ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיאגרות קודשאגרות-קודש אדמו"ר האמצעיאגרת ח

אגרת ח

[תחלת תקע"ד]

אהובי ³⁸⁹ ידידי חביבי כנפשי מנעוריי ³⁹⁰ איש נאמן רוח ונבון דבר כו'.

המכסה אני מידיד נפשי כל הקורות אותנו בשנה דאשתקד בשעת הרעש, ומגודל הניסים והנפלאות והאותות האלקיי' הנוראים אשר ראינו מאור ישראל אבינו ³⁹¹ ז"ל הכ"מ ³⁹² , לא נפל דבר ו[לא] חצי ³⁹³ דבר מכל אשר ³⁹⁴ [דיבר ו]יצא מפי רוח קדשו ז"ל, כאשר ישאל איש בדבר האלקים ³⁹⁵ ממש, וכאשר נראה בעליל ³⁹⁶ לכל ישראל היתה אורה [ושמחה] וששון כו'. ³⁹⁷

ותחילת הענין כך הי'. [כי] מיד כאשר נכנס השונא [הצר] הצורר והרוצח הכללי הידוע בשמו, לקצה גבול פולין לקאוונע ולווילנא וכו', ³⁹⁸ התחיל להתייעץ עמנו איך לברוח למדינת רוסיא הישנה ³⁹⁹ דוקא, באמרו שאם לא יגבה לבו ויסכל ⁴⁰⁰ דעתו לילך ⁴⁰¹ גם לרוסיא, יוכל להיות שיתחזק ⁴⁰² [באותה ארץ וייאחז בה] וישאר במדינת פולין (אך ה' [ית'] סכל דעתו, וזהו יסוד מפלתו כו' וד"ל).

אבל זאת צרה גדולה ליהודים, [כי] לא ישאר אחד [ח"ו, לא] ביהדותו ולא ברכושו, כי תכלית שנאה שנאתיו, ⁴⁰³ כי [הוא] הוא השטן ⁴⁰⁴ המנגד בכל ההתנגדות של הרע אל הטוב, הוא תוקף הקליפה והדין הקשה, היפוך החסד והטוב, רק מות ורע, וכל חיותו לפעול רע, וכמו העלוקה וכו'. ⁴⁰⁵

אך מובטחני שלא יתקיים, כמ"ש תמותת רשע רעה כו'. ⁴⁰⁶ כי חסד אל כל היום ⁴⁰⁷ והחסד גובר לעולם על הדין כמ"ש כי גבר [עלינו] חסדו כו' ⁴⁰⁸ ע"כ שבחוהו ⁴⁰⁹ כל האומים, ⁴¹⁰ כי כולם נוטים ומתאחדים יותר בקו הימין של חסד. ובפירוש אמר ששרש מלכות יון ⁴¹¹ מבחי' החסד, והוא מלך הצפון ⁴¹² , כי כל השפע מצפון כמ"ש שולחן בצפון. ⁴¹³ ותוקף החום העדר כל בדרום [דוקא] וכו', והמלחמה דחסד וגבורה כמו מלחמה דאש ומים ממש, והחסד גובר. ולזאת ⁴¹⁴ כל המלכים יהיו לעזר לאדונינו הקיסר יר"ה ⁴¹⁵ בודאי בלי שום ספק וספק ספיקא. ⁴¹⁶

והעיקר המופת לזה הוא, אשר ב' הפכים המה (מלכות יון עם מלכות צרפת) בענין הגסות וההתנשאות, שכל עיקר מהות נקודת השונא הם ב' דברים, [הא'] הכעס והרציחה [על המנגד] לאבד נפשות לאין ⁴¹⁷ מספר בלי הרגשה כלל וכלל, ותוקף הנצחון ⁴¹⁸ עד לתכלית כיליון ואיבוד עצמו. ⁴¹⁹ והב' הגיאות וההתנשאות, לתלות ולסמוך על כחו וגבורתו בעוצם החכמה והנהגת ההילוך לסדר בעניני ⁴²⁰ המלחמה, וגם בעוצם ⁴²¹ הצלחתו, על זה נאמר אם תגביה כנשר [משם אורידך] כו'. ⁴²² ובסנחריב נאמר יען כי גבה [ליבך] כו', ⁴²³ כי כל המתנשא ותולה בכח עצמו לומר כחי ועוצם ידי ⁴²⁴ ומסלק השגחת ואמונת וביטחון באלקים, על זה נאמר הנה הגבר אשר ⁴²⁵ לא ישים אלקים מעוזו ויבטח כו', ⁴²⁶ ישפילנו ה' בתכלית ההשפלה והנפילה, להראות לו כי ה' [הוא] הנותן כח וחיל ⁴²⁷ כו'. וראי' ממפלת סנחרב, שלא הי' בעבור זכות עם יהודה, רק בעבור גובה אפו כמבואר בכתובים. ⁴²⁸ וגם בכאן נראה בעליל ⁴²⁹ שלא היתה מפלתו רק בעבור גאונו וגובה לבבו, ויאמר לאל סור [ממנו] כו', ⁴³⁰ וכידוע מהליצנות שהתלוצצו ⁴³¹ באמונת האל כו'. יאבדו ויעקרו מגזע שרשם ⁴³² בלי ישאר להם שריד [ופליט] ⁴³³ בעולם.

וגם זכר ה' אשר הרבו להרע לישראל ⁴³⁴ לשפוך דם נקי כמה מאות שנים במדינת צרפת, כמבואר בס' 'שבט יהודה' באריכות, ⁴³⁵ ודורש דמים אותם זכר ⁴³⁶ כי לא ינקה לדור שלישי ורביעי כו' ⁴³⁷ , כמו כי לא שלם עו"ן האמור"י עד הנה, ⁴³⁸ הרי דקדקו ושקלו במשפט עונו בפרט כמה דורות, עד שבא קיצו וגזר דינו כו', כמ"ש השופט כל הארץ ⁴³⁹ כו' על מלכי האדמה באדמה ⁴⁴⁰ כו' דוקא, זה ישפיל וזה ירום ⁴⁴¹ כמבואר [זה] וידוע לכל יודעי דעת ⁴⁴² וכו' ברור כשמש בצהרים ⁴⁴³ וד"ל.

ולחכם ונבון כמותו ⁴⁴⁴ מובן ⁴⁴⁵ נופת צוף אמרי אמת האלה הנאמרים מפי רוח קדשו ז"ל, דברים אמיתים וברורים, וכאשר נראה בעליל עכשיו לכל בר דעת, שזהו שרש ויסוד מפלתו גם עכשיו, באמרו כי לא יוכל לבוא בהכנעה לעולם. ⁴⁴⁶ כן יאבדו כל אויביך ה' כו'. ⁴⁴⁷

והנה לעומת זה ממש הוא בחי' חסד וטוב העצמי, שמהותו הפכי ממש, דהיינו לחוס ולחמול על כל, לרעים [גם כן] כמו לטובים. כי מטבע החסד והטוב להשפיל את עצמו מכל וכל ולהרגיש בצער ויסורים של הנמוך והשפל ביותר מעל עצמו ממש. וממילא מסתעף ממדה זאת ענין מדת השפלות והביטול בתכלית, שלא להרגיש בכחו ועוצם ידו. גם כי ⁴⁴⁸ הגדיל והפליא ⁴⁴⁹ לעשות ומצליח, איננו תולה בכח עצמו כלל וכלל, אדרבה ברור לו כשמש שאין זה כח עצמו, כי יודע ומכיר ⁴⁵⁰ היטיב שלא בכח יגבר איש ⁴⁵¹ ולא בגבורת הסוס ⁴⁵² כו', ולא בכח שכלו, רק [כי] לה' המלחמה ⁴⁵³ העוז והכח בחכמה וגבורה [ועצה] כו'. וכל בטחונו בה' שידריכנו בדרך השכל וההנהגה הנכונה וכטוב בעיניו ⁴⁵⁴ יעשה להרים או להשפיל כו' הכל [מקבל] בכי טוב וכו'. וזהו שרש ויסוד לסיבת העזר האלקי להרים קרנו בחכמה וגבורה ועצה כו', וכמ"ש יעקב קטונתי מכל החסדים כו'. ⁴⁵⁵ וכל המשפיל את עצמו הקב"ה מגביהו. ⁴⁵⁶ וזהו עיקר הסימן לתוקף הצלחת ⁴⁵⁷ האלקית. דוק ותשכח בכל הסיפורים שבימי ⁴⁵⁸ הקדמונים ותמצא כן ברור כשמש וכו'.

ומדה זאת נראה בעליל ל[עין] כל אשר יש לו קצת דעת באדונינו הקיר"ה וכל יועציו ושריו, וכאשר ראינו [אותו ב]גודל הביטחון בה' וגודל הענווה ושפלות. וגם עכשיו בהצלחתו ⁴⁵⁹ אינו תולה בכח עצמו רק בה' לבדו, כידוע לכל, אין זה רק בחי' החסד והטוב שגובר ומצליח. וממילא נופל המנגד שהוא תוקף הדין והרע העצמי ⁴⁶⁰ (וכמו בר"ע הו"א ⁴⁶¹ עומ"ק ר"ע, בחי' העצמיות דרע, שאם אינו פועל רע אין לו חיות כו'. וכידוע לידידי בהרחבת ענין זה וכו'), ⁴⁶² תכלית ה[ירידה] נפילה בלי ישאר [לו] שריד ותקומה ⁴⁶³ בעולם.

