ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ו וארא שיחה ב53

53

טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.

ולכן, כשמקבלים זאת כהלכה למשה מסיני, הרי ההיפך מהנהגה זו, כאשר בכל זאת "מישקל שקלי", מושללת הרבה יותר לפי שכל האדם, והיא נס גדול הרבה יותר, מאשר כשסוברים שענין זה הוא דרבנן.

מכך יוצא, שלפי הדעה ש"גמירי" היא הלכה למשה מסיני, הרי נטילת המטר הוא נס גדול הרבה יותר.

ח. כוחה של תשובת פרעה

פירוש רש"י מכיל גם "יינה של תורה"*, ושני פירושי רש"י אלו קשורים גם לענין של פנימיות התורה, לענין התשובה - כפי שהוא מואר עלדפי תורת החסידות.

מכת "ברד", ככל המכות האחרות, הגיעה אל פרעה עקב חטאו, אשר מרד בקדוש-ברוך-הוא ולא שחרר את בני ישראל ממצרים. אך כאשר הוא אמר "חטאתי... ואני ועמי הרשעים" - וידוי וחרטה על העבר, ו"ואשלחה אתכם ולא תוסיפו לעמוד" - קבלה לעתיד, ביטלה חזרתו זו בתשובה את העונש - "ויחדלו הקולות והברד ומטר לא נתך ארצה".

אך כאן מתעוררת השאלה: האם תשובתו היתה כה עצומה, שהיה בכוחה לבטל את העונש, את הברד, לחלוטין? כיון שכל עונש הוא תוצאה של החטא עצמו<, כנאמר** "תייסרך רעתך", שהרע עצמו מייסר, לכן, אם החזרה בתשובה מחקה את החטא לחלוטין, הרי היא ביטלה את עונש הברד, שהוא תוצאה של החטא - ולפי דעה זו יש להסביר כפירושו השני של רש"י - "לא הוצק", שמציאותו של המטר התבטלה.

או שאפשר לומר, שלא היה בכוח תשובתו של פרעה למחוק ולשרש את החטא לחלוטין, וממילא - גם לא את הייסורים הנובעים ממנו. אלא, כיון שבמעשה הוא בכל זאת חזר בתשובה, די היה בכך כדי להסיר את עונש הברד במעשה - את תוצאת החטא בפועל ממש. לפי דעה זו יש להסביר את הדברים לפי הפירוש הראשון של רש"י - "לא הגיע" - שהתשובה הביאה לידי כך שהעונש לא יגיע אליהם, אך הוא נשאר במציאותו'".

במקומות המסומנים בהערה שלאח"ז מוכח כהדיעה שהובאה בפנים. וב"ביאורים לאגה"ת" (לקו"ב לתניא ח"ב ע' קכט ואילך) - שגם בתניא מוכח כן. עיי"ש.

הערות

1. לא היו טועים, משא"כ בזרעים וטהרות (להעיר מלקוטי הש"ס להאריז"ל לחגיגה (יג, ב) טעם ע"פ הסוד) דלא היו בקיאין (ר"ת בהקדמת ס' הישר. וכ"מ ברש"י חולין קי, סע"ב (ד"ה דתנן) ובכ"מ. וגם לדעת התוס' שם, עכצ"ל שחלוקין בהבנת טעמי המשניות כמפורש בברכות (כ, א) ובמילא גם במסקנא להלכה. ועיין בהנסמן בשדי חמד - פאת השדה - כללים א, סוס"ק כא). 8 היום יום ע' כד.
2. וארא ג שיחות .
9. ראה הדיעות בזה בשל"ה בית אחרון (יב, אדב).
0. ירמי' ב, יט. שעה"ת (לאדמו"ר האמצעי) ח"א ו, ג. וראה גם שם נ, סע"ב.
1. לכאורה אפשר לומר, שהטעם לפירוש הראשון שברש"י הוא: מכיון שנתהווה כבר המטר במציאות (וי"ל דצ"ל נס ע"ז - כי אין המטר רגיל כלל במצרים כנ"ל סעיף ד), אין סברא לומר שע"י ביטול החטא יתבטל גם המטר

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.