אוצר החסידיםשארית יהודההלכות מליחה - סי' עג(א) ריבוי דם

(א) ריבוי דם

(א) ריבוי דם.

והתורה התירתו אע"ג דכולו דם ¹⁰²⁸ (וטעם דם לו). ומיהו היינו כל זמן שלא פירש ¹⁰²⁹ , אבל דם הפורש ממנו הרי הוא דם ואסור (רש"י ¹⁰³⁰ ). ויש אומרים שמן התורה מותר אפילו לאחר שפירש, אלא דמדרבנן אסור לאחר שפירש ונראה לעין, גזרה אטו דם גמור, מידי דהוה אדם מהלכי שתים (פירוש דם אדם), דאמרינן ¹⁰³¹ מה שבין השינים מוצצו ושעל הככר גוררו (תוס' ¹⁰³² ). ודעת הרא"ש ¹⁰³³ ורשב"א ¹⁰³⁴ כרש"י, וכן עיקר (מנחת יעקב ¹⁰³⁵ , פרי חדש ¹⁰³⁶ ).

וכתב בלבוש ¹⁰³⁷ דאף בכבד מאווז פטומה שהיא לבנה מכל מקום היא כולה דם, ורק מרוב שמנונית היא לבנה למראית עין עכ"ל:

הערות

1028. קט, ב: דמא שרא לן כבדא. ופרש"י: הכבד כולו דם קרוש הוא וטעם דם לו.
1029. שמותר גם בשאר בשר, כמבואר בטוש"ע סי' סז ס"א.
1030. קי, ב ד"ה כבדא.
1031. כריתות כב, רע"א.
1032. חולין קי, ב ד"ה כבדא.
1033. פ"ח סי' כז (אחר שהביא ב' הדעות): וקצת משמע לקמן דדם הכבד דאורייתא.
1034. קי, ב ד"ה אמר ליה: ועוד דדם כבד ודאי אסור מדאורייתא כדאמרינן לקמן דם דאורייתא.
1035. כלל כד ס"ק ה.
1036. ס"ק יז.
1037. סעיף ו.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.