ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשוע"ר עם ביאור דברי שלוםהלכות תשריהלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד)תרכב סדר תפלת מנחה

תרכב סדר תפלת מנחה

ובו ו' סעיפים

א אין אומרים אין כאלהינו אחר תפלת מוסף, כמו שאומרים בשאר שבת ויום טוב ¹⁶⁰⁰ . לפי שעיקרו לא נתקן אלא כנגד ברכות אמצעות של תפלת שמונה עשרה, שאין אומרים אותן בשבת ויום טוב, אבל ביום הכיפורים כבר אמרו פיוטים שיש בהם הזכרות ברכות אלו, כגון אהללך כו'¹⁶⁰¹.

אבל פיטום הקטורת, אע"פ שגם היא נזכרה בעבודה, מכל מקום פרטי סממני הקטורת לא הוזכרו שם, ולכן יש לאומרם אחר תפלת מוסף¹⁶⁰²:

ב יש מקומות נוהגים לומר אשרי ובא לציון קודם תפלת המנחה¹⁶⁰³, כמו בכל שבת ויום טוב¹⁶⁰⁴. אבל במדינות אלו אין אומרים אשרי ובא לציון עד קודם נעילה ¹⁶⁰⁵ , כדי להפסיק בין תפלת מנחה לנעילה ¹⁶⁰⁶ באמירת אשרי ובא לציון, אבל בין מוסף למנחה מפסיקין בקריאת התורה ¹⁶⁰⁷ , לפיכך אין צריך להפסיק עוד באשרי ובא לציון¹⁶⁰⁸, ויש לנו למהר תפלת המנחה בכל מה דאפשר¹⁶⁰⁹:

ג אין אומרים ואני תפלתי אפילו אם חל להיות בשבת¹⁶¹⁰, לפי שבכל השבתות אומרים אותו לשבח ישראל, שאע"פ שאכלו ושתו אף על פי כן הם קורין בתורה ומתפללין אחר כך, משא"כ אומות העולם שאוכלין ושותין ופוחזין¹⁶¹¹, אבל ביום הכיפורים אין שייך זה¹⁶¹²:

ד ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשים¹⁶¹³ בפרשת עריות, עד סוף הפרשה¹⁶¹⁴, שמי שיש עבירה בידו יפרוש מהן, לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו¹⁶¹⁵.

והשלישי מפטיר ביונה¹⁶¹⁶, לפי שיש בו כח התשובה¹⁶¹⁷, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה¹⁶¹⁸. ונוהגים לסיים ההפטרה במיכה¹⁶¹⁹ מי אל כמוך כו'.

ואחר ההפטרה נוהגין במדינות אלו שלא לברך רק שלש ברכות ¹⁶²⁰ , אבל אין אומרים על התורה ועל העבודה¹⁶²¹, לפי שכבר נגמרה עבודת היום קודם המנחה¹⁶²².

ונוהגים במדינות אלו שאין אומרים צדקתך כשחל בשבת¹⁶²³, לפי שכתוב בו משפטיך תהום רבה¹⁶²⁴, ואין אנו מבקשין משפט ביום הכיפורים אלא רחמים ולפנים משורת הדין, כעין שנאמר¹⁶²⁵ ואל תבא במשפט כו'¹⁶²⁶:

ה אם השעה דחוקה ידלגו אבינו מלכנו, כדי להתחיל נעילה בזמנה¹⁶²⁷, שיתבאר בסי' תרכ"ג¹⁶²⁸:

ו אע"פ שאין נשיאת כפים במנחה ביום הכיפורים¹⁶²⁹ כמ"ש בסי' קכ"ט¹⁶³⁰ עיי"ש. אעפ"כ יאמר הש"ץ ברכת כהנים¹⁶³¹ ושים שלום¹⁶³² מטעם שנתבאר שם¹⁶³³ עיי"ש:

