אגרת כג

אגרת כג

[י"ב תמוז תקע"ו]

הקדמת שלחן ערוך אדמו"ר הזקן

זו ¹⁵¹³ תורת אמת ¹⁵¹⁴ לאמיתתה של הלכה פסוקה ¹⁵¹⁵ , בטעמה ונימוקה מראשונים ואחרונים, משר התורה אבא מארי הגאון האמיתי ז"ל נ"ע, בספרי שלחן ערוך אורח חיים הידועים שנדפס מהם הלכות פסח ¹⁵¹⁶ וכבר מבואר בהקדמה שכתבנו ¹⁵¹⁷ , סיבת מעשה הספר, לתועלת ידיעת דיני התורה, כפי המבואר בהלכות ת"ת של אאמו"ר ז"ל.

אשר לא פעם ושתים שמעתי מפי רוח קדשו ז"ל, שאם יגמור ה' בעדו, יצוה בגזירת עירין פתגמין ¹⁵¹⁸ , לכללות אנ"ש מגדולם עד קטנם ¹⁵¹⁹ , בכל עיר ומנין שיקבעו עתים באגודות חבירים, ללמוד בהלכות בטעמיהן ולהיות בקיאים בהם, עד שכל הלכה תהא שגורה בפיהם.

ועל זה אמרו רז"ל ¹⁵²⁰ השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה"ב, שהן הלכות בטעמיהן הברורים למעשה, שזהו אמיתית גלוי רצון העליון להביאו בפועל ממש, שזהו ממש העולם הבא שהוא שכר מצות, כידוע בפי' אשת חיל עטרת בעלה (הנדפס באגרת הקדש של אאמו"ר ז"ל ¹⁵²¹ ).

ולהיות כי מצווה אני ועומד למלאות רצונו הקדוש ז"ל, בפרט במצות תלמוד תורה דרבים מאנ"ש הקשורים באור תורתו ברוחניות בנסתר, שבפנימיות אור יקר שהיה זורח לכל המסתופפים בצלו ¹⁵²² . על כן גוזרני עליהם, שיעשו חק קבוע בכל מנין ללמוד ולהגות בהלכות אלו, בכל ספר זה שבא בדפוס, כל חלק שלחן ערוך אורח חיים כמעט מראשו לסופו שזכינו והשגנו, על ידי התאמצות ידידיי המדפיסים בני מוהר"פ יפה ¹⁵²³ , כל ההלכות כסדרן בחלק אורח חיים כמעט מראשו לסופו, מוגהים ובמראי מקומות, ע"פ השגחת דודי ¹⁵²⁴ הרב המפורסם מוהר"ר יהודא ליב מ"ץ דיאנעוויץ, וגם דודי הרב המופלג מוהר"ר מרדכי ¹⁵²⁵ הגיה כפי כחו, ודאי שלא יצא מתחת ידם דבר שאינו מתוקן.

וכגון דא מצוה וחובה מוטל עלי, לעורר לבב אנ"ש שבכל עיר ומנין, שיעשו להם עת קבוע מדי יום ולילה, לחלק השלחן ערוך אורח חיים הלז לכמה אנשים ¹⁵²⁶ , זה יקבל על עצמו לשנות ולגמור חלק אחד, וזה יגמור חלק זולתו, עד שבין כולם יגמרו לימוד כולו פעם ושתים בשנה. וה' יאיר עליהם באור תורת אמת זו, להגן עליהם בכל עת מצוא ¹⁵²⁷ , גם בעידנא דלא עסיק כו' ¹⁵²⁸ , להיות דובב שפתי ישינים ¹⁵²⁹ להמליץ כל טוב עבורם, לעשות פרי למעלה ולמטה ¹⁵³⁰ ולבניהם אחריהם, בהצלחת אור תורה ומעשים טובים ואורך ימים וכו'.

ומדי דברי ¹⁵³¹ מצוה עלי להודיע לכל הנערים הפנויים הסמוכים על שולחן אביהם וחותנם, שיתנהגו בסדר לימודם כפי שקבלתי מאאמו"ר ז"ל והרגילני בנעוריי, לתכלית ידיעת דיני ההלכות בטעמיהן.

למי שיש לו שעת הכושר לעסוק בעיון בגמרא וראשונים עד פסקי ההלכות של האחרונים, סדר לימודו כך הוא, ללמוד המסכת עם התוספות אשר לדינא, והעיקר הוא בהאשר"י, ולחזור על פסקי הדינין היוצאים מהרא"ש בפנים, הטור בלא ב"י, כמה פעמים. ואחר כך ללמוד הבית יוסף, ולחזור על כל סימן ב' וג' פעמים. ולחזור כמה פעמים תיכף ומיד על פסקי השלחן ערוך ורמ"א שבכל סימן, היוצאין מתוך הבית יוסף ודרכי משה. ואחר כך לעשות עת מיוחד, ללימוד השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל עם עיון הקונטרס אחרון, ויחזור על הפנים ב' וג' פעמים, עד שיהיה בקי ושגור בפיו מקור מוצא כל טעם דין והלכה הפסוקה בו, על פי המראי מקומות. וגם אשר נברר בו מפסקי הלכות המחודשים מן האחרונים כהט"ז ומ"א והאחרונים.