והנה ככל הדברים האלה הי' נובעים מפיו, והי' מתאונן ⁴⁶⁴ במרירות עצומה בכל שעה ושעה, והי' אומר תהלים כל היום ומעתיר בכל לב ונפש שיגביר ה' חסדו ויגרש את הרע כו'. עד שבבואו ⁴⁶⁵ קרוב לבאריסעוו ⁴⁶⁶ עד מינסק אמר, אין חכ' ואין עצה כו'. ⁴⁶⁷ ושלח שלוחים הרבה וכו' לטאלאטשין [לשאול עליו] וכו', כאשר אספר פנים אל פנים, והודיע הכל לוויטעפסק ⁴⁶⁸ על פי בקשת האדון הגדול ⁴⁶⁹ ממנו כו'. וכל התאמצות בשילוח שפיאנעס ⁴⁷⁰ כו', בלב ונפש עשה [זאת].

אבל לאחר כל הבין ברוח [קדשו ו]כח בינתו שיתפשט עד קצה [גבול] רוסיא ⁴⁷¹ . ומפני תכלית שנאתו אליו הוחלט אצלו לברוח, באמרו טוב לי מות מחיים ⁴⁷² תחתיו ולא אראה ברעת ⁴⁷³ עמי כו'. וגודל הזריזות לברוח אין די באר ⁴⁷⁴ בכתב, וגם שהי' זקן וחלוש מאד והקור בחורף וטלטול הקשה לא לפי ערך כחו כלל עם טפלי ד' משפחות ⁴⁷⁵ שלנו ⁴⁷⁶ , אך לא רצה בשום אופן לשכון אפי' יום א' תחת ממשלתו ועבודתו. ⁴⁷⁷

וברחנו ⁴⁷⁸ על ך' עגלות לבד, ⁴⁷⁹ וכל הטף כ"ח נפשות ⁴⁸⁰ גדולים וקטנים עם כל החפיצים הקלים שהי' ביכולתינו ליקח לקחנו, וכל החפיצים הכבידים נשאר בערך סך ך' אלפים רובל ⁴⁸¹ , כמו תבואה ויי"ש וכלי בית ובהמות ועצים וכו'. וכמו שידוע כל זה אל היניראל שעמד בלאדי אז ושמו אֶלִינעב, ⁴⁸² אם ישנו בסמוך לכם תפרוש שלומו [באמת] בשמי, [כי] הוא מכיר אותנו מאד, כי עמד בביתינו שבוע שלימה והוא ראה כל (ה)עומק נקודת לבו ז"ל שאי אפשר לבאר בכתב הכל. ⁴⁸³ וגם עוד יאניראל הגבוה ממנו שמו נֶעבִירָאשקֶע ⁴⁸⁴ שעמד בקראסנע ⁴⁸⁵ בראשית המלחמה. כמבואר בפראשעניי' ⁴⁸⁶ שלנו אל הקיר"ה שביד גרף טלסטאיי גובערנאטער דמאהלוב ⁴⁸⁷ באריכות.

ומעתה באתי לספר [באריכות] לידידי וריעי כאח לי, מאשר ראה ראינו ⁴⁸⁸ נפלאות ה' בדרכינו מלאדי עד זמן פטירתו ז"ל, בכפר פּיֶיענֶע סמוך לקורסק. כי הנה בהתוודע לנו ברור מן טיב מעשיו של המארשיל [של האויב] דאבו ימ"ש ⁴⁸⁹ בשקלאב ⁴⁹⁰ ודובראוונע, ⁴⁹¹ לא רצה לעמוד אפילו רגע. ונסענו לקראסנא ⁴⁹² להיות עם היניראלין אֶלִינֶעב ונאבראווסקע הנ"ל בצוותא חדא. והמה נתנו לנו פאספארטין ⁴⁹³ טובים מאד. וקודם נסיעתינו הי' קצת מלחמה לפאר וואח ⁴⁹⁴ של השונא עם הַקַאזַאקִין שלנו, ומסתמא לא נשאר מהשונא אפילו אחד. ⁴⁹⁵ ורק פעם אחת ראיתי ⁴⁹⁶ אותם אז, ובלבי הכרתי בם ⁴⁹⁷ שסופם לקבורה, כי לא ראיתי בם כח וגבורה המצלחת כלל וכלל.

ובקראסנע בעש"ק הסמוך לר"ח אלול באו פתאום כל מחנה דאבו ⁴⁹⁸ וגם מחנה וויטעפסק, ⁴⁹⁹ כמ"ם אלפים, ושלנו לא הי' רק ח' אלפי' במספר מכוון. ⁵⁰⁰ והאיניראל נאבראשקִע הנ"ל הוא הי' מקארפוס ⁵⁰¹ של המארשיל קנאז ⁵⁰² בורטיקא ⁵⁰³ שעמד בסמוך לסמאלענסק בעבר הנהר דניעפיר ⁵⁰⁴ עם ע' אלף [אנשי חיל]. אך השונא במרמה ⁵⁰⁵ בא ותחבולה עשה, ולא הלך רק במקום שידע שחיל שלנו [רק] מעט, והוא דרך לאדי' וקראסנע, והניח כל החיל שלנו הרב.

ובבואו לקראסנע בחצי היום ו' עש"ק, נפלה בכיה רבה בכל ב"ב באין ⁵⁰⁶ עצה כלל מה לעשות, אם לברוח ביער [כו']. ואמנו הזקנה ⁵⁰⁷ וכל הנשים והטף הרימו קול בכי שאי אפשר לבאר [ולהעלות על הכתב]. ואאמו"ר ז"ל נגש בכח וצעק וגע[ר] עליהם למה תבכון, אין לברוח ביער כי אם להנהיג נסיעתינו על סוסים. והיניראל הנ"ל בא בעצמו אליו ואמר לו בזה הלשון, הישיש החסיד! הוי ברח לך אל סמאלאנסק בחיש ומהר, כי השונא חילו כחול הים קרוב לשלשי' ⁵⁰⁸ קַא[נָ]אנֶען. ⁵⁰⁹ ותיכף ומיד בשמעינו זאת, ברגע אחד ממש, נסענו כולנו ⁵¹⁰ . והח' אלפי' עמדו סמוך לעיר הנ"ל ⁵¹¹ לצד סמאלענסק, ואנחנו עברנו בתוכם ולא הי' להם רק ח"י קאנאנן. ומיד בעברינו בא צד השני ונלחמו, ושמענו קול האופנים הגדולים קול אחר קול כמו ג' שעות. ⁵¹²

ואנחנו בורחים על נפשינו עד י"ג ווייארשט ⁵¹³ סמוך לסמאלענסק, ושם הי' דרך לעבור ביער. וכאשר ראונו הבורחים משלנו צעקו אלינו לברוח [ביער, ו]ברחנו ליער ⁵¹⁴ והיינו שם כל הלילה של ש"ק. ⁵¹⁵ ופרטי הניסים אי אפשר לבאר.

וכאור הבקר באנו לסמאלענסק ⁵¹⁶ ואין שם צרפתי [אפילו אחד], ⁵¹⁷ ולא משלנו, כי לא ידעו [משום] דבר. ושאלו מאיתנו להודיעם ונשלח להקנאז הנ"ל. ⁵¹⁸ ותיכף ומיד עד חצי ⁵¹⁹ היום נתאספו המון חיל שלנו בערך למ"ד אלפים וק"כ הַארְמַאטִין ⁵²⁰ . ולא הי' ביכולתינו לצאת מן העיר, ובכינו מאד, כי כלתה הרעה בתוך העיר והשונא עמד בקרוב. ול[עת] ערב ⁵²¹ יצאנו בהכרח ברחוב דרך [שער] מאסקווע ודאראגאבוז. ואאמו"ר ז"ל ציוה לנו לנסוע בשבת, כי אמר ⁵²² שזהו היתר [גמור] ומצוה [רבה ועצומה] להציל את עצמם מן המזיקין וכו'.

וביום א' ⁵²³ ברחנו עם הגובערנאטער דעיר הנ"ל וטאלסטיי לוייאזמע. וביום ד' נגרש[נו] וברחנו למזייסק ⁵²⁴ ומן מזייסק הקפנו הדרך עפ"י עצתו, כי הי' בקי בקארט, ⁵²⁵ וברוח קדשו הבין שיסבב השונא ויעקם דרכו כו', על כן אמר לסבב לעיר מאסקווע ⁵²⁶ .

והיינו ראש השנה העבר בטרייצע סערגע, ⁵²⁷ ואז הי' זמן מלחמת מזייסק. ⁵²⁸ וקרא אותי בער"ה ואמר לי, צר לי מאד בני על אודות מלחמת מזייסק בימים האלה. ה' יתן לטוב, כי השונא מתגבר, ולדעתי יקח גם [את] מאסקווע. ובכה בדמעות שליש כו' וגם אני בכיתי [למאד] והלכתי לי [ממנו].

וביום [ד]ראש השנה קרא אותנו ואמר לנו [ב]דברי חדווה ונחמה בזה"ל, היום ראיתי בתפילתי שנשתנה שינוי טוב למעליותא ושלנו נצח. וגם שיקח ⁵²⁹ מאסקווע, אבל לא יהי' לו תקומה, וריוח והצלה יעמוד לנו ⁵³⁰ כו'. כן נכתב למעלה היום ⁵³¹ כו'. ואכלנו ושתינו בכי טוב והיינו אך שמחים וטובי לב ⁵³² וכו'.