הערות

1600. רמ"א ס"א (ואין אומרים אין כאלהינו ביום כיפור).
1601. מהרי"ל הל' מוסף דיום כפור ע' שנא (נשאל למהר"י סג"ל מפני מה אין אומרים אין כאלהינו ביום הכפורים כמו בשאר יום טוב, והשיב, דעיקר טעמא של אין כאלהינו משום מאה ברכות דחייבים לומר בכל יום, ובשבתות וביום טוב אין אומרים רק ז' של י"ח דתפלה ... וכן הוא במחזור ויטרי. אכן ביום כיפור אומר בלאו הכי אהללך בקול רם, ובו איתקנו י"ח ברכות). והוא במחזור ויטרי ע' 106 (לכך אנו אומרים אין כאלהינו בשבת ... בשבת אין אנו אומרים אלא ז' ברכות, נמצא י"ב ברכות חסר תפלת היום מחול). לבוש סי' תרכא בסופו (ואין אומרים אין כאלהינו ביום כיפור, לפי שעיקרו לא נתקן אלא להשלים הברכות שמדלגין בשבתות וימים טובים מן הי"ח ברכות, וביום כיפור בלאו הכי משלימין הברכות בד' תפילות ובהרבה פיוטין כמו אהללך וכו', לכך אין צריכין לומר אין כאלהינו). מ"א סק"א (נתקן נגד י"ח ברכות שאומרים בחול, וביום כיפור כבר אמרו אהללך בקול רם וכו'). והוא פיוט מי אל כמוך אהללך בקול רם, שאומרים בסוף היוצרות לשחרית של יום כיפור, שבכמה מחזורים הוא בנוי על כל הברכות שבתפלת י"ח, ובמחזור חב"ד הוא בנוסח מקוצר (ראה שו"ע אדה"ז המבואר). ובנוסח הסדור אומרים אין כאלהינו אף בימי החול, כמובא ברמ"א סי' קלב ס"ב (ואומרים תחלה אין כאלהינו וכו'). ראה שער הכולל פי"א אות ל. ומנהג חב"ד לאמר אחר נעילה: קוה, אין כאלקינו, פיטום הקטורת ועלינו (ראה פסקי הסדור אות קפט. ספר המנהגים – חב"ד ע' 59. אוצר מנהגי חב"ד ע' רל וע' רמד).
1602. ט"ז ס"ק ג (גם פטום הקטורת אין צריך לומר, שהוא כלול בעבודה. אבל נראה יותר טוב לאומרו ביחידות, שהרי סימני הקטורת לא הוזכרו בעבודה, כן נראה לי). והיינו שאף שהקטורת נזכרת כמה פעמים בסדר העבודה ליום כיפור, מכל מקום לא נימנו בו סממני הקטורת. מ"א שם (פיטום הקטורת יש לאומרו). ולמנהגינו – ראה הערה הקודמת.
1603. טור ושו"ע ס"א (למנחה אומר אשרי ובא לציון). ומובא גם לקמן סי' תרכג ס"א (במקומות שאומרים אשרי ובא לציון קודם תפלת מנחה).
1604. כדלעיל סי' רצב ס"א (נוהגין לומר אחר אשרי קודם תפלת מנחה ובא לציון גואל וכל סדר קדושה, במקום סדר קדושה שאומרים בכל יום בבקר, אלא שבשבת ויום טוב שמאריכים בתפלת שחרית ומוסף, הניחוהו עד המנחה).
1605. רמ"א ס"א (ואין אנו נוהגין לומר אשרי ובא לציון קודם מנחה, רק קודם נעילה, וכן כתבו קצת רבוותא).
1606. כדלקמן סי' תרכג ס"א (כדי להפסיק בין מנחה לנעילה).
1607. וגם נוהגים לומר אז וידבר וקטורת, כאמור בסדור ( תפלת מנחה: וידבר וקטורת, ואחר כך מתפללים שמונה עשרה ).
