ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות שבסעודה קעט איזה דברים קרויין היסח הדעת בסעודה שצריך לחזור ולברך ובו ח' סעיפים:ד

ד

במקור חיפוש חדש

ד ויש אומרים^כו שאכילה ושתיה שוין^כז שכיון שאמר נברך ברכת המזון הרי זה סילוק והיסח הדעת מהסעודה^כח ואם נמלך לאכול צריך לברך המוציא^כט ואצ"ל אם הסיח דעתו בפירוש^ל אע"פ שלא אמר נברך ברכת המזון וכל שכן שצריך לברך על שאר דברים הבאים מחמת הסעודה לפניהם וגם לאחריהם כל שסילק דעתו מהפת או שאמר נברך ברכת המזון שכיון שאם רצה לחזור ולאכול צריך לחזור ולברך המוציא כסעודה אחרת היא אע"פ שלא סילקו השלחן ולכן אין ברכת המזון פוטרת אותה כמו שנתבאר בסימן קע"ז^לא.

ולענין הלכה ספק ברכות להקל^לב:

הערות

כו. רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ז (וראה תהלה לדוד ס"ק ב). תוס' ברכות מב, א ד"ה תכף. רא"ש שם פ"ו סוס"י לא. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בסדר ברה"נ פ"ה ה"ג. אבל בלוח ברה"נ פ"ז ה"ג לא הובאה דעה זו. וראה לקמן סי' קפד סוס"ג שהביא דעה זו בסתם ודעה הא' בשם "ויש אומרים". ולקמן סי' תעז ס"ז הביא רק דעה זו (ואפיקומן שאני). וראה גם לעיל סי' קעח סוף ס"ח.
כז. בסדר ברה"נ שם: שאפילו באכילה ואפילו בסעודת קבע.
כח. פסחים קג, ב וחולין פו, ב לפירוש הרמב"ם והתוס' והרא"ש שם.
כט. רא"ש פסחים פ"י ס"י. חולין פ"ו ס"ה.
ל. היינו גמר בלבו (רמב"ם שם) והסיח דעתו מלאכול עוד (סדר ברה"נ שם ולקמן סי' קפד סוף ס"ג - בדעה שניה זו). וראה תהלה לדוד ס"ק ב. משנ"ב ביאור הלכה סד"ה ואפילו סלקו. מ"מ וציונים. העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 205. משא"כ אם רק גמר סעודתו והסירו הלחם והשלחן ורצה לחזור לאכילתו א"צ לברך - גם לדעה זו, כדלעיל ריש ס"א וש"נ. לוח ברה"נ פ"ה הי"ב.
לא. סעיף ו - אפילו לדעת רבינו יונה ור"ן דלעיל ס"א, וכ"ש לדעה שלפנינו. וראה גם לקמן ס"ה. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 178.
לב. ראה גם לקמן סי' רעא סי"ב. וראה לקמן סי' תעז ס"ז. ובסדר ברה"נ שם: וטוב לחוש לדבריהם שלא לחזור ולאכול כלל אבל לא יאכל ויברך משום חשש ברכה לבטלה. וראה תהלה לדוד ס"ק ב. מגיני השלחן ע' רנב ואילך. מ"מ וציונים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 25 עמודים.