ונסענו לגארעד יוריעב ⁵³³ סמוך לגובערניא וולאדימיר ע' ווייארשט. בשבת שובה לפני תפילת מוסף קרא אותי, ולחתני ר' מענדיל, ⁵³⁴ והתחיל לבכות מאד מאד ונשרו דמעות[יו] על לחייו [ב]טיפין טיפין וצעק: אוי כי יחרב [כל] ביעלי' רוסי' ⁵³⁵ בחזירת השונא, וזהו תשלום לגזירת חמאליציקע ⁵³⁶ שלא הי' ברייסין וליטא כלל, רק בוואלין ואוקריינע, בפחדי מות ובזוזי דבזוזי ⁵³⁷ [ר"ל] כו'.

ואמרתי לו, [הוי] אבי! עדיין לא בא למאסקווע, ואם יקח אפשר יחזור לרוח אחר[ת]. והשיב [לי], מאסקווע יקח בוודאי בקרוב, כי גם שכחו כלה וכמת נחשב, נצחונו ⁵³⁸ הקשה תמית אותו וינחהו למאסקווע, אבל מיד תהי' מפלתו נפילה שאין למטה הימנה, כי לא יתקיים שם ויחזור דרך בילע רוסי' דוקא, ולא דרך מאלע רוסי', ⁵³⁹ וזהו האות והמופת על דברי.

וכן הוה. בערב יום כיפור ⁵⁴⁰ באנו ⁵⁴¹ לוולאדימיר. וביום ב' לפני יו"כ לקח השונא למאסקווע ⁵⁴² ובערב יום כיפור ברחו ⁵⁴³ כל הסאנאט ⁵⁴⁴ דרך וואלידימער. ⁵⁴⁵ ובראותי גודל המרוצה של הקאראטין ⁵⁴⁶ שלהם, מיד רצתי אליו והתחלתי לבכות במר נפשי בדמעות שליש, והראיתי לו מן החלון, ראה אבי מרוצת ⁵⁴⁷ הסאנאט, ואיה הבטחתך ⁵⁴⁸ , שיהי' להשונא מפלה מיד בבואו למאסקווע. ובא [אלי] וחבקני ודיבר [אלי] בנקודת לבו ואמר, ⁵⁴⁹ הלא תראה שאני בתפילין [ו]לא אכזב, חי ה' וחי נפשי אם יעבור מאסקווע ואילך, רק יחזור בקרוב, ולא לפעטערבורג, אלא כל מגמתו יהי' ⁵⁵⁰ לחזור ולמצוא מזון דרך מאלע רוסי', ⁵⁵¹ אבל לא יניחוהו ומפלתו תהי' בקרוב, תאמין נא לי [זאת]. עד כאן לשונו. כן אזכה לראות בנחמה ⁵⁵² בביאת משיח צדקינו עמו וכו' [וד"ל]. ונתחזק לבבי ⁵⁵³ ובכינו בכי גדול ביוכ"פ זה עד אשר [כמעט] יצאה נפשנו, וה' חיזק ⁵⁵⁴ לבבינו.

ונסענו לגארעד מורעם, ⁵⁵⁵ שם ישבנו בבטח ⁵⁵⁶ אצל הנהר אַקא, ומשם עברנו [ג"כ] גוב' רַאזאָן וטַאמבָּאוו ואוראל עד קורסק, ⁵⁵⁷ ערך י"ב מאות ווייארשט, עד חצי כסליו, בתוקף הקור וגודל הלחץ ו[גודל] היסורים מקור ורעבון, רק לחם גס ⁵⁵⁸ ומים. [והיינו] בעשן הבתי גוים כו', [ו]אין גלות קשה מזה. ובכל כפר [וכפר] חורקים [עלינו] שן ומחרפים ומקללים [אותנו] כו'. רק מפני חסד ה' עלינו ⁵⁵⁹ בעיני האדונים לא נתנום לעשות לנו ⁵⁶⁰ רע, כי נסענו ברוב עם יותר מששים עגלות וכו'.

ובקורסק בא שטאפעט ⁵⁶¹ לטאסטיי ולגוב' דשם ⁵⁶² , שהבריחו להשונא מקאלוגע ד' ימים ⁵⁶³ עד ווייאזמע. שמה שמחנו והודינו לה' על הטוב וחסד, ותגדל השמחה [עד מאד] לאלקים. ⁵⁶⁴

וזוגתי ילדה בן זכר ⁵⁶⁵ בשער[י] קורסק, ועשיתי משתה [ושמחה ברית מילה] מהירז לבן ⁵⁶⁶ ורעטיך ⁵⁶⁷ הרבה ויי"ש טוב הרבה.

ומשם נסענו לכפר פייענע. ⁵⁶⁸ ובי"ט בכסליו ⁵⁶⁹ שמענו שהי' מפלה גדולה להשונא סמוך לקראסנע ומבריחים אותו ככלב וכו'. ⁵⁷⁰ והיינו אך שמחים ⁵⁷¹ כי נתקיים הכל לא נפל דבר וחצי דבר ⁵⁷² [מכל אשר דיבר ⁵⁷³ לנו אבינו ז"ל].

אך [הנה] לשלום מר לנו ⁵⁷⁴ מר [למאד], [כי] כאשר הושב רוחינו ניטל מאיתנו עטרת ראשינו. ⁵⁷⁵ כי מפני גודל המרירות העצומה בעמקות גדולה [עד למאד] מדי שעה, קלקל המרה (שנק' גַאל), וגם נתקרר ביותר מפני זקנתו וחלישותו, ובחמשה ימים בלבד שנחלש ⁵⁷⁶ והקיא גַאל ⁵⁷⁷ [למאד], ולא עמד בנפשו, ונפטר בליל מוצאי שבת קודש פ' שמות כ"ד טבת העבר. ⁵⁷⁸ ואני הייתי בדרך, כי שלחני למצוא לנו דירות בקרימינצוג. ⁵⁷⁹ חבל על דאבדין כו', ⁵⁸⁰ גלה כבוד מישראל [כו'], ⁵⁸¹ זכותו יעמוד לנו כל הימים, כי מסר נפשו ממש לפי הנראה וכו'. ולחכם ונבון [כמותו] ⁵⁸² אין צריך לפרש יותר וד"ל.

והנה לאחר פטירתו הוליכוהו ⁵⁸³ לעיר ישראל לגארעד האדייעץ ⁵⁸⁴ בגובערנא פאלטאווע, סמוך לגובערניא זאת ק' ווייארשט, ⁵⁸⁵ עומדת סמוך לנהר פֶּסָאל. והוליכוהו ק"פ ווייארשט.

(והבית עלמין דשם הוא מקום קאזֶנע ⁵⁸⁶ ביער קטן סמוך לנהר פסאל, ⁵⁸⁷ רחוק מהעיר ב' ווייארשט. וספרתי לידידי מו"ה זיסקינד מווידז וגיסו, ⁵⁸⁸ מה שהי' בזה לעשות אצל הקנאז ⁵⁸⁹ לובאנאוו ⁵⁹⁰ כו'. ומזה גם כן נראה בעליל ⁵⁹¹ שמסר נפשו בשביל טובת הקיר"ה, על כן רגלוהי דבר נש כו', ⁵⁹² עד שנקבר במקום זה דווקא וכו').

ועשינו כיפת עץ ⁵⁹³ טוב[ה], וגם בית גדול, והכינו ⁵⁹⁴ לבנים ל[בנין] חומה כדי [לבנות] לכבודו. ⁵⁹⁵ וכמו על קברי האבות וגדולי הצדיקים בארץ ישראל ⁵⁹⁶ להיות נודרין בעת צרתם ומתפללים שם, כי גדולים צדיקים במיתתן ⁵⁹⁷ [יותר מבחייהם] וכו'. ובער"ה העבר הי' שם ששה מנינים מראמען וקרעמענטשוק וכו', והעמידו שם לאמפין ⁵⁹⁸ הרבה, ואיש יושב שם בתמידות ושולחים מכל המדינות פ"נ ⁵⁹⁹ לשם כו'.

ומעתה אהובי ידידי, אחר שראֹה ראינו בראיי' חושיי' עוצם מסירת נפשו [כו' ממש] בדבר הצלחת הקיר"ה ⁶⁰⁰ , וכל שעה היה מעתיר בכל לבו ועומד בכל כחו עד שנתן נפשו וכו', מה מאד מהראוי לכל אשר מקושר בעבותות חבלי התקשרות הנפש ⁶⁰¹ באור תורתו ורוח קדשו, לימשך אחריו בכל לב ונפש ממש, והייתה נפשו צרורה וקשורה בנפשו ורוח קדשו כל הימים, גם בעולם האמת. כי זה חלקינו וגורלינו וכל מגמת נפשינו, שלא להפריד ⁶⁰² ולא ידח ממנו נדח ⁶⁰³ ח"ו [כו'].

ולזאת [באתי ב]עיקר כוונתי במכתבי זה באריכות סיפור המעשה, להודיע לו נאמנה מאמיתית נקודת לב אאמו"ר ז"ל [נבג"מ] בחיים חיותו, כדי [להמשיך] שידבקו כל האנשים המסתופפים בצילו בדרכיו. והגם שכבר נקבע בשרש ויסוד מוסד בלב כל אחד מישראל בדבר הזה בחבלי התקשרות אמיתית אל הקיר"ה, כאשר נראה בעליל מפרי מעשיהם במסירות נפש ממש, וכידוע גם כן דבר ברור להקיר"ה, עכ"ז צריך חיזוק והתקשרות יתירה. ובפרט לאיש כמותו אשר לשמע ⁶⁰⁴ אזן שמעתי שמתעסק באמונה בדבר הזה ונתן נפשו ⁶⁰⁵ בדבר [הזה], ולא בשביל ממון או גדולה, ⁶⁰⁶ כי ידעתי לבבו הנאמן ⁶⁰⁷ על פי אמיתית קבלתו האמת מבעל החכמה והאמת אאמו"ר ז"ל. ⁶⁰⁸

אך פן ואולי בצוק העיתים כי יגבר עליו טורח המשא או איזה סכנת נפשות או ח"ו איזה פיתוי הון רב ⁶⁰⁹ שמבלבל לנקודה ⁶¹⁰ השרשית גם כן, לזאת אמרתי לחזק לבבו בחיזוק ⁶¹¹ נאמנה שכל הרוחות לא יזיזוהו. ⁶¹² וה' אלקי אבי ⁶¹³ ז"ל יהי' בעזרו להצליח לו בכל אשר יפנה ⁶¹⁴ , לעשות פרי למעלה ולמטה ⁶¹⁵ , שיבוא על ידו רב טוב [לישראל] לתכליתו, להיות בנין נצחי לעולם ורב טוב וחסד נצחי יעשה לכל ישראל בהשתדלותו לטובת הקיסר יר"ה, שהיא טובת אחינו בני ישראל ממש, כי אב ליהודים ⁶¹⁶ יהי' לבנות בנין ויסוד לטובתם לעולם, להסיר מעליהם שנאת ההמון לגמרי כל הימים.

ולזאת הי' כל מגמת נפש אאמו"ר ז"ל סמוך לפטירתו בדבר פיקוח נפשות ישראל, ואמר, שבהרחיב ⁶¹⁷ [ה'] להקיסר יר"ה ויפלו כל שונאיו תחתיו, ודאי זכור יזכור על היהודים, להרים ⁶¹⁸ קרנם ביסוד מוסד בין ההמון בכל מיני חירות נצחי וכו'.

ועוד חזון למועד ⁶¹⁹ להרחיב הדברים בזה. ואמנם כעת לא באתי רק לחזק לבבו ⁶²⁰ , ולהודיע[ו] נאמנה על אודות רצון [ו]נקודת לב אאמו"ר ז"ל בחיים חיותו, בכל רגע ושעה לא פסק פומי' מלהעתיר לה' ב"ה. ⁶²¹ וה' יוציא לאור רצונו הפנימי ⁶²² וכל עיקר מסירת נפשו בקרב הימים.

כי ראינו שגמר המפלה של השונא כשגרשוהו ⁶²³ מקאוונע לגרעניץ פרייסין הי' בזמן הסתלקותו בכ"ד טבת העבר, ⁶²⁴ ואני מאמין ומצפה שבכ"ד טבת [הבא] שהוא יאר צייט שלו, יוגמר עיקר ושרש מפלתו של ⁶²⁵ השונא בארצו. כי [ל]זה הי' כל מגמתו על אותו האיש נאפילאן ימ"ש שיאבד וימות שר"י. ⁶²⁶ ובלא זה אין שלימות הישועה, כי נצחונו עד אבדון תאכל. ומרגלא [הי'] בפומי' [של אאמו"ר ז"ל] תמיד, שיקשרו עליו אנשי מדינת(ינ)ו דוקא. ⁶²⁷ וסיבת בריחתו והצלתו מבאריסעוו לא הי' רק למען מפלת ההמון צרפת, כי בנצחונו יאבד כל המונם. ⁶²⁸ כן יאבדו כל אויביך ה' ⁶²⁹ וד"ל.

ועוד הרבה דברים שמעתי מפיו ז"ל [בדרך] בשעת מלחמת מזייסק, נידון מאסקווע ונידון האינגלנדר, ⁶³⁰ וספרתי בעל פה לידידי מוה' זיסקינד [מווידז] וגיסו, ⁶³¹ כי לא ניתן לכתוב ⁶³² ענינים נפלאי' ונוראים ⁶³³ [כאלו] ולא ניתן להגלות כי אם לאנשי אמת הנאמנים ⁶³⁴ וכו'.

[והכלל] ועיקר הי' מרגלא בפומי' על אודות יסוד נקודות יהדותם של דת היהודים, ⁶³⁵ שאין לו קיום חזק רק תחת ממשלת אדונינו הקיר"ה דוקא, כי הוא מאמין באחדות ה' וחפץ בעבדי ה' באמת ובתמים ⁶³⁶ , ורוצה להתחזק ⁶³⁷ דת היהודים, מכל שכן שלא להזיז[ם] מדתם אפי' זיז כל שהוא [כו']. על כן אין רצונו בשום אופן בנעקרוטין ⁶³⁸ כו' כידוע. ⁶³⁹

והגם שההמון [עם] שברוסי' משונה ⁶⁴⁰ שנאתם שנאה עצמי' ושרשית בתכלית מצד הדת [כו'] ומצד רשעתם, ובפרט אנשי עיר מאסקווע מצד גאונם וגובה לבבם, וכל גיא ⁶⁴¹ וגאון וגובה לב ⁶⁴² ישפיל ה'. וזה הי' גם כן סיבת הממשלה של השונא במאסקווע להשפיל גאונם לפי שעה, להראותם כי גָאֹה גָּאָה ה' ⁶⁴³ ושונא מאד כל גיאות, כמ"ש תועבת ה' כל גבה לב, ⁶⁴⁴ שנאתי כל גיא וגאון ⁶⁴⁵ וכה"ג, וכמו בסנחריב וכנ"ל.

אך עכ"ז לא רצה ה' לענוש עונש אמיתי רק לפי שעה, כי נשלם עונם בזה, ומיד שעשה השונא שליחות ה' נהפך הדבר עליהם מדין לחסד ועל השונאים לדין ו[ל]איבוד. וכמו העלוקה שמושכת הדם ונופלת ומתה [לגמרי] ⁶⁴⁶ , כי גמרה פעולתה למשוך פסולת הדם. וכך בזה עצמו כבר נגמר ונתקן החטא ⁶⁴⁷ , כי [כבר] נמשך כל הרע להרע עצמי ויצאו זכאין ⁶⁴⁸ . על כן מיד שיצא משם היתה מפלתו מיד בלי עיכוב כלל וכלל כידוע, וכמ"ש תמות"ת רש"ע רע"ה ⁶⁴⁹ וכנ"ל וד"ל [אבל תומת ישרים תנחם ⁶⁵⁰ ].