1608. מרדכי רמז תשכז (אנו רגילין לפתוח באשרי אחרי גמר תפלת המנחה, וכן קבלתי). הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור ד"ה כשאומר (ואין אומרים ביום כפור סדר קדושה קודם תפלת המנחה, כשאר שבתות וימים טובים, אלא מניחין אותו עד קודם תפלת נעילה, כדי להפסיק בין מנחה לנעילה). כלבו סי' ע לה, ד (וכתב ה"ר נתן ז"ל שאין אומר תהלה לדוד עד לאחר תפלת המנחה, כדי להפסיק בינה לנעילה, שבעלילה זו אתה פותח בנעילה, אבל בתפלת המנחה אין צריך עלילה לפתוח בה, שאוחז ספר תורה בצידו ודיו). מנהגים (טירנא) ע' קטז (אשרי ובא לציון אומרין כאן, כדי להפסיק בין מנחה לנעילה), ובהגהות מנהגים שם (פירוש, להכי לא אמרינן לה קודם תפלת המנחה כשאר שבתות ומים טובים, הגמ"יי). הובא ב"י ריש הסימן. וכן הוא בסידור (תפלת נעילה, אומרים אשרי ובא לציון). וראה שער הכולל פמ"ד אות יט.
1609. הגהות מיימוניות שם (גם כדי שלא תעבור זמן מנחה). ט"ז סק"ב (הטעם, כדי למהר שלא יעבור זמן המנחה). לבוש ס"ב (ואין אומרין אשרי ובא לציון קודם קריאת התורה, כמו בשאר מנחה של שבתות וימים טובים, שמפני שנוהגין להאריך בתפלות יום כיפור, צריכין למהר לתפלת מנחה כדי שלא יעבור זמנה).
1610. טור ושו"ע ס"א (ואין אומרים ואני תפלתי, אפילו אם חל להיות בשבת). וכן הוא מנהג חב"ד (ראה ספר המנהגים – חב"ד ע' 63. ושם הערה 35).
1611. כדלעיל סי' רצב ס"ג (ונוהגין לומר קודם קריאת התורה פסוק ואני תפלתי וגו', על פי מה שדרשו חכמים על פסוק ישיחו בי יושבי שער ונגינות שותי שכר, וכתוב אחריו ואני תפלתי וגו', אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא, רבש"ע אין אומה זו כשאר אומות העולם, אומות העולם כשהם שותים ומשתכרים הולכין ופוחזין, ואנו לא כן אלא אף על פי ששתינו ואני תפלתי וגו'. ולכך הנהיגו לומר כן קודם קריאת התורה שקורין בשביל יושבי קרנות, כדי להודות ליוצרנו שלא שם חלקנו כהם, שהם פוחזין כל היום ואנו אף היושבי קרנות שבנו מתאספים לשמוע תורה).
1612. טור ולבוש סוף ס"ב (כי מה שאומרים אותו במנחה בשאר שבתות הוא על פי המדרש ... וזה לא שייך ביום כיפור). ט"ז ס"ק א (הטעם לפי שבשבת אומרים לשבח ישראל, אף שאכלו ושתו מתפללים, לא כאומות העולם, וביום כיפור לא צריך לזה).
1613. רמב"ם הל' תפלה פי"ב הט"ז (בשבת וביום הכפורים במנחה ... קורין שלשה). טור ושו"ע ס"ב (ומוציאין ספר תורה, וקורין שלשה). וכמו בשבת מנחה, דלעיל סי' רצב ס"ב (עזרא תיקן שיהיו ג' אנשים קורין בספר תורה בצבור בכל שבת במנחה), ושם נסמן (הערה ד).
1614. גמרא [ברייתא] מגילה לא, א (ובמנחה קורין בעריות). טור ושו"ע שם (וקורין שלשה בפרשת עריות, עד סוף הפרשה).
1615. רש"י שם ד"ה קורין (שמי שיש עבירות בידו יפרוש מהן, לפי שהעריות עבירה מצויה שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו). ט"ז ס"ק ד (דכיון דנפשו של אדם חשקה בעריות טפי מכל עבירות, על כן מזהירין על זