ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת כה

אגרת כה

[שלהי קיץ תקע"ו]

הקדמת ביאורי הזהר

כבר ¹⁵⁶⁷ יעדתי בהקדמה לסידור הנדפס ¹⁵⁶⁸ נידון הדפסת ביאורי מאמרי הזהר, אחרי רואי את העם הנכספים לחזות בנועם ¹⁵⁶⁹ אמרות ה' טהורות ¹⁵⁷⁰ , חיים הם למוצאיהם ¹⁵⁷¹ וטועמיהם מעץ החיים יחיו בחיי עולם ¹⁵⁷² . עתה אמרתי ללקט באמרים ¹⁵⁷³ מהני מילי מעליותא ¹⁵⁷⁴ , הביאורים הטובים והנבחרים שנמצאו בידי העתקות מכת"י ומעט מגוף כתיבת ידי, וצויתי להגיהם בכי טוב, ונתתי רשות להדפיסם ולחלקם ביעקב ¹⁵⁷⁵ , לרוות צמאון המשתוקקים, לקבוע בנפשם אור עולם ¹⁵⁷⁶ מאור תורת אמת ¹⁵⁷⁷ מארי דאורייתא ¹⁵⁷⁸ בנסתר ונגלה מופת דורינו רוח אפינו בצלו נחי' ¹⁵⁷⁹ חיי עולם, כבוד אאמו"ר הגאון האלקי המנוח ז"ל נ"ע, אשר שמענו מפי רוח קדשו ז"ל בכל ליל שבת ושבת, פירושים וביאורים מאמרי הזהר בכל סדרא דף אחד, זה כמה שנים ¹⁵⁸⁰ . אשר נראה בעליל ¹⁵⁸¹ לכל עיני ישראל ¹⁵⁸² , אשר רוח הקדש הופיע ¹⁵⁸³ עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא, ובפרט בביאורו בפירוש המאמרים מכוונים לאמיתתן ממש.

וכאשר שמעתי מפי קדשו ז"ל לא פעם ושתים, שכל ימיו עשה קבע ללמוד הזה"ק בשבת דוקא (והיינו בליל שבת כמו שראינו) בעיון גדול. וכה אמר דמ"ש בר"מ בזהר (פ' נשא) ¹⁵⁸⁴ דבהאי חבורא דספר הזהר בי' יפקון מן גלותא כו', היינו בלימוד בעיון גדול דוקא. ואמר על עצמו שאין רגילותו ללמוד בכל שבת רק דף אחד או ב', אבל בעיון והעמקה גדולה וביגיעה רבה בדקדוק הלשון בכל מלה שיהי' מכוון ע"פ אמיתית חכמת הקבלה. ובזה היה מדריגת האר"י ז"ל שזכה לגילוי אליהו ורוח הקדש, מפני שיגע הרבה בלשון המאמרי זה"ק, כמבואר בשבחי האר"י ¹⁵⁸⁵ במה ששאל הרח"ו להאר"י למה לא זכה הוא לזה כו'. ולא כמו שקוראין העולם בזה"ק כמו בספר החתום ¹⁵⁸⁶ , בלי ידיעה בפירוש המלות כלל, גם לא על דרך הקבלה הפשוטה, שאין יוצאין בזה עיקר למוד הזה"ק. ובפרט בשבת שאז זמן לימוד הקבלה ¹⁵⁸⁷ , כידוע בענין משנה ביצירה ותלמוד בבריאה וקבלה באצילות ¹⁵⁸⁸ , וכידוע בפירוש הפסוק השתחוו לה' בהדרת קדש ר"ת קבלה ¹⁵⁸⁹ , מפני שבשבת עליות העולמות כו', עד כאן תוכן דבריו הק' ז"ל... ¹⁵⁹⁰

והנה באמת לא לדרשה קא אתינא ¹⁵⁹¹ להתגדל לעשות עטרה ¹⁵⁹² כו', כי ידוע לכל באי שערי ¹⁵⁹³ אור תורתו של אאמו"ר ז"ל, שבכל הכתבים שלי ¹⁵⁹⁴ שבידי אין דבר נוסף מעצמי. כי אם במה שבא באיזה מקומות לפרש ולבאר בתוס' ביאור במקום שקיצר בלשונו הקדוש ז"ל, וגם זה נלקח מדברי אור תורתו המבוארים בתוספת במקומות אחרים, וכמארז"ל דברי תורה עניים במקום זה ועשירים במקום אחר ¹⁵⁹⁵ כו'. רק לא באתי כי אם להגדיל מעלת אור יקר הערך בעסק פנימיות התורה, ושלא יהיה בלב כל איש החפץ בקרבת אלקים הבדל במעלה בין הנגלה והנסתר שבתורה והיו לאחדים בידו ¹⁵⁹⁶ , וכמארז"ל כל העוסק בתורה לשמה כו' זוכה ומגלין לו רזי תורה ¹⁵⁹⁷ כו', והיינו למיימינים בה סמא דחיי ¹⁵⁹⁸ מאילנא דחיי שבפנימית התורה כנ"ל, ודוקא למיימינים בה שעוסקים בנגלה לשמה בדחילו ורחימו כנ"ל וד"ל.

ולזאת באתי בארוכה וקצרה ¹⁵⁹⁹ בדברי אמת האלה, שיהיה עם לבבם נאמן ¹⁶⁰⁰ להגות בהם בכל עת מצוא ¹⁶⁰¹ , ובפרט בשבת שאז זמן גילוי התענוג האלקי בנשמות בתפלה, כידוע ההפרש בין תפלת שבת לתפלת החול ¹⁶⁰² . ויתאספו נא אגודות חברים מקשיבים ¹⁶⁰³ איש את רעהו יחזק ¹⁶⁰⁴ ולא להשפיל את עצמו בשפלות שקר כו'. ולזה היה כל מגמתינו למצוא טרף לנפשינו, נדעה ונרדפה ¹⁶⁰⁵ לבקש תורה זו מאדון ושר התורה בנגלה ובנסתר אאמו"ר ז"ל מדי שבת בשבתו ¹⁶⁰⁶ וכידוע, ולהיות דובב שפתי ישנים ¹⁶⁰⁷ בכל אשר ימצא איש נאמן בכל לבו לדרוש אור תורתו, שיאיר אור נשמתו עדן על דבריו הקדושים ז"ל, וכמו שמצינו בזהר ¹⁶⁰⁸ בההוא טולא כו' בעובדא דר' אבא שדרש תורת אמת של רפב"י כו'. ולחכמים ולשומעים יונעם דברי האמת האלה.

וכאשר ראה אראה הליכות דרכם בקדש באור תורה זו בנפשם ולבבם בעבודה שבלב ומוח, ודאי לא אמנע הטוב האמיתי כאשר עם לבבי נאמן מעולם, להביא בדפוס עוד שנים ושלשה חלקים כאלה בביאור מאמרי הזהר, שאלקט מכל הכתבים שנאמרו זה כמה שנים וכידוע. ומלבד מאשר ת"ל עוד ידי נטויה ¹⁶⁰⁹ להביא בדפוס כתבי תורות וביאוריהם אשר דרש דרש לרבים מדי שבת בשבתו בתוכחות מוסר ¹⁶¹⁰ השכל ¹⁶¹¹ , כיד ה' הטובה עליו ¹⁶¹² השכיל ¹⁶¹³ במעצות ודעת ¹⁶¹⁴ להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד ¹⁶¹⁵ , לעוררו בתשובה עילאה ותשובה תתאה כל חד לפום שיעורא דילי' ¹⁶¹⁶ כידוע לכל, שיחזיק כמה חלקים. אך שלא להכביד על אנ"ש זה יצא ראשונה ¹⁶¹⁷ , לדעת את אשר בלבבם ¹⁶¹⁸ כו'.

