מ

[reshimo]

איברא, דלכאורה, יש פירכא, דהנה מרא דסברא זו דאמעהמ"צ אינו שייך לענין קביעות מקום עבודה אחת, הוא תוס' זבחים ויומא הנ"ל ותוד"ה דאמר (יומא נט . ), דל"ג לענין שפיכת שיירי דם על יסוד מע' תיבות ההוא דפגע בי' ברישא, דלא שייך סברא זו לענין קביעות מקום עבודה אחת. וא"כ הרמב"ם, דאליבי' קיימינן הכא, דגריס לתיבות אלו, וכמוש"כ ביד הל' מעה"ק פ"ה הי"א: ושירי הדם שופכן על יסהמ"ע של מזה"ח שהוא פוגע בו תחלה בצאתו מן ההיכל, ע"כ דלא ס"ל סברא הנ"ל,[/reshimo]

[pianuach]

כה . איברא, דלכאורה, יש פירכא על האמור לעיל (סכ"ג) שאין לעשות קביעות מקום עבודה אחת (ובנדו"ד, שהטבת ה' נרות תתחיל מנרות מזרחיים דוקא) משום "אין מעבירין על המצוות":

דהנה, מרא דסברא זו ד"אין מעבירין על המצוות" אינו שייך לענין קביעות מקום עבודה אחת, הוא, תוס' ב זבחים ויומא הנ"ל (סכ"ג), ותוד"ה דאמר (יומא נט, א), דלא גרסינן בגמרא¹²⁵ לענין שפיכת שיירי דם פר של יום הכפורים על יסוד מערבי ["שירי הדם כו' (הי' שופך על יסוד מערבי), מאי טעמא, אמר קרא¹²⁶ (ואת כל דם הפר ישפוך) אל יסוד מזבח העולה אשר פתח אוהל מועד", ובגירסא שלפנינו מוסיף "ההוא דפגע ברישא" ("וכי נפיק בההוא פגע ברישא") – ואיתא בתוס' שלא גרסינן] תיבות "ההוא דפגע בי' ברישא" ¹²⁷, דלא שייך סברא זו (שכיון שביציאתו מן ההיכל פגע ברישא במערבו של מזבח החיצון שהוא כנגד פתח ההיכל, צריך לשפוך הדם על יסוד מערבי, משום ש"אין מעבירין על המצוות") לענין קביעות מקום עבודה אחת, כנ"ל.

וא"כ הרמב"ם – דאליבי' קיימינן הכא – דגריס לתיבות אלו, וכמו שכתב ביד הל' מעשה הקרבנות פ"ה הי"א: "ושירי הדם שופכן על יסוד המערבי של מזבח החיצון שהוא פוגע בו תחלה בצאתו מן ההיכל", על כרחך דלא ס"ל סברא הנ"ל, אלא ס"ל שגם לענין קביעות מקום עבודה אחת אמרינן "אין מעבירין על המצוות".[/pianuach]