ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לו בשלח שיחה ב71

71

המלוה את המלך בצאתו מן העיר") ע"י סעודה זו.

ולהעיר דמאמר זה אינו מדבר ע"ד חיוב אכילת סעודה במוצ"ש, אלא רק ע"ד סידור השולחן¹². וכדמוכח מזה שמאמר זה הובא בש"ס בהמשך למאמר ר' אלעזר "לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת אע"פ שאינו צריך אלא לכזית", שבזה פשוט דמ"ש "יסדר אדם שולחנו בע"ש כו'" אינו החיוב דסעודת ליל שבת (שהיא בלילה), אלא הוא חיוב סידור השולחן בע"ש (קודם כניסת השבת),

[והוא מדין כבוד שבת, וכמ"ש הרמב"ם¹³ (לאחרי שהביא שני מאמרים אלו להלכה ע"ד סידור השולחן בע"ש¹⁴ ובמוצ"ש) "כדי לכבדו בכניסתו וביציאתו", ומביאו שם בהמשך לעוד עניני הכנה שחייבים לעשות בבית בערב שבת בשביל כבוד שבת¹⁵ — ואילו דין סעודות שבת אינו ענין לכבוד שבת, אלא לעונג שבת¹⁶],

שמזה מובן דגם המאמר "יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת" אינו מדבר ע"ד חיוב אכילת סעודה, אלא ע"ד אופן עריכת השולחן לסעודה כדי לכבד את השבת ביציאתו¹⁷, ובלשון אדה"ז כאן¹⁸ "יש לו לעשות הכנה בסידור השלחן כגון פריסת מפה וכיוצא בזה" [דאע"פ שאין בכוונת האדם לאכול אלא כזית, הרי מכבוד שבת (גם ביציאתו) לערוך את השולחן כאילו הוא הולך לאכול "סעודה גמורה"¹⁹].

ולכאורה יש מקום לומר, שבעצם אין סעודה זו חובה, אלא שכיון שכך היא דרכם של בני אדם, לאכול במוצאי שבת, דאף שכבר אכלו סעודה שלישית, הרי כיון שע"ד הרגיל לילה הוא זמן סעודה²⁰, לכן אוכלים עוד סעודה (עכ"פ סעודה קטנה) בלילה [ורק גבי מי שמתפרנס מן הצדקה יש קס"ד בגמ'²¹ שלא ליתן לו סעודה למוצאי שבת "דאמרינן לי' מאי דבעית למיכל באפוקי שבתא אכלי' בשבתא"] — ובזה הוא הדין דסעודת מלוה מלכה, שמצד החיוב דכבוד שבת, חייבים להכין השולחן לסעודה זו (שבני אדם אוכלים בלא"ה) "כמו¹⁹ לסעודה גמורה". אבל מי שאינו אוכל סעודה זו בכל לילה אין עליו חיוב אכילה.

אבל אין לומר כן, שהרי מוכח בכ"מ שגוף הסעודה הוי מצוה, וכלשון אדה"ז ש"יכולים לקיים סעודה זו בפירות", ולאח"ז כתב "שסעודה זו אינה חובה כ"כ אלא מצוה מן המובחר בלבד", שמזה מובן שגם גוף הסעודה היא קצת חובה עכ"פ (ועד שיש אומרים²² שסעודה זו צ"ל בפת).

וצריך ביאור, מהו מקורה וטעמה של סעודה זו.

ג. גם צ"ע בדברי רש"י הנ"ל שסידור השולחן במלוה מלכה הוא "ללוות ביציאתו דרך כבוד כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר", דממשל זה מובן, שעד אז עדיין לא "הלכה" השבת (כמו במשל, שבעת שמלווין את המלך עדיין נמצא המלך בקרב העם המלווים). ולכאורה, אע"פ שחייבים להוסיף מחול על הקודש הן בכניסתו והן ביציאתו²³, הרי הענין דמלוה מלכה הוא דוקא לאחרי הבדלת וצאת השבת.

ובשו"ע אדה"ז²⁴ כ' ש"יש נוהגין. . לומר פיוטים וזמירות אחר הבדלה ללות את השבת אחר שיצא כדרך שמלוין את המלך אחר שיצא מן העיר". ועדיין צריך ביאור כנ"ל, דלכאורה, במשל יציאת המלך היא היציאה רק מן העיר, אבל המלווים עדיין נמצאים אצל המלך, ואילו בנמשל, לכאורה לאחרי הבדלה²⁵ אין השבת "ביחד" עם בנ"י.

ועכצ"ל שגם לאחרי צאת השבת (בהבדלה) עדיין לא הלכה לגמרי. ובנ"כ השו"ע²⁶ הביאו בשם תלמידי האריז"ל²⁷ "שהנפש יתירה אין הולכת לגמרי עד אחר סעודת מוצאי שבת לכן אין ראוי להתעסק במלאכה שאינה אוכל נפש עד אחר סעודת מוצאי שבת".