וה' אלקי אבינו ז"ל יהיה עמהם ¹⁶¹⁹ , בכל אשר יפנו ישכילו ¹⁶²⁰ ויצליחו לעשות פרי למעלה ולמטה, ¹⁶²¹ וכאשר דיבר ה' טוב ¹⁶²² על ישראל בכלל ובפרט להניח להם ¹⁶²³ כו', ונזכה לראות בביאת גואלינו במהרה בימינו ויחיינו מיומים ¹⁶²⁴ וכו'.

דברי המדבר לאהבת אור התורה ועוז חיבת הקדש ¹⁶²⁵ מלב ונפש אוהב דבק מאח ¹⁶²⁶ לכל אוהבי דברים היקרים מפז ¹⁶²⁷ ומתוקים מדבש ¹⁶²⁸ וכו'

דוב בער באאמו"ר הגאון האלקי מרנא ורבנא שניאור זלמן זלה"ה

הערות

1567. נדפסה בהקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט תקע"ו (ובכל הדפוסים הבאים). חלקה – בבית רבי פח, ב. וראה בשוה"ג לתחלת אגרת כב, המשמעות שנכתבה במשך קיץ תקע"ו. ויש מקום לשער שנכתבה אחרי חודש תמוז, שהרי בהקדמת רבינו לשלחן ערוך אדמו"ר הזקן (דלעיל אגרת כג), בתאריך י"ב תמוז תקע"ו, כותב "ובשבת זמן לימוד ספר הזהר עם פירושים וביאורים בעיון מעט בספרי הקבלה, כהרמ"ז וספר מקדש מלך וספר ליקוטי תורה וכה"ג. מלבד חיוב הקבוע לחיי הנפש להאירה באור יקר גדולות הבורא ית', בכתבי הקדש הנדפסים המבוארים בהרחבה"; ולא הזכיר את לימוד "באורי הזהר" שלפנינו, ואילו כאן בהקדמה שלפנינו מוסיף "ולזאת באתי בארוכה וקצרה בדברי אמת האלה, שיהיה עם לבבם נאמן להגות בהם בכל עת מצוא, ובפרט בשבת". אריכות הביאור שבהקדמה זו, נדפסה כבר בכל ההוצאות של הספר ביאורי הזהר, ולא נעתק כאן אלא חלקה הראשון והאחרון של ההקדמה. הקדמות והסכמות נוספות של רבינו – לעיל י, ובהנסמן בהערות שם.
1568. בהקדמה לסידור הנדפס: היא אגרת הקודמת.
1569. לחזות בנועם: ע"פ תהלים כז, ד.
1570. אמרות ה' טהורות: ע"פ תהלים יב, ז.
1571. חיים הם למוצאיהם: משלי ד, כב.
1572. מעץ החיים יחיו בחיי עולם: ע"פ בראשית ג, כב.
1573. ללקט באמרים: ע"פ רות ב, טו.
1574. מהני מילי מעליותא: ע"פ חגיגה יד, א.
1575. ולחלקם ביעקב: ע"פ ויחי מט, ז.
1576. אור עולם: ע"פ ישעי' ס, יט-כ.
1577. תורת אמת: ע"פ מלאכי ב, ו.
1578. מארי דאורייתא: ע"פ זח"א רמב, ב. זח"ג כא, א.
1579. רוח אפינו בצלו נחי': ע"פ איכה ד, כ.
1580. זה כמה שנים: ע"פ זכרי' ז, ג.
1581. נראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
1582. לכל עיני ישראל: ע"פ ברכה לד, יב.
1583. רוח הקדש הופיע: ע"פ מכות כג, ב.
1584. בזהר (פ' נשא): קכד, ב.
1585. כמבואר בשבחי האר"י: ראה ליקוטים שבסוף ס' הגלגולים. פע"ח (דובראוונא) שער הנהגת הלימוד. שער רוה"ק (ירושלים תער"ב יא, ב). וראה לקמן אגרת מ.
1586. כמו בספר החתום: ע"פ ישעי' כט, יא.
