ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו תצוה שיחה ב158

158

מצד "מיכאל" ו"גבריאל" עצמם, דכיון שהם הפכים, לכן, אע"פ שאפשר להיות הרכבה ומזיגה ביניהם, מ"מ א"א להיות (מצד עצמם) אחדות גמורה ביניהם, שייעשו כמו מציאות אחת (כמו שאי אפשר לחבר אש ומים יחד), אלא השלום האמיתי ביניהם הוא רק בכחו של הקב"ה, שהוא ית' שלמעלה משניהם, עושה שלום ביניהם.

ודוגמא לזה⁵³ — משרי המלך כשהם עומדים לפני המלך, שאז לא נרגשת מציאותם ותוקפם כלל, כ"א אך ורק מציאות המלך, ולכן עומדים שם באחדות גמורה בלי כל פירוד ביניהם.

וכן בענין היתר כלאים בציצית ובביהמ"ק, שהם בחי' גבוהה מאד, עצמותו ומהותו ית' הפשוט בתכלית הפשיטות, שלכן "יוכלו להתחבר שני ההפכיים".

ו. ויש לומר, שזהו הביאור הפנימי בפלוגתת הרמב"ם והראב"ד אם כלאים בבגדי כהונה הותרו רק בשעת העבודה או אפילו שלא בשעת העבודה אם נמצאים במקדש:

שיטת הראב"ד היא בהתאם לביאור הא' הנ"ל בסוד איסור כלאים, מצד ערבוב רוח הקודש ורוח הסטרא אחרא, ולפ"ז מובן, שהיתר כלאים בבגדי כהונה הוא מצד קדושת המקדש, שמצד קדושת המקדש⁵⁴ בטל ממנו הגדר דכלאים (כיון שכולו קודש ואין שם ענין של סט"א ח"ו) ונחשב מין במינו.

[ועפ"ז יש לתרץ (בפנימיות הענינים) שיטת הראב"ד, דגבי בגדי כהונה ס"ל שהותר איסור כלאים גם שלא בשעת עבודה, ואילו גבי ציצית פסק דלא הותר אלא במקום מצוה⁵⁵, משא"כ שלא במקום מצוה לא הותר, וכמ"ש⁵⁶ דזה שנשים שרצו להתעטף בציצית מתעטפים בלא ברכה, היינו "דוקא בציצית שאין בה כלאים" — דלכאורה מאי שנא (וכפי שהאריכו באחרונים⁵⁷) — וע"פ הנ"ל מובן, כי רק גבי בגדי כהונה אמרינן דבטל איסור כלאים גם שלא בשעת עבודה מחמת קדושת (מקום) המקדש, משא"כ בציצית שאין בטלית עצמה "שום⁵⁸ קדושה כלל ומותר להשתמש בה דברי חול" (וגם הציצית עצמן⁵⁹ הן רק "תשמישי⁶⁰ מצוה. . שאין בעצמן שום קדושה רק שמשתמשין בהן לשם מצוה"), ולכן רק בקיום המצוה בטל כח הסט"א ואין איסור כלאים].

משא"כ שיטת הרמב"ם היא בהתאם לאופן הב' הנ"ל בסוד איסור כלאים, שהוא מצד עצם ערבוב הכחות העליונים, והיתר כלאים בציצית ובגדי כהונה הוא מחמת גודל גילוי האלקות, פשיטות העצמות, שבהם. ולכן ס"ל להרמב"ם שההיתר בבגדי כהונה הוא רק בשעת עבודה (ולא מצד כללות קדושת המקדש), שרק כאשר הכהנים עובדים עבודתם, שהיא בביטול כעומד לפני המלך, לפני

הערות

53. ראה בזה תורת חיים ח"ש (קל, ב). ובכ"מ.
54. אלא שבבחיי שם (שבאוה"ת תצא שם מפרשו לפי אופן זה, כנ"ל) מפורש "בבית המקדש בשעת העבודה".
55. דלא כשיטת ר"ת (תוד"ה תכלת מנחות מ, סע"ב ואילך. תוד"ה טלית חולין קי, ב). וכן פירש מהר"י אבוהב בדעת הרמב"ם (הובא בכס"מ להל' ציצית פ"ג ה"ח. אבל בכס"מ שם דוחהו. וראה גם שו"ת הצ"צ או"ח ר"ס ג').
56. בהשגות להל' ציצית שם ה"ט.
57. ראה בארוכה שאגת ארי' ס"ל. ועוד.
58. ל' התו"א מג"א (ק, א) ולקו"ת שלח (מד, ב). וראה שו"ע (ודאדה"ז) או"ח סכ"א.
59. שאסור להשתמש בהם תשמיש של חול — ראה הנסמן בהערה הקודמת.
60. ל' אדה"ז בשו"ע שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 38 עמודים.