וצריך ביאור, מהי השייכות בין הליכת הנשמה יתירה (ושבת בכלל) עם סעודת מלוה מלכה, שעד סעודה זו הוי כמלך בצאתו מן העיר שעדיין נמצא בקירוב מקום ועם אנשי העיר, ואנשי העיר מלווים אותו.

ד. ויש לומר הביאור בכל זה:

ירידת המן היתה באופן של הלילה הולך אחר היום, וכמפורש בכתוב שירידתו היתה בבוקר²⁸, ומהעומר מן שירד בבוקר הי' מזון לשתי סעודות²⁹, סעודת שחרית וסעודת הערב (וכמ"ש בבעלי התוס'³⁰ ד"כל ימות השנה היו עושין מן העומר שני לחמים").

ומזה מובן גם בנוגע למן שירד ב

הערות

12. ראה גם מחצית השקל למג"א סי' רדע סק"ב.
13. הל' שבת פ"ל ה"ה.
14. וכבר תמה בב"ח לטאו"ח כאן, למה לא הביא הטור דין זה גם לענין ליל שבת, וכ' דאולי נכלל בדברי הטור סי' רסב. ע"ש.
15. וראה גם טושו"ע ושו"ע אדה"ז ר"ס רסב[ednref_17_*].
16. ראה שבת קיח, ב. רמב"ם שם ה"ז ואילך. טאו"ח סי' רמב. שו"ע אדה"ז שם (בריש הסימן). ועוד.
17. אלא שמזה גופא מובן שצ"ל גם סעודה (דדוחק גדול לומר שיש חיוב לסדר השולחן מבלי לאכול משהו), אבל אין הכרח שזהו טעם הסעודה, כדי ללוות כו'. והרי לא מצינו שסעודת ליל שבת נק' "מלוה מלכה" (כמלווה את המלך בכניסתו). ומה שסעודת מוצ"ש נק' "מלוה מלכה", י"ל לפי שזמן לוויית המלך "ביציאתו" הוא בעת סעודה זו. ולהעיר ממ"ש באלי' רבה כאן (סק"א) שאם נמשך סעודה ג' עד אחר חשיכה א"צ לאכול עוד סעודה רביעית.
18. סי' ש ס"א. והוא כט"ז שם. — וגם לדעת הב"ח שם, ש"יסדר שולחנו" היינו הכנת מאכלים כמו לסעודה גמורה (ע"ש), אין הכוונה ב"יסדר שולחנו" לחיוב אכילת סעודה זו, אלא רק הכנת הסעודה.
19. ל' אדה"ז שם.
20. ראה פרשתנו טז, ח וברבינו בחיי שם. ועוד.
21. שבת קיח, א.
22. ביאורי הגר"א לשו"ע שם. וראה גם מחזיק ברכה שם סק"א (הובא בשע"ת שם). ועוד. — ובסי' האריז"ל (ר' שבתי. ועד"ז בקול יעקב) במקומו: ויסדר שולחנו בב' ככרות כו'.
23. ר"ה ט, א. וש"נ. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סרס"א ס"ד.
24. כאן ס"ב, והוא ע"פ הט"ז שם. אלא שבט"ז כ' רק "אחר שיצא המלך", ובאדה"ז מוסיף ומדגיש "אחר שיצא מן העיר".
25. להעיר מרש"י שבת קנ, ב ד"ה המבדיל. וראה פסחים קג, א.
26. שערי תשובה לסי' ש שם (ממחזיק ברכה שם סק"ב).
27. ראה פע"ח שער השבת קרוב לסופו. סי' האריז"ל שם.
28. פרשתנו טז, ח. שם, יג. כא.
29. דמ"ש (שם, ח. שם, יב) דבערב אכלו בשר ובבקר לחם, בפשטות בא לשלול רק שלא יאכלו בשר בבוקר (כדחז"ל יומא עה, ריש ע"ב), אבל לחם אכלו גם בערב, שהרי עיקר הסעודה בפת. ועכצ"ל כן לפי הדיעות שהשליו דפרשתנו הי' רק לזמן קצר (תנא דבי אליהו רבה פי"ב. תוס' ערכין טו, ב. ריב"א פרשתנו טז, יג. ועוד).
30. פרשתנו טז, כב. [edn_17_*] בשו"ע אדה"ז כאן (סי' ש סוס"א) "כמו בכניסתו כמו שנת' בסי' רמ"ב". והוא טה"ד וצ"ל (כמו שנתקן בלוח התיקון בהוצאת קה"ת) "רס"ב", ע"ש. וראה גם ב"ח וט"ז כאן.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 36 עמודים.