111
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
בקמי' בשביעית, ואף אם לא יקצור האדם מה שגדל בזריעתו -- חרי ע"י עשייתו לא הייתה הארץ כלל במצב של שביתה*י.
וע"פ הלימוד כשם כו' -- אפשר לטעות ד,שבת לה' " הנאמר בשביעית מלמדנו יי אשבת בראשית -- שגם בה מחוייבים בתוספת. ולזה מדייק התו"כ ודורש: כשם שנאמר בשבת כ" כך נאמר כו'. היינו, הלשון ,שבת לה'*
9) ראה עד"ז בביאור פערלא שם דאם נקלט הזריעה בשביעית (אף שזרע מקמי שביעית) עבר על עשה דשביתת הארץ, ומה"ט אין נוטעין כו' ערב שביעית כו עיייש. (אבל ראה מני"ח (מצוה שכו בסופה) שקויט בכעין זה).
-- אבל י"ל דמצד הסברא אין מקום לתוספת שבת כי קדושתה ,מיקדשא וקיימאיי (ביצה יז, א) ע"י ששבת הקב"ה -- ושביתת הקב"ה הי" רק המעל"ע דשבת, וכמרז'יל (ב"ר פיי ט -- הובא בפרש"י בראשית ב, ב) בו"ד שאינו יודע לא עתיו כו" מוסיף מחול על הקדש אבל הקב"ה שהוא יודע כו נכנס בו כחוט השערה*.
בהר א
שוחות 11 (הנכפל פה) מדגיש ומלמדנו שהשביתה של שנה השביעית היא בדוגמת הד ,שבת לה'* -- ,שבת בראשית". ויש ללמוד אופני ודיני השביתה שלה משבת בראשית, ולא להיפך.
ו אמנם כ"ז הוא דרשת הפסוק ע'ד ההלכה, אבל ע'ד הפשט -- דרכו של רש"י בפירושו עה"ת -- כוונת הכתוב ,שבת לה'" הוא ללמד שהשביתה צ"ל ,לשם ה'* בדוגמת ,שבת בראשית*" (כנ"ל ס'ג).
ויובן זה בהקדים ביאור דיוק הלשון ,שבת בראשית", ולא ,שבת ימים* (ע'ד הלשון:י בנוגע לשמיטה - ,שבת שנים")?
והנה עה"פ :* ,ממחרת השבת יניפנו הכהן" פירש"י : +ממחרת יו"ט הראשון של פסח שאם אתה אומר שבת בראשית אי אתה יודע איזהו". והיינו דהלשון ,שבת" שייך גם איו"ט, ושבת בראשית" שולל יו"ט.
והביאור : בהציווי על שביתת האדם בשבת (שע"ש זה נק' ,שבת") נאמרו ב' טעמים י:: א) זכר למעשה בראשית -- דמכיון ד,ששת ימים עשה ה' את השמים גו' וינח ביום השביעי" לכן נצטווה האדם ,ששת ימים תעבוד גו
1 ירושלמי שביעית שם. 2) אמור כג, יא,
הערות
- 0. לכאו' אפשר ללמוד במכש"כ משביעית -- וא"צ להלימוד ר,שבת -- שבתי (וראה מכילתא דרשב"י משפטים כג, יב. תוס' ר"ה ט, א ד"ה ורבי ישמעאל. ד"ה ור"ע. רשב"א וריטביא שם).
- 2. *) ועוד: ע*פ מרז"ל זה כל הענין דתוס'" שבת הוא מצד הספק ,שאינו יודע עתיו כו'*. וראה לקו*ש ח"ה ע' 31 הערה 2 די"ל זגם המדרש ס"ל להדרשה ,תשבתו שבתכם" (ראה לעיל הערה 16) אלא שמבאר הטעם שצריך להוסיף מחול על הקדש -- לפי שבו*ד אינו יודע כו', עיי"ש. וספק זה אינו בנדו"ד דתוספת שביעית -- ראה הערה הנ"ל.
- 3. ראה מו (ח"ב פל"א -- הובא ברמב"ן ואתחנן ה, טו). מט"מ סתל"ז. וראה שער הכולל (להרא"ד לאהאוט -- פיז סכייט) שזהו החילוק בין תפלת ערבית ושחרית דש"ק -- לענין אמירת ,זכר למעשה ברא" שית - "7
מצוטט ב־2 עמודים
- לקוטי שיחות 202 לקו"ש חי"ב ע' 111
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ש"פ בהר, ט"ו אייר, ה'תשי"ט. לקו"ש חי"ב ע' 111
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- לקוטי שיחות 71 מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות 231 מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות 231 מאותו ספר ר"ה דף ט
- לקוטי שיחות 57 מאותו ספר ר"ה ט, א
- לקוטי שיחות 104 מאותו ספר ר"ה ט, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג. ר"ה ט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ד. ר"ה ט, א
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו. ר"ה ט, א
- תורת שמואל קנט ר"ה ט, ב
- שולחן ערוך ד ר"ה ט, א
- שולחן ערוך א ר"ה ט, א
- שולחן ערוך א ר"ה ט, א
- שולחן ערוך (ג) ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שמג דין קטן בשבת ר"ה ט, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרד סדר ערב יום כיפור ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרכב סדר תפלת מנחה ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום תרכג סדר תפלת נעילה ר"ה ט, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום יז מי הם החייבים בציצית ר"ה ט, ב