ומי שאין לו שעת הכושר כל כך ¹⁵³² , מפני טרדתו בעסק מעט, יעשה לו עתים קבועים בבוקר ובערב ללמוד האשר"י לבדו, עם פרש"י ששייך להלכות הרי"ף המובא באשר"י, ולחזור ב' וג' פעמים, ואחר כך ילמוד השלחן ערוך לבדו, ואח"כ השלחן ערוך של אאמו"ר ז"ל בחלק אורח חיים הלז, ויספיק לו לענין תכלית ידיעת אמיתת הדין והלכה שנפסק בראשונים ובאחרונים.

וגם באותן אנשים הטרודים ביותר ואינן להם פנאי רק כמו ב' וג' שעות ביום לקבוע עתים לתורה, יזהרו לעשות קביעות לימודם במשניות והלכות הרי"ף על כל פנים לבדו, ובפסקי שלחן ערוך הקצר בכל יום ב' דפים בחזרה כמה פעמים, כדי שיהיה שונה הלכות כמו שהן במקורן בלשון הגמרא עד פסק הדין בשלחן ערוך בכל יום, שמובטח לו שהוא בן העוה"ב, וגם יוצא בזה מצות ידיעות הדינין מעט כו'.

וגם יעשו עת מיוחד כשעה אחת בלימוד שלחן ערוך הלז, וכיוצא בו בחלק יו"ד, בביאור טעם השלחן ערוך. מלבד שיעורין הקצובין ללימוד תנ"ך ומדרשי רז"ל, כמו עין יעקב ¹⁵³³ , ובספר הזהר בתוכחת מוסר ¹⁵³⁴ השכל ¹⁵³⁵ שבו, ובספרי המוסר המיוסדים על פי חכמת האמת, כספר הראשית חכמה והשל"ה וכה"ג.

ובשבת זמן לימוד ספר הזהר עם פירושים וביאורים בעיון מעט בספרי הקבלה ¹⁵³⁶ , כהרמ"ז וספר מקדש מלך וספר ליקוטי תורה וכה"ג. מלבד חיוב הקבוע לחיי הנפש להאירה באור יקר גדולות הבורא ית', בכתבי הקדש הנדפסים ¹⁵³⁷ המבוארים בהרחבה, בפנים מסבירות ומאירות ¹⁵³⁸ באור עולם ¹⁵³⁹ , לשמור דרך עץ החיים ¹⁵⁴⁰ ללכת אחרי ה' ¹⁵⁴¹ בכל דרכיו ¹⁵⁴² בעבודה תמה ¹⁵⁴³ וכו'.

דברי המדבר באמת לאהבת אמיתת אור תורת אמת שניתנה מתמים דעים ¹⁵⁴⁴ זכותו ז"ל יגן על כלל ישראל

דוב בער בא"א מו"ר הגאון החסיד קדוש ישראל מרנא ורבנא שניאור זלמן נבג"מ

ובהיות שהמדפיסים האחים המשותפים המפורסמים, ה"ה הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו יהודא ואחיו הרבני הנגיד המופלא וכו' מה"ו ישראל נ"י בני המנוח המפורסם מה"ו אורי שרגא פייווש יפה זללה"ה, נתנו לכסף מוצא ¹⁵⁴⁵ , ובפרט בעתי יוקר הללו הוכרחו להזיל זהב מכיסם להדפיסם, וחוששני לחטאת ¹⁵⁴⁶ היחיד והציבור ¹⁵⁴⁷ פן ימעלו מעל ¹⁵⁴⁸ לגרום היזק חס ושלום.

ולזאת באנו להטיל גודא רבא ¹⁵⁴⁹ בגזירת נח"ש ¹⁵⁵⁰ שלא ירים איש את ידו ¹⁵⁵¹ להדפיס בעצמו או על ידי גירא דיליה, לא מיניה ולא מקצתיה ¹⁵⁵² , לא במדינה זו ולא במדינה אחרת, משך עשרה שנים מיום כלות הדפוס. כי מה שנתפשט ההיתר אצל המדפיסים להדפיס חוץ למדינה, היינו מטעם שאין אדם אוסר דבר שאינו שלו ¹⁵⁵³ וכו', משא"כ בחיבורי קודש אאמו"ר זצוק"ל שזכינו מאבא מארי ז"ל, והרי יכול האדם לאסור ¹⁵⁵⁴ הנאת ספרו על אחרים אפילו בסוף העולם. ולזאת לא יזח החש"ן ¹⁵⁵⁵ מעל העוברים על דעתינו, ובו ארור בו נידוי בו שמתא ¹⁵⁵⁶ , והשומע לדברינו אלה יחולו ברכות על ראשו ¹⁵⁵⁷ .

היום יום ב' י"ב תמוז תקע"ו לפ"ק.

דברי המדבר לאמיתית אהבת אור תורת אמת אשר הנחילנו לזכות לכל דורשי ה' באמת ובתמים ¹⁵⁵⁸ אוהב דבק מאח ¹⁵⁵⁹ לכל אוהבי אור תורה ועבודה האמיתית

דוב בער הנ"ל