וגם

וגם י"ל משום דאפילו קנין גמור אינו חל אלא על דבר מיוחד ומסוים, ושכיר שנה דשניהם אינן יכולים לחזור היינו טעמא משום דהשכיר גופו משתעבד למלאכות וגוף בעל הבית ליתן המעות. ואף דעל מלאכה מיוחדת נמי אין קנין חל אלא א"כ מסר לו חפץ לתקנו, דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולםקנו ושאינו ברשותוקנז, וגם אין קנין חל אלא על דבר שיש בו ממשקנח, מ"מ כיון ששכרו לדבר מיוחד ומסויים י"ל דלענין מחזי כשלוחו באבילות ושבת דמדרבנן עשאוהו כאילו אותו דבר קנוי לו, כדאיתא בגמראקנט אפילו בקבלנות כדידיה דמי, דמי דייקאקס. דבאמת אין לו קנין בו אפילו לשכרו, אע"פ שמסרו לו ומשכו לרשותו, למ"ד אין אומן קונה בשבח כלי, ודינו כשכיר יום, כדפרש"י בקידושין (דף מ"ח ע"בקסא), אלא דלענין אבילות וכהאי גוונא כדידיה דמי הואיל ואין בעל הבית יכול לחזור בו כשכיר יוםקסב, כדפירש רש"יקסג בד"ה שכיר יום כו', לפמ"ש התוס' (בב"מ דף י'קסד) דגם ר' דוסא ס"ל דיכול לחזור בו אלא דידו על התחתונה, ור' דוסא מיירי בקבלנות בפרק האומניןקסה, והכי קיי"ל בחו"מ סי' של"גקסו (ותדע ממ"ש מהר"ם במרדכיקסז גבי מכס דמיקרי קבלן כשקובע שכרו לפי חשבון הליטרות, וק' ליטרין לאו דוקא, דהוא הדין ק' דינרין, כמ"ש בש"עקסח, והוא הדין מכל עשרה דינרין, אע"פ שגובה כמה פעמים ק' דינרין בשבת ויכול לחזור בו בסוף כל ק' לפחות. אלא דהתם גם בעל הבית יכול לחזור בו וצ"ל כמ"ש לקמןקסט). וגדולה מזו אשכחן לענין איסור ריבית, דמהני אפילו קנין כל דהו דמחייבו לקבל מי שפרעקע, ומיקרי קנין, וכדידיה דמי לאפקועי איסור ריבית דדבריהם ולומר דברשותיה הוא דאייקור, אף שהלה יכול לחזור בו אם יקבל מי שפרע, משא"כ אם הלה א"צ לקבל כלל מי שפרע לאו כדידיה דמי. והלכך במלאכה מיוחדת נמי י"ל כדידיה דמי, מאחר שאין בעל הבית יכול לחזור בו עד מלאת הימים להשביתו ממלאכתו בע"כ כדי לפחות משכרו, וגם אם ירצה להחליף לו מלאכה זו באחרת אינו יכול בע"כ של השכיר, הילכך כדידיה דמי מלאכה זו.

הערות

  1. קנו. ב"מ לג, ב. טור ושו"ע חו"מ סי' רט ס"ד.
  2. קנז. ב"ק ע, א. שו"ע חו"מ ס"ה.
  3. קנח. טור ושו"ע חו"מ סי' ריב ס"א.
  4. קנט. מו"ק יא, ב.
  5. קס. ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קלו.
  6. קסא. ד"ה אין אומן, והרי היא כשאר שכירות.
  7. קסב. אולי חסרים כאן איזה תיבות, וצ"ל: ואין בעל הבית יכול לחזור בו. ואעפ"י שהקבלן יכול לחזור בו כשכיר יום. וראה העו"ב ע' קע. ביאורי השלחן ע' תלט.
  8. קסג. מו"ק יא, ב: לא יעשה הואיל ובידו לחזור כדאמרינן פועל חוזר ואפילו בחצי היום.
  9. קסד. ד"ה יכול.
  10. קסה. ב"מ עז, א.
  11. קסו. ס"ד, שגם הפועל וגם הקבלן יכולים לחזור, אלא שפועל החוזר ידו על העליונה וקבלן החוזר ידו על התחתונה.
  12. קסז. פ"ק דשבת רמז רמו. וכמבואר בשוע"ר סי' רמד סי"ב, ששוכר לו נכרי בקבלנות, דהיינו שאומר לו לכשתגבה מאה ליטרות אתן לך כך וכך.
  13. קסח. שבמהר"ם שבמרדכי נאמר ק' ליטרין ובשו"ע (סי' רמד ס"ו) ק' דינרין.
  14. קסט. ד"ה והנה לפי.
  15. קע. ראה שו"ע יו"ד סי' קעג ס"ז ובט"ז סק"י. שוע"ר הל' רבית סכ"ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 30 עמודים.

  1. אגרות קודש ב'תכה ב"מ עז, א
  2. לקוטי שיחות 324 ב"מ עז, א
  3. תורת מנחם בס"ד. ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א ב"מ עז, א
  4. תורת מנחם בס"ד. יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א ב"מ עז, א
  5. שארית יהודה סימן י ב"מ עז, ב
  6. שוע"ר עם ביאור דברי שלום סדר מכירת חמץ ב"מ עז, ב
  7. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח ב"מ עז, א
  8. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט ב"מ עז, א
  9. תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב ב"מ עז, א
  10. לקוטי שיחות 198 ב"ק ע, ב
  11. לקוטי שיחות 309 ב"ק ע, א
  12. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>ז</h4> ב"ק ע, א
  13. אגרות קודש אגרת ח ב"ק ע, א-ב
  14. אגרות קודש אגרת יז ב"ק ע, א-ב
  15. אגרות קודש אגרת כב ב"ק ע, א-ב
  16. אגרות קודש אגרת סז ב"ק ע, א-ב
  17. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תמ דין חמצו של נכרי שהופקד אצל ישראל ב"ק ע, א
  18. תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט ב"ק ע, א
  19. תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"ל ב"ק ע, ב
  20. לקוטי שיחות 41 מו"ק יא, ב
  21. שולחן ערוך א מאותו ספר מו"ק יא, ב
  22. שולחן ערוך ב מאותו ספר מו"ק יא, ב
  23. שולחן ערוך ה מאותו ספר מו"ק יא, ב
  24. שולחן ערוך ז מאותו ספר מו"ק יא, א
  25. שולחן ערוך והראב"ד מאותו ספר מו"ק יא, ב
  26. שארית יהודה סימן ה מו"ק יא, ב
  27. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>א</h4> מו"ק יא, ב
  28. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>ד</h4> מו"ק יא, ב
  29. הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז <h4>ו</h4> מו"ק יא, ב
  30. שוע"ר עם ביאור דברי שלום תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות מו"ק יא, א