כ"ד אהובו ידידו עוז דורש שלומו וטובתו באמת מלב ונפש חפיצה

דובער באאמו"ר ועט רת ראשי הגאון

מוהר"ר שניאור זלמן זצוקללה"ה נבג"ם הכ"ם ⁶⁵¹

הערות

389. נדפסה ב"תולדות עמודי החב"ד" ע' 84. בית רבי מח, א. "הרב מלאדי ומפלגת חב"ד" ע' 238. האדמו"ר האמצעי ע' סח (חלק). ס' התולדות אדהא"מ ע' 157. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת ח. המסע האחרון ע' 10 ואילך (בהשוואה לכת"י שהי' במוסד הרב קוק). ומועתקת בכת"י (128 שב, א. 440 קפג, א. 549 א, א. 577 צה, א. 744 שצ, א. 1007 רלד, ב. 2000 סד, ב. 2178 רלה, א. ובכת"י ירושלים 3496. 3547 קצב, א). בכמה מקומות פירשו המעתיקים שהאגרת היא אל החסיד ר' משה מייזליש, ובכמה מקומות – שהיא אל ר' אלכסנדר זיסקינד, ובאחד מכתבי היד, נרשם בראשה: "העתק כתי"ק מכתב ששלח אדמו"ר הרב ר' דובער זצ"ל נבג"ם, אשר שלח להדאקטער ר' יצחק ב"ר ראובן גילל מדובראוונע שהי' בקאלוגע". ראה מה שדן בכל זה ב"המסע האחרון" ע' 1-9 (אגרות נוספות אליהם – לקמן טז-יט. כח). מחמת ריבוי השינוים הקלים שבין ההעתקות, לכאורה הי' מקום לשער שנשלחה ליותר מאדם אחד, ושהכניס בה תיקונים בין עותק אחד למשנהו. אמנם האמור לקמן "היניראל שעמד בלאדי אז ושמו אֶלִינעב, אם ישנו בסמוך לכם תפרוש שלומו [באמת] בשמי", וכן האמור לקמן "שמעתי שמתעסק באמונה בדבר הזה ונתן נפשו", לא מסתבר שיכתוב אותם לכמה אנשים. ועדיין צריך עיון. הנוסח שלפנינו מבוסס בעיקר על כת"י 2000 הנ"ל. השינויים העקריים שבכת"י האחרים סומנו בשוה"ג בתור "נוסח אחר". תיבות שישנם רק באחד מכתבי-היד באו בין אריחיים. ממ"ש "ובער"ה העבר ... כ"ד טבת הבא שהוא יא"צ שלו" נראה שנכתבה בין ר"ה לכ"ד טבת תקע"ד (ולכן הוסיף בחתימתו "הכ"ם", שנוהגים לכתוב בכל י"ב חודש מעת ההסתלקות בכ"ד טבת תקע"ג). להקל על המעיין לעקוב אחר סדר הנסיעה, ניתן כאן תרשים, עם תאריכי סדר הנסיעה, מלאדי ועד לכפר פיענא (התאריכים הם ע"פ האמור באגרת שלפנינו, ובאגרות קודש אדמו"ר הצמח צדק אגרת א, ובתעודת אישורי הנסיעות שב"המסע האחרון" ע' 35-40): ביום ועש"ק כ"ט מנ"א תקע"ב – ברחו מלאדי לקראסנע, ונשארו שם במשך שבוע. ביום ועש"ק ו' אלול – הגיע הצבא הצרפתי לקראסנע, ואז ברחו מקראסנע עד סמוך לסמולנסק. בליל שבת היו ביער הסמוך לסמולנסק, וכאור הבוקר הגיעו לסמולנסק. באותו יום השבת ז' אלול, לעת ערב – המשיכו בדרכם מסמולנסק לכיוון מוסקבא, והגיעו לדראגאבוז. ביום ראשון ח' אלול – המשיכו דרכם מדראגאבוז לוייאזמע. ביום רביעי י"ח אלול – המשיכו דרכם מוויאזמע, דרך גז'אטסק, למאזייסק. אחרי כ"ב אלול – המשיכו ממאזייסק, עקפו את מוסקבה, והגיעו לטרויצע סערגע. שם נשארו עד אחרי ר"ה תקע"ג. אחרי ר"ה תקע"ג – המשיכו מטרויצע סערגע ליוריעב. שם שהו בשבת תשובה ו' תשרי. אחרי שבת תשובה – המשיכו מיוריעב לוולאדימיר, לשם הגיעו ביום שלישי ערב יוהכ"פ. בין יוהכ"פ לי"ט תשרי – המשיכו מיוריעב למורעם. עד כאן היתה הנסיעה ממערב למזרח. וכאן פנו לימין, להמשיך דרכם מצפון לדרום, עד שיגיעו לאוקריינא. בתחלת מ"ח – הגיעו לראזאן. ביום ראשון י"ב מ"ח – היו בסאפוז'וק. באמצע מ"ח – הגיעו לטאמבוב. ביום ראשון י"ט מ"ח – היו ביעליץ. ביום שלישי כ"א מ"ח – היו בליבני. אחרי כ"א מ"ח – המשיכו מליבני לאוראל. ביום שלישי כ"ח מ"ח – הגיעו לקורסק, ושהו בה עד חצי כסלו. ובכניסתם לעיר נולד בן לרבינו. ביום ועש"ק ט"ז כסלו – הגיעו לכפר פיענא. בחדש טבת נשלח משם כ"ק אדמו"ר האמצעי לחפש דירה בקרעמענטשוג. בי"ט טבת חלה רבינו הזקן, ונשארו בפיענא עד להסתלקותו במוצש"ק אור לכ"ד טבת. כדי להקל על המעיין לעקוב אחר סדר הנסיעה, ניתנת כאן מפת העיירות שעבר בנסיעתו. 08.jpg חלק מההערות שבשוה"ג דלקמן, נעתקו מ"המסע האחרון" ע' 10 ואילך.
390. מנעוריי: נ"א: מנעוריו.
391. אבינו: נ"א: אאמו"ר.
392. הכ"מ: ראה בחתימת האגרת, וש"נ.
393. דבר ו [לא] חצי דבר : ע"פ ב"ק ע, א-ב.
394. לא נפל . . מכל אשר דיבר: ע"פ מלכים-א ח, נו.
395. כאשר ישאל איש בדבר האלקי': ע"פ שמואל-ב טז, כג.
396. נראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
397. היתה . . וששון: ע"פ אסתר ח, טז.
398. לקאוונע ולווילנא: לקובנא נכנס בי"ד תמוז (12 ביוני 1812) ולווילנא בי"ח תמוז (16 ביוני).
399. למדינ ת רוסיא הישנה: ממזרח לליאדי – שהיא ברוסיא הלבנה (שנספחה לרוסיא בחלוקת פולין).
400. ויסכל: נ"א: לסכל.
401. לילך: נ"א: וילך.
402. שיתחזק: נ"א: יחזיק. נ"א: שיתחבר.
403. תכלית שנאה שנאתיו: ע"פ תהלים קלט, כב.
404. הוא השטן: ע"פ ב"ב טז, א.
405. וכמו העלוקה: ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי במדבר ח"ב ע' תשסו. במדבר ח"ד ע' א'שפב. דברים ח"ב ע' תרח. קונטרסים ע' תטו.
406. תמותת רשע רעה : תהלים לד, כב.
407. חסד אל כל היום : תהלים נב, ג.
408. כי גבר [עלינו] חסדו : ע"פ תהלים קיז, ב.
409. ע"כ שבחוהו: נ"א: עד ששבחוהו.
410. שבחוהו כל האומים: תהלים קיז, א.
411. ששרש מלכות יון: נ"א: שמלכות יון (בית המלכות הרוסי ראה עצמו כממשיכה של קיסרות רומי וביזנטיון, שהיא תרבות יוון ורומי).
412. מלך הצפון: שרוסיא היא צפון לעומת צרפת.
413. שלחן בצפון : ב"ב כה, ב (הרוצה ... שיעשיר יצפין וסימניך שלחן בצפון).
414. ולזאת: נ"א: ולדעתי.
415. הקיסר יר"ה: הקיסר ירום הודו (הצאר של רוסיא).
416. כל המלכים . . ספיקא: אחרי נסיגת הצרפתים חברו לרוסיא מלכי אנגליא, פרוסיא, שבדיא, אוסטריא וכמה ממלכות גרמניות (באדן, בוואריא, ברג, פרנקפורט, הסה, וסטפאליא, וירטמברג), ולחמו יחדיו נגד צרפת, עד נפילתו הסופית של נפוליאון והגלייתו עד סוף ימיו.
417. לאין: נ"א: אין.
418. ותוקף הנצחון: "נצחון" (כאן ולהלן) במשמעות עקשנות והתנצחות.
419. ואיבוד עצמו: נ"א: ואיבוד עצמיי.
420. בעניני: נ"א: בענין.
421. בעוצם: נ"א: בעצם.
422. אם תגביה כנשר : עובדיה א, ד.
423. יען כי גבה ליבך: יחזקאל כח, ב.
424. כחי ועוצם ידי: ע"פ עקב ח, יז.
425. אשר: נ"א: ליתא (כלשון הפסוק).
426. הנה הגבר . . מעוזו : תהלים נב, ט.
427. וחיל: נ"א: לעשות חיל (ע"פ עקב ח, יח – בהמשך למובא לעיל "כחי ועוצם ידי").
428. כמבואר בכתובים: מלכים ב יט, כ-לז. ישעיה לז, כא-לח.
429. נראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
430. ויאמר לאל סור ממנו: ע"פ איוב כא, יד.
431. שהתלוצצו: נ"א: שהתלוצץ.
432. יאבדו ויעקרו מגזע שרשם : נ"א: יאבד ויעקר מהות שרשו.
433. להם שריד בעולם: ראה בכל זה במאמרי אדמו"ר הזקן תקע"ב ע' רכב ואילך.
434. לישראל: נ"א: בישראל.
435. בספר שבט יהודה : לר' שלמה אבן וירגה, ממגורשי ספרד (ספר תולדות ישראל ממאורעות וצרות ותלאות שעברו על היהודים בהיותם בארצות העמים). ראה גם שער התשובה (לרבינו) ח"א פ"ה.
436. דורש . . זכר : תהלים טז, יג.
437. כי לא ינקה לדור שלישי ורביעי כו': נ"א: לא ינקה לדור שילשים וריבעים (וראה תשא לד, ז. שלח יד, יח).