1587. בשבת שאז זמן לימוד הקבלה: ראה פע"ח (שער השבת) שי"ח, ספכ"א. שו"ע האריז"ל שחרית של שבת ס"ד. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' קצג. תו"ח ויקהל תטז, א. אגרת הבאה.
1588. משנה ביצירה . . וקבלה באצילות: שער המצות פרשת ואתחנן.
1589. השתחו ו לה' בהדרת קדש ר"ת קבלה: תהלים כט, ב. פע"ח שער השבת ספכ"א.
1590. הק' ז"ל...: אריכות הביאור שבהקדמה זו, נדפסה כבר בכל ההוצאות של הספר ביאורי הזהר.
1591. לא לדרשה קא אתינא: ע"פ זח"א ריג, א.
1592. להתגדל לעשות עטרה: ע"פ אבות פ"ד, ה.
1593. לכל באי שערי: ע"פ ח"ש כג, י.
1594. שבכל הכתבים שלי: הנחות שרשם רבינו מדרושי כ"ק אביו אדמו"ר הזקן.
1595. דברי תורה . . ועשירים במקום אחר: ברייתא דל"ב מדות. וראה גם ירושלמי ר"ה פ"ג סוה"ה.
1596. והיו לאחדים בידו: ע"פ יחזקאל לז, יז.
1597. כל העוסק בתורה לשמה . . רזי תורה : אבות פ"ו מ"א.
1598. למיימינים בה סמא דחיי: שבת פח, ב.
1599. באתי בארוכה וקצרה: ע"פ עירובין נג, ב.
1600. לבבם נאמן: ע"פ נחמי' ט, ח.
1601. בכל עת מצוא: ע"פ תהלים לב, ו.
1602. כידוע ההפרש בין תפלת שבת לתפלת החול: ראה תורה אור סה, ג.
1603. חברים מקשיבים: שה"ש ח, ג.
1604. איש את רעהו יחזק: ע"פ ישעי' מא, ו.
1605. נדעה ונרדפה: ע"פ הושע ו, ג.
1606. מדי שבת בשבתו: ע"פ ישעי' סו, כג.
1607. דובב שפתי ישנים: ע"פ שה"ש ז, י.
1608. וכמו שמצינו בזהר: ראה זח"ג רכ, א.
1609. עוד ידי נטויה: ע"פ ישעי' ה, כה ובכ"מ.
1610. תוכחת מוסר: ע"פ משלי ו, כג.
1611. מוסר השכל: ע"פ משלי א, ג.
1612. כיד ה' הטובה עליו: ע"פ עזרא ז, ט.
1613. עליו השכיל: ע"פ דה"א כח, יט.
1614. במעצות ודעת: משלי כב, כ.
1615. להלוך כנגד רוחו של כל אחד ואחד: ספרי פנחס.
1616. כל חד לפום שיעורא דילי': לשון זח"א קג, א.
1617. זה יצא ראשונה: ע"פ וישב לח, כח.
1618. לדעת את אשר בלבבם: ע"פ עקב ח, ב.
1619. וה' אלקי אבינו ז"ל יהיה עמהם: ע"פ מלכים-א ח, נז.
1620. בכל אשר יפנו ישכילו: ע"פ משלי יז, ח.
1621. פרי למעלה ולמטה: ע"פ ישעי' לז, לא.
1622. דיבר ה' טוב על ישראל: ע"פ בהעלותך י, כט.
1623. ובפרט להניח להם: ראה יב, י (מכל אויביכם מסביב וישבתם בטח).
1624. ויחיינו מיומים: ע"פ הושע ו, ב.
1625. חיבת הקדש: ע"פ חולין לג, א.
1626. אוהב דבק מאח: ע"פ משלי יט, כד.
1627. היקרים מפז: ע"פ איכה ד, ב.
1628. מפז ומתוקים מדבש: ע"פ תהלים יט, יא.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 8 עמודים.