה נפשם: ע"פ תהלים פד, ג.
1448. עת לעשות לה': תהלים קיט, קכו.
1449. ה' חפץ למען צדקת . . ויאדיר: ע"פ ישעי' מב, כא.
1450. מהעתקות שיש בידי: ראה לעיל אגרת כ.
1451. כעל כל הון: ע"פ תהלים קיט, יד.
1452. טוב ללקט באמרים: ע"פ רות ב, טו.
1453. ומועטין הם מחזיקין המרובים: ע"פ ב"ר פ"ה, ז.
1454. שידעתי במכאובים: ע"פ שמות ג, ז.
1455. ההתבוננות . . לחברו עם הדבור: ראה גם לעיל אגרת י.
1456. ושפתיו יכבד . . ולבו רחוק: ע"פ ישעי' כט, יג.
1457. לא קרב זה אל זה: ע"פ בשלח יד, כ.
1458. יעצוני כליותי: ע"פ ברכות סא, א.
1459. והיו לאחדים: ע"פ יחזקאל לז, יז.
1460. וקול הדבור מעורר הכוונה: ראה טושו"ע או"ח סס"א ס"ד. ר"ח שער הקדושה ספט"ו. של"ה פב, ב.
1461. החפצים קרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.
1462. באמת ובתמים: ע"פ שופטים ט, טז, ט, יט.
1463. להמדפיס הנ"ל: החסיד מו"ה ישראל יפה מקאפוסט, ששמו נזכר על שער הספר.
1464. בלשון למודים: ע"פ ישעי' נ, ד.
1465. בסוד אלוה עלי אהלינו: ע"פ איוב כט, ד.
1466. לא זזנו מחבבם: ע"פ שמו"ר פנ"ב, ה.
1467. בחיבת הקדש: ע"פ חולין לג, א.
1468. ובנפשנו נביא לחמנו: ע"פ פיוט כי כשמך במוסף ר"ה ויו"כ.
1469. לחמה של תורה: רש"י משלי כה, כא.
1470. המופלג מ' מענדיל: אדמו"ר הצמח צדק.
1471. זכרה לי אלקי . . לטובה: ע"פ נחמי' ה, יט. יג, לא.
1472. ה' יודע ועד: ע"פ ירמי' כט, כג.
1473. ובוחן לבבות: ע"פ משלי יז, ג.
1474. כאב את בן ירצה: משלי ג, יב.
1475. דורש אלקים: ע"פ תהלים יד, ב.
1476. באמת ובתמים: ע"פ שופטים ט, טז, ט, יט.
1477. יהי' ה' אלקים עמנו . . ואל יעזבנו: ע"פ מ"א ח, נז.
1478. בכל אשר יפנו: ע"פ משלי יז, ח.
1479. פרי למעלה ולמטה: ע"פ ישעי' לז, לא.
1480. כל ימי עולם: ישעי' סג, ט.
1481. צדיקים גדולים יותר במיתתן: חולין ז, ב.
1482. באור פני מלך חיים: ע"פ משלי טז, טו.
1483. בעבודה תמה: ע"פ יומא כד, א-ב.
1484. לרצון לפני ה': ע"פ תצוה כח, לח.
1485. דובב שפתי ישנים: ע"פ שה"ש ז, י.
1486. באורו יראו אור: ע"פ תהלים לו, י.
1487. לבבם נאמן: ע"פ נחמי' ט, ח.
1488. להטות לבבם לה': ע"פ מלכים-א ח, נח.
1489. ויהיו נא דברי קדש הללו: ע"פ מלכים-א ח, נט.
1490. המיוסדים על אדני פז: שה"ש ה, טו.
1491. ידעו לרדוף לדעת את ה': ע"פ הושע ו, ג.
1492. לא אמנע טוב: ע"פ תהלים פד, יב.
1493. כיד ה' הטובה עלינו: ע"פ נחמי' ב, ח.
1494. להביא בדפוס . . מאמרי הזהר: ראה אגרת הבאה.
1495. ומכלל הן ו כו': ע"פ נדרים יא, א.
1496. לכסף מוצא: ע"פ איוב כח, א.
1497. להוזיל זהב מכיסם: ע"פ ישעי' מו, ו.
1498. וחוששני לחטאת: ע"פ שבת קכא, א. קמו, א.
1499. לחטאת היחיד והציבור: ע"פ זבחים נב, ב.
1500. ימעלו מעל: ע"פ ויקרא ה, כא.
1501. גודא רבא: ע"פ ב"ק צב, ב.
1502. נח"ש: נידוי חרם שבועה.
1503. שלא ירים איש את ידו: ע"פ מקץ מא, מד.
1504. לא מיניה ולא מקצתיה: ע"פ סוטה ה, א.
1505. שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו: פסחים צ, א ובכ"מ.
1506. שנתפשט ההיתר . . יכול האדם לאסור: ראה גם לעיל אגרת יב בסופה, ובהנסמן בהערות שם.
1507. לא יזח החש"ן: (החרם שבועה נידוי) ע"פ תצוה כח, כח.
1508. ובו ארור בו נדוי בו שמתא: ע"פ שבועות לו, א.
1509. ברכות על ראשו: ע"פ ברכות לג, א.
1510. תורת אמת: ע"פ מלאכי ב, ו.
1511. באמת ובתמים: ע"פ שופטים ט, טז, ט, יט.
1512. אוהב דבק מאח: ע"פ משלי יט, כד.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. מוצגים 40 מתוך 99 עמודים.