438. כי . . הנה : לך טו, טז. וראה בס' ביאורי הזהר צו, ג. מאמרי אדמו"ר האמצעי (דברים ח"א ע' נא-ס ועוד); תורת חיים בראשית ז, ב.
439. השופט כל הארץ : וירא יח, כה.
440. מלכי האדמה באדמה: ע"פ ישעיה כד, כא.
441. ירום: נ"א: ירים (ולשון שני כלשון הפסוק בתהלים עה, ח).
442. יודעי דעת: ע"פ בלק כד, טז. משלי יז, כז. דניאל א, ד (נ"א: יודע דת. ע"פ אסתר א, יג).
443. ברור כשמש בצהרים: ע"פ עמוס ח, ט. סנהדרין עב, א.
444. ולחכם ונבון כמותו: ע"פ מקץ מא, לט.
445. מובן: נ"א: יובן.
446. לא יוכל לבוא בהכנעה לעולם: פעמים רבות לא הסכים נפוליאון להשפיל את עצמו ולהיכנע, אף שכבר הבין שאין לו שום סיכוי לנצח, וידע שהדבר יעלה לצבאו ברבבות הרוגים נוספים.
447. כן יאבדו כל אויביך ה': ע"פ שופטים ה, לא.
448. גם כי: נ"א: כי גם אם.
449. הגדיל והפליא: ע"פ ישעי' כח, כט.
450. יודע ומכיר: ע"פ תענית ה, ב.
451. שלא בכח יגבר איש: שמואל א ב, ט.
452. ולא בגבורת הסוס: תהלים קמז, י.
453. כי לה' המלחמה: שמואל-א יז, מז.
454. וכטוב בעיניו: נ"א: ובטוב רעיוניו.
455. קטנתי מכל החסדים : וישלח לב, י (וראה גם אגרת-הקדש שבתניא סי' ב).
456. וכל המשפיל . . מגביהו: עירובין יג, ב.
457. הצלחת: נ"א: ההצלחה.
458. שבימי: נ"א שבימים.
459. בהצלחתו: נ"א: ההצלחות.
460. העצמי: נ"א: עצמו.
461. בר"ע הו"א: ע"פ תשא לב, כב.
462. בהרחבת ענין זה: ראה ביאורי הזוהר לרבינו (בתחילת פ' אמור): שיש בנ"א העיקר יניקת חיותם הוא כשפועלים רע ודין בבני אדם, מצד שטבעם רע בעצם, על כן זאת הרעה שיפעלו בבני אדם תחיה אותם חיות וקיום נצחי ובלעדו אין להם חיות כלל, ובבוא לידם פעולת הרעה והרציחה כאילו מתחדש חיות נפשם מחדש (ויסודו בדברי אדמו"ר הזקן, מאמרי תקס"ה, עמ' תעה).
463. ותקומה: נ"א: ותקוה.
464. והי' מתאונן: נ"א: והיו מתאמרין.
465. שבבואו: של נפוליאון.
466. קרוב לבאריסעוו: בט"ו אב תקע"ב. 12 ביולי 1812.
467. אין חכ' ואין עצה כו': נ"א: אין עצה ואין תבונה כו' (ראה משלי כא, ל).
468. שלוחים . . לטאלאטשין . . לוויטעפסק : הכוונה, כנראה, ששלח מרגלים לטאלאצ'ין לרגל אחרי צבא נפוליאון שהיה באיזור ההוא, ואת הידיעות שהשיג באמצעותם העביר למושל ויטבסק.
469. האדון הגדול ממנו : הכוונה לדוכס (הרצוג) אלכסנדר וויוּרטמברג, שהיה הגנרל-גוברנטור של בילורוסיא בין השנים 1821-1811 וישב בוויטבסק. במלחמת 1812 שירת במפקדת הצבא המערבי הראשון, ונלחם בוויטבסק, סמולנסק, בורודינו, טרוטינו, מאלויארוסלאוויץ, ויאזמא וקראסני.
470. שפיאנעס: מרגלים [נ"א: שפיראנעש. נ"א: שפיגייאנעש].
471. הבין ברוח כח בינתו שיתפשט עד קצה רוסיא: דלא כמבואר לעיל: "יוכל להיות שיתחזק וישאר במדינת פולין".
472. טוב לי מות מחיים: ע"פ יונה ד, ג.
473. ולא אראה ברעת: ע"פ בהעלותך יא, טו.
474. אין די באר: ע"פ ישעי' מ, טז.
475. ד' משפחות שלנו: ב"פספורטים" (המסע האחרון ע' 35-40) מפורש, שאל רבינו הזקן נלוו ארבע משפחות: שני בניו, וחתנו וגיסו, ובני משפחותיהם (ובהמשך הצטרפו אליהם בני משפחה נוספים של "אחיין", ראה שם). שני בניו הם כותב המכתב אדמו"ר האמצעי ובני ביתו (כולל גם בתו וחתנו אדמו"ר ה"צמח צדק"), אחיו הר"ר חיים אברהם ובני ביתו. חתנו הוא הר"ר אליהו הנשוי למרת פריידא בת אדמו"ר הזקן ובני ביתם. וגיסו, אפשר שהוא ר' ישראל קאזיק (ראה לעיל אגרת הקודמת. וגם הוא עקר אחר המלחמה לליובאוויטש יחד עם רבינו, כמסופר ב'בית רבי' נו, א).
476. שלנו: נ"א: שלו.
477. בשום אופן . . ועבודתו: ראה "רשימת היומן" (עמ' שצט), שאדמו"ר הזקן אמר, שאינו רוצה אפילו להסתכל על האותיות של לשון צרפת.
478. וברחנו: ביום ועש"ק ערב ראש חודש אלול (כט אב תקע"ב. 26 ביולי 1812), כמפורש ברשימת אדמו"ר ה'צמח צדק' (אגרות-קודש שלו אגרת א).
479. ך' עגלות לבד: וכן הוא בכתבי הבקשה שכתבה הרבנית אלמנת אדמו"ר הזקן (המסע האחרון ע' 47; 52) שנסיעתם היתה בעשרים עגלות שכל אחת מהן רתומה לצמד סוסים. וכן הוא לעיל אגרת ו (מ' סוסים). ולקמן בהמשך האגרת: "נסענו ברוב עם יותר מששים עגלות", והיינו השיירה כולה, שרק עשרים מהן השתייכו לאדמו"ר הזקן ולמשפחתו (נ"א: ב' עגלות. נ"א: ג' עגלות).
480. וכל הטף כ"ח נפשות: נ"א: לבד מטף, וכל הטף והנפשות. נ"א: אנשים לבד וכל הטף. בקובץ 'הערות וביאורים – אהלי תורה' (גל' תרכח ואילך) נעשו נסיונות לברר מי ומי נכלל במנין כ"ח הנפשות, ואין בזה דבר מוחלט. וגם לא כל הנוסחים נוקבים במספר הנפשות.
481. ך' אלפי ם רובל: נ"א: ב' אלפים רו"כ.
482. היניראל שעמד בלאדי אז ושמו אֶלִינעב: הכוונה לגנרל-מאיור ייבגני איבנוביץ' אוליינין (1774-1827). ביוני 1812 התמנה למפקד קורפוס רזרבי של סמולנסק.
483. בכתב הכל: נ"א: הכל בכתב.
484. נֶעבִירָאשקֶע: נ"א: נעבראווסקע. הוא הגנרל דימיטרי פיוטרוביץ' נברובסקי (1813-1771). במלחמה הנוכחית פיקד על אוגדת הרגלים (דיוויזיה) ה-27.
485. שעמד בקראסנע: היא קראסני (ולא קראסנוי הצפונית לה).
486. בפראשעניי': בקשה. הוגשה לגראף דימיטרי טולסטוי בחודש מאי 1813 (אייר-סיון תקע"ג), כמפורש בכתב בקשה אחר של הרבנית אלמנת אדמו"ר הזקן, מקיץ תקע"ד (המסע האחרון ע' 49). וראה לקמן אגרת נט, שהבקשה הוגשה אל "המושל הצבאי לשעבר", והכוונה לבקשתה הנ"ל של הרבנית, שהוגשה אל המושל הצבאי וויורטמברגסקי.
487. גרף ט ל סטאיי... דמאהלוב: הכוונה לגראף דימיטרי אלכסנדרוביץ' טולסטוי (1832-1754), שהיה הגוברנטור האזרחי של מוהילוב בשנים 1813-1812.
488. ראינו: נ"א: עינינו.
489. המארשיל של האויב דאבו ימ"ש: הוא "מארשל הברזל" לואי ניקולא דאַבוּ (1823-1770).
490. בשקלאב: אולי הכוונה לאירוע שהתרחש בשקלוב, שהצרפתים תלו יהודי בשם אטינגון, על שסירב להתלוות אליהם ולהנחותם הדרך למוגילוב, באמרו שזה נגד ההלכה. גם את הר"ר משה – בנו של אדמו"ר הזקן – עמדו הצרפתים לתלות בשקלוב (ראה לעיל סוף אגרת ו בשוה"ג), אבל זה היה, כנראה, בשבועות או בחדשים הבאים. הצרפתים גורשו משקלוב בחודש חשון תקע"ג.
491. ודובראוונ ע : ראה גם לקמן אגרת נט: בשנת 1812, בעת פלישת האויב לבילורוסיא והתקרבותו לעיירה דובראוונא, נטש אבי [אדמו"ר הזקן] את בתיו רבי המידות ואת כל רכושו וספריו היקרים בעיירה ליאדי, וברח עם כל בני משפחתו ומקורביו מאנשי פמלייתו, וביניהם גם אני, לפנים שטחה של רוסיא, מתוך הקשר העז והאמיץ שלו ואהבתו התמימה למולדת הרוסית, וסירובו התקיף להשאר תחת שלטון הצרפתים.
492. ונסענו לקראסנא: ביום ועש"ק כ"ט מנ"א.
493. פאספארטין: ראה העתקם "המסע האחרון" ע' 35 ואילך.
494. לפאר וואח: לחיל החלוץ.
495. הקאזאקין . . אחד: בל' באב תקע"ב (27 ביולי 1812), יום אחרי עזיבת אדמו"ר הזקן את לאדי, אירעה באינקובו (צפונית-מערבית לסמולנסק) התנגשות משמעותית בין הקוזקים (בראשותו של האטמאן מטביי פְּלַטוֹב) לבין כוח-החוד של פרשי הצרפתים (בפיקודו של סבסטיאני), וידם של הצרפתים היתה על התחתונה.
