ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא326

326

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

שזולתו אינו מסוגל להגיע אל" -- ע"י שימלא באותו מקום רחוק את השליחות שהוטלה עליו.

וע"ד הודעת חז"ל" שרב בבואו לבבל מצא כי לימוד התורה נעדר, אך אח'כ -- ע"י עבודתו -- הרי דוקא בבבל הגיע למוד התורה למעלה מופלגה:י עד כי במחלוקת דתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי נפסקת ההלכה כתלמודה של בבל'י. וכל זה כתוצאה מיציאתו של רב מא"י לחוץ לארץ, הליכה הנראית לכאורה כענין בלתי רצוי, אך דוקא עי"ז נתוספה מעלה גדולה -- דרגה נעלית בלימוד התורה.

וייל שזהו ג"כ אחד הטעמים להנהגת הבעש"ט", הה"מ ממעזריטש, אדמו"ר הזקן וכו' עד כ"ק מו"ח אדמו"ר -- ששלחו תלמידים להתגורר במקומות רחוקים וכו' -- אעפ"י שלכאורה אין מקום טוב יותר עבור התלמידים מאשר להיות כל ימיהם במחיצת הרבי -- אך הענין הוא כנ"ל שדוקא ע'י ירידה זו מגלה התלמיד כחות מיוחדים וניתנה לו זכות מיוחדת להגיע למדריגה נעלית מכפי שהי' קודם לכן, דהיינו -- אף ש(בפשטות) נשלחו התלמידים בכדי לפעול עלי' במקום אליו נשלחו -- עי"ז נתוסף גם עילוי רב בתלמידים עצמם:.

וכפי שראו בפועל שאותם שמלאו השליחות, ועשו זאת באמונה ובמסירות ולא בדרך הכרח וכפ" [ואף אם ההתחלה היתה מצד קבלת-עול, אך קב"ע זו היתה חדורה בשמחה ובטוב לבב אמיתיים] -- היתה הצלחתם בנוגע למצבם הרוחני שלא בערך, ופשיטא שהייתה שלא בערך עליית אלו שהשתמטו מהשליחות, או אלו שמלכתחילה לא הוטלה עליהם כל שליחות -- מסתמא היות ולא זכו לכך -- והתגוררו בקרבת מקום.

וכשם שהי' הדבר אצל תלמידי הבעש"ט וכו' -- שכבר עמדו על דעת עצמם -- וקבלו הוראה להתיישב במקומות רחוקים וכו', כן הי' גם בנוגע תלמידי הישיבה: כשבא כ"ק מו"ח אדמו"ר למקום פ5' ויסד ישיבה בקירוב אליו ובד' אמותיו*, הרי בה בשעה בחר בכמה תלמידים מצויינים ושלחם למקומות ועיירות רחוקים, רחוקים בגשמיות ורחוקים גם ברוחניות (ואף למקומות מעבר לים, מדינות שונות ומשונות) בכדי לפעול עלי' באותם המקומות -- וביחד עם זה הייתה גם כוונה ותכלית שע"י שימלאו את שליחותם במקום רחוק יגיעו ויתעלו לשלימותם האמיתית.

הערות

1. חולין קי, א. רשיי תענית י, א (דיה תתאי), אגרת רב שרירא גאון, וראה סדה"ד בערכו.
2. המעלה של לימוד התורה בפלפול וע"י קושיות, אף שנקרא (סנהד' כד, א) במחשכים הושיבני, שהוא גם בערך של תלמוד ירושלמי אף שארז"ל (ספרי ר"פ עקב. ב"ר פט"ז, ד) ,אין תורה כתורת א"י". ראה סה"מ תש"ח ע' 121.
3. ראה יד מלאכי ח"ב כללי שני התלמודים אות ב.
4. ראה לקו"ש ח"ב ע' [36.
5. ויל דג'ז חלק מ,לימוד* התלמיד אצל רבו, מפעולת הרב בתלמידו.
6. וראה רש"י ערובין מא, ב ד"ה כאילו (כל העיר כד'א). ובגמ' שם מז, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.