496. פ עם אחת ראיתי: נ"א: כאיש אחד ראינו.
497. בם: נ"א: אותם.
498. מחנה דאבו: נ"א: מחנה האויב.
499. מחנה וויטעפסק: בימים ד-ה באלול (31 ביולי – 1 באוגוסט) יצאו מחנות הצרפתים מוויטבסק – ובהם גם נפוליאון וה"גווארדיה הוותיקה" שלו – והגיעו במהירות לסביבות ליאדי וקרסני. לאותו איזור הגיעו גם הקורפוסים של ניי, דאבו, מירה ועוד [ראה גם בהערה הבאה].
500. ח' אלפים במספר מכוון: האוגדה של נברובסקי מנתה שמונת אלפים רגלים, אך בנוסף להם היו במקום גם 1,500 פרשים.
501. קארפוס : = פלוגה.
502. קנאז : = נסיך.
503. קנאז בורטיקא: נ"א: קניאז בִּירְטִיגְיֶיען. הוא הנסיך פיוטר איבנוביץ' בגרטיאון, "האריה של הצבא הרוסי". בתחילת חודש יולי (לפני ט' באב תקע"ב) הצטרפה האוגדה של הגנרל נברובסקי לארמיה של בגרטיאון. בקרבות סמולנסק חבר נברובסקי לקורפוס של ראייבסקי, שהשתייך אף הוא לאותה ארמיה. אלא שרוב חיילי הארמיה עמדו מעבר לנהר (ראה בהע' הבאה).
504. בעבר הנהר דנ י עפיר: מעבר לדניעפר עמדו הכחות המאוחדים של בגרטיאון וברקלי דה טולי.
505. במרמה: נ"א: בערמה.
506. באין: נ"א: שאין.
507. ואמנו הזקנה: אפשר הכוונה לאמו הרבנית סטערנא. ואפשר פירושו כמו "אמי זקנתי", והכוונה למרת רבקה אם רבינו הזקן, או למרת ביילא חותנתו של רבינו הזקן (ראה 'הערות וביאורים – אהלי תורה', גל' תרכח עמ' 27, וגל' תרלג עמ' 39), שאחת מהן האריכה ימים עד זמן זה (ראה ס' השיחות תש"ד עמ' 59. ס' תולדות חב"ד ברוסיא הצארית ע' כד הערה 104).
508. לשלשי': נ"א: לשלש מאות.
509. קאנאנען: תותחים.
510. נסענו כולנו: ביום ועש"ק ו' אלול.
511. לעיר: נ"א: לעבר.
512. ג' שעות: נ"א: ב' שעות. על קרב זה, ראה המסע האחרון ע' 326.
513. ווייארשט: וויארסט הוא מעט יותר מקילומטר (1.0668 ק"מ).
514. ליער: נ"א: ביער.
515. כל הלילה של ש"ק: ז' אלול תקע"ב.
516. וכאור הבוקר באנו לסמאליענסק : ביום הש"ק, ז' אלול; וביום א' וב', ח-ט אלול, כבש נפוליון את סמאליענסק.
517. צרפתי : נ"א: משל צרפת.
518. להקנאז הנ"ל: הנסיך בגרטיאון שעמד עם הארמיה שלו בסמולנסק.
519. חצי: נ"א: חצות.
520. הארמאטין: מלה זו משמשת הן לתותחים, הן לרובים והן לאקדחים. הנתונים הידועים מדברים על עשרים אלף חיילים (ושבעים תותחים) בתוך העיר המבוצרת, והארמיות של ברקליי ובגרטיאון – שמנו 125,000 איש – מחוץ לעיר. הצבא הצרפתי שעמד מולם מנה 185,000 חיילים.
521. ולערב: בסוף יום הש"ק, ז' אלול תקע"ב.
522. כי אמר: נ"א: באמרו.
523. וביום א': ח אלול תקע"ב.
524. וביום ד' . . למזייסק: ביום רביעי יח אלול תקע"ב (על-פי הרישומים שב"פספורט", המסע האחרון ע' 35-37). בו ביום הם עברו בגז'אטק. ובמוז'אייסק היו הם ביום ראשון כב באלול.
525. בקארט: בַּמַּפָּה.
526. לסבב לעיר מאסקווע: שעקפו את מאסקווע, ולא נכנסו בה.
527. בטרייצע סערגע: הכוונה ל'טרויצי-סירגי'. כך מתברר גם מהרישומים שב"פספורט" (המסע האחרון ע' 36), שבימים אלו (כז אלול) הם היו בעיר 'סרגייבסקי-פּוֹסַד', שבמרכזה נמצא המנזר 'טרויצא סרגייבא'.
528. מלחמת מזייסק: הכוונה ל"קרב בורודינו" הסמוכה למוז'אייסק (מעט יותר ממאה קילומטר מערבית למוסקבה). תחילתו של הקרב היתה בכ"ח באלול תקע"ב (24 באוגוסט 1812) בשברדינו, עיצומו ועיקרו ביום הראשון של ראש-השנה (26 באוגוסט). המערכה הסתיימה ללא הכרעה, אך למחרת היתה הדרך למוסקבה פתוחה בפני נפוליאון, והוא נכנס ללא קרב אל העיר שננטשה (עוד אודות קרב זה, ראה המסע האחרון ע' 337-338). מערכה זו נזכרת שוב להלן: "ועוד דברים הרבה שמעתי מפיו ז"ל בדרך, בעת מלחמת מאזאייסק, נידון מאסקווא ונידון האיינגלענדער... ענינים נוראים ונפלאים".
529. וגם שיקח: נ"א: והגם שיקח. נ"א: וגם יקח.
530. וריוח והצלה יעמוד לנו: ע"פ אסתר ד, יד.
531. היום: נ"א: השם יתן.
532. שמחים וטובי לב: ע"פ מלכים-א ח, סו.
533. ונסענו לגארעד יוריעב: לעיר יוריעב (הנקראת כיום "יוריעב-פאלסקי"), בין ראש השנה לשבת תשובה (ו' תשרי).
534. ולחתני ר' מענדיל: אדמו"ר ה'צמח צדק'.
535. ביעלי' רוסי': רוסיא הלבנה.
536. חמאליציקע: נ"א: חמעלניצקע (בוגדן חמלניצקי, האחראי ל"גזירות ת"ח ות"ט").
537. ובזוזי דבזוזי: ע"פ כתובות קיב, ב.
538. נצחונו: עקשנותו (כנ"ל).
539. מאלע רוסי': רוסיא הקטנה (אוקריינה).
540. בערב יום כיפור: יום שלישי ט בתשרי תקע"ג.
541. באנו: נ"א: באו.
542. וביום ב' . . למאסקווע: דהיינו ביום שני ח בתשרי (2 בספטמבר 1812), בשעות אחר-הצהרים. נפוליאון עצמו נכנס למוסקבה רק למחרת בבוקר.
543. ברחו: נ"א: באו.
544. כל הסענאט: בשנת 1712 הוכרזה פטרבורג לבירת רוסיא ומשרדי הממשלה הועברו אליה ממוסקבה. אך בשנת 1763 נחלק הסנאט בין שתי הערים: רובו בפטרבורג ומיעוטו במוסקבה. במהלך המלחמה הועבר הסנאט ממוסקבה לקאזאן.
545. דרך וואלידימער: יציאתם את מוסקבה קדמה לכניסת הצרפתים למוסקבה ביום שלפני ערב יום-כיפור. אך את ולדימיר הם חצו בערב יום-כיפור (3 בספטמבר).
546. הקאראטין: המרכבות.
547. מרוצת: נ"א: מרוצות.
548. ואי' הבטחתך: נ"א: ואמר לי הבטח הבטחתיך.
549. בנקודת לבו ואמר: נ"א: מנקודת לבבו לאמר.
550. מגמתו יהי': נ"א: יגיעתו.
551. דרך מאלע רוסי': ראה המסע האחרון ע' 334.
552. אזכה לראות בנחמה: ע"פ חגיגה טז, ב. נ"א: בנחמות.
553. לבבי: נ"א: לבבינו.
554. חיזק: נ"א: יחזק.
555. מורעם: לפי הרישומים שב"פספורט" (המסע האחרון ע' 36), היו הם במורעם בי"ט תשרי תקע"ג (13 בספטמבר 1812).
556. בבטח: נ"א: לבטח.
557. רַאזאָן וטַא[מ]בָּאוו ואוראל עד קורסק . . חצי כסליו : ע"פ הרישומים שב"פספורט" (המסע האחרון ע' 40), נמשכה נסיעה זו, עם כמה תחנות נוספות, במשך חודש מ"ח, ובקורסק היו בכ"ח חשון, ובה שהו כנראה "עד חצי כסליו".
558. לחם גס: נ"א: לחם בדוחק.
559. חסד ה' עלינו: נ"א: חסד עליון.
560. נתנום לעשות לנו: נ"א: נתנונו לעשות.
561. שטאפעט: רץ.
562. לטאסטיי ולגוב' דשם: נ"א: מטלסטאיי לגו"נ דשם [לפי זה מסתבר שהכוונה לגראף טולסטוי, הגוברנטור של מוהילוב, כדלעיל]. בין השנים 1817-1811 הגוברנטור של קורסק היה הגראף ארקדי איבנוביץ' נלידוב (1834-1773).
563. מקאלוגע ד' ימים: נ"א: ד' ימים מקאלוגע.
564. לאלקי ם : נ"א: לאחינו בני ישראל.
565. ילדה בן זכר : ידועים שני בנים לאדהא"מ א) האח הגדול מנחם נחום, שחתונתו התקיימה בשנת תקע"ב (דרך מצותיך קלז, ב). ב) האח הצעיר ר' ברוך נולד בחורף תקס"ז (ראה כרם חב"ד גליון 4 ע' 392 הערה 53), וחתונתו התקיימה בשנת תקפ"ב (ראה מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"א ע' קמו, וח"ב ע' תשלה). הרי בודאי מדובר כאן באח שלישי, שלא ידוע לנו עליו, או שנפטר בצעירותו.
566. מהירז לבן: דוחן (מין דגן בלשון בני אדם, ומין קטניות בלשון חכמים [משנה חלה, א, ד. רמב"ם חמץ ומצה, ה, א. ובכ"מ]).
567. ורעטיך: צנון.
568. פייענע: מחוז בֶּעלַיַא פלך קורסק. בין אוֹבּוֹיאַן לבֶּעלַיַא. ביאתם לפיענא היתה בערב ש"פ פ' וישלח, טז בכסלו תקע"ג, כמפורש ברשימת אדמו"ר ה'צמח צדק' (אגרות-קודש שלו אגרת א).
569. ובי"ט בכסליו: נ"א: ובכ"ב כסלו.
570. ומבריחים אותו ככלב: גירוש כלב נזכר בגמרא (שבת קנה, ב) ובשו"ע רבינו (הל' צער בעלי חיים, ג).
571. והיינו אך שמחים : נ"א: והיינו שמחים ויגונים יחד.
572. דבר וחצי דבר: ע"פ ב"ק ע, א-ב.
573. לא נפל . . אשר דיבר: ע"פ מלכים-א ח, נו.
574. לשלום מר לנו מר: ע"פ ישעי' לח, יז [נ"א: לשלום מר לי מר].
575. ניטל: נ"א: נוטל. נ"א: נפל [ע"פ איכה ה, טז].
576. ובה' ימים בלבד שנחלש: דהיינו בי"ט טבת.
577. גאל: היינו מיץ המרה.
578. כ"ד טבת העבר: אור לכ"ד טבת תקע"ג (לפני חצות הלילה).
579. דירות בקרימינצוג: נ"א: דירה בקרעמענטשוק. נ"א: מדור בקרימיצוק. וראה גם לעיל אגרת ו: "וביום הגיע השמועה הרעה הזאת אלי לכאן קרימנצוק, כי לא זכיתי להיות בעת הסתלקותו".
580. חבל על דאבדין: לשון רז"ל בסנהדרין קיא, א.
581. גלה כבוד מישראל: ע"פ שמואל א ד, כא-כב.
582. ולחכם ונבון כמותו: ע"פ מקץ מא, לט.
583. הוליכוהו: נ"א: הולכנוהו.
584. לעיר ישראל לגארעד האדייעץ: היינו עיר שיש בה יהודים. אבל הם היו מיעוט.
585. ק' ווייארשט: שהאדיטש מרוחקת מאה ווייארסט מעיר הפלך פולטבה.
586. מקום קאזֶנע: ממשלתי. הבא לקמן השוה לקמן אגרת יח.
587. לנהר פסאל: נ"א: לנהר הנ"ל.
588. וגיסו: נ"א: גיסו. נ"א: ולגיסי. [נ"א: ליתא]. אולי הוא מ' זוסקינד ב"מ יצחק מווידז, הנרשם בקבלה ששלח ר' רפאל ב"ר אברהם מטבריה, בשנת תקנ"ה, לאנ"ש דק"ק ווידז (מאסר הראשון ע' 313). ב'בית רבי' (עד, א) רושם כמה פרטים על 'הרה"ח המפורסם ר' זיסקינד מווידז גיסו של הרר"מ מייזילש', ברם, כולם נטולים מהמכתב דנן, אליבא דהגירסא 'גיסו'. ותלי תניא בדלא תניא.
589. לעשות אצל הקנאז: נ"א: לעשות להקניאז.
590. לובאנאוו : הנסיך יאקב איבנוביץ' לוֹבַּנוֹב-רוסטובסקי (1831-1760). משנת 1808 גנרל-גוברנטור של רוסיא הקטנה [אוקריינה]. בשנת 1816 נתמנה למועצת המדינה.
591. נראה בעליל: ע"פ ר"ה כא, ב.
592. רגלוהי דבר נש כו': סוכה נג, א: רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה, לאתר דמיתבעי תמן מובלי יתיה. ופירש רש"י: למקום שנגזר עליו למות בו, משם הוא מתבקש ליטול נשמתו... לשם רגליו מוליכות אותו.
593. ועשינו כיפת עץ: ראה בזה שארית יהודה חיו"ד סי' מא.
594. והכינו: נ"א: והכננו.
595. לבנות לכבודו: נ"א: לכבדו.
596. בארץ ישראל: נ"א: שבאים.
597. גדולים צדיקים במיתתן: חולין ז, ב.
598. לאמפין: מנורות (של שמן).
599. פ"נ: פדיון-נפש (פתקה של בקשה לעורר רחמי שמים).
600. מסירת נפשו . . הצלחת הקיר"ה: ראה גם אגרות-קודש אדמו"ר הצמח צדק ח"א אגרת ט: "בהיות רבינו ז"ל בשעתו הי' נזהר מאד גם בכל זה, נתקשר מאד באהבה רבה להממשלה שלנו, עד שקיים באשר תלכי אלך כו', והשליך נפשו מנגד כו' אז בעת המלחמה".
601. הנפש: נ"א: נפשו.
602. להפריד: נ"א: ליפרד.
603. ולא ידח ממנו נדח: ע"פ שמואל-ב יד, יד.
604. לשמע: נ"א: למשמע.
605. ונתן נפשו : כנראה הכוונה למה שהר"מ ריגל בצבא הצרפתי לטובת רוסיא. השוה בית רבי נא, ב [נ"א: ונותן נפשו].
606. או גדולה: נ"א: וגדולה.
607. לבבו הנאמן: ע"פ נחמי' ט, ח.
608. קבלתו האמת . . אאמו"ר ז"ל: נ"א: קבלתו מבעלי החכמה והאמת ומאאמו"ר ז"ל.
609. הון רב: נ"א: ח"ו.
610. שמבלבל לנקודה: נ"א: שמקלקל לנקודה.
611. בחיזוק: נ"א: בחוזק.
612. יזיזוהו: נ"א: יזיזוה.
613. אלקי אבי: ע"פ וישלח לב, י.
614. בכל אשר יפנה: ע"פ משלי יז, ח.
615. פרי למעלה ולמטה: ע"פ ישעי' לז, לא.
616. כי אב ליהודים: נ"א: כמ"ש ליהודים כו'.
617. שבהרחיב: נ"א: שכשירחיב.
618. להרים: נ"א: לרום.
619. ועוד חזון למועד: ע"פ חבקוק ב, ג.
620. לא באתי רק לחזק לבבו: להמשיך לתמוך בקיר"ה. בחדשים הסמוכים, לאחר כתיבת האגרת שלפנינו, נדפסה בשקלאב חוברת "שיר ותפלה", שתוכנה דומה לתוכן האמור באגרת שלפנינו. וראה בהערות ובאורים גליון א'לג, ע' 240 ואילך.
621. לה' ב"ה: נ"א: לה' בזה.
622. לאור רצונו הפנימי: נ"א: רצונו הטוב הפנימי.
623. כשגרשוהו : נ"א: כשעבר.
624. בכ"ד טבת העבר: 14 בדצמבר 1812, כנ"ל. שרידי הצבא הצרפתי המובס עברו את הגבול לפרוסיא כשבועיים לפני הסתלקות אדמו"ר הזקן. יתכן שהשמועה על כך הגיעה אליהם בזמן ההסתלקות.
625. מפלתו של : נ"א: מפלת.
626. שיאבד וימות שר"י: נ"א: שיאבד כו'. נ"א: ושיאבד כל המונו.
627. שיקשרו . . דוקא: קשר ראשון שלא צלח, נעשה בצרפת בעוד נפוליאון ברוסיא. בשנתיים הבאות ערקו שלושה מהמרשאלים הקרובים אליו ביותר (מירה ברנדוט ומרמונט) אל שורת אויביו, ואנשי הסנאט שלו נטשוהו והדיחוהו מכסאו.
628. ובלא זה ... כל המונם: נ"א: ליתא. יתכן שהכוונה, שבשעת פליטת צבאו, בחציית נהר הברזינה שליד בוריסוב, כחמישים אלף צרפתים קיפחו את חייהם. ואילו היה נכנע, היה נמנע האובדן הגדול הזה.
629. כן יאבדו כל אויביך ה': ע"פ שופטים ה, לא.
630. האינגלנדר: האנגלים.
631. גיסו: נ"א: ולגיסי [נ"א: ליתא].
632. לכתוב: נ"א: להיכתב.
633. נפלאי' ונוראי': נ"א: נוראים ונפלאים.
634. הנאמנים: נ"א: המאמינים באמת לאמיתתו של אורו וקדושתו של תורת אאמו"ר ז"ל נבג"ם.
635. דת היהודים: נ"א: דת יהודית.
636. באמת ובתמים: ע"פ שופטים ט, טז, ט, יט.
637. להתחזק: נ"א: להחזיק.
638. בנעקרוטין: נ"א: בנייעקרוטין. נ"א: ברעקרוטין (=טירונים, מגוייסים).
639. אין רצונו . . כידוע: מאז סיפוחה של פולין לממלכת רוסיא, הומר שירותם הצבאי של היהודים בהעלאת מס למלכות. המלצות לשיבוץ היהודים במערכות הצבא הוגשו בשנים תק"ס (1800), תקס"ז (1807), תקפ"א (1821) ותקפ"ג (1823), אך הן לא אומצו בכל משך חייו של הצאר אלכסנדר הראשון. רק כשאחיו ניקולאי הראשון – ירש את מקומו בשנת תקפ"ו (שלהי 1825), יצאה עד מהרה הפקודה בדבר חובת גיוס היהודים לצבא (בשנת תקפ"ז 1827), שכלל שירות-חובה של עשרים-וחמש שנה מגיל שמונה-עשרה, ולעתים בתוספת "הכשרה" מגיל שתים-עשרה (ראה: ש' גינזבורג, 'כתבים היסטוריים', עמ' 197 ואילך; י' מנדלביץ', 'הקנטוניסטים.. ', ירושלים 2010).
640. משונה: נ"א: ישנה.
641. גיא: נ"א: גאה.
642. לב: נ"א: לבב.
643. כי גאה גאה ה': בשלח טו, א.
644. תועבת . . לב : משלי טז, ה.
645. שנאתי כל גיא וגאון: ע"פ משלי ח, יג.
646. נהפך הדבר . . לגמרי: נ"א: דורש דמים הפך הדבר עליהם מדין לחסד לישראל, ועל השונא לדין גמור ולאיבוד גמור כלה ונחרצה. וכמו העלוקה שמושכת ומוצצת ומתמלאת כל כך עד שנופלת לארץ ומיד מתה.
647. ונתקן החטא: נ"א: עונש החטא
648. להרע עצמי ויצאו זכאין: נ"א: לעצמו דוקא.
649. תמות"ת רש"ע רע"ה: תהלים לד, כב.
650. תומת ישרים תנחם: ע"פ משלי יא, ג.
651. הכ"מ: ראה גם בחתימה דלעיל אגרת ו, וש"נ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 36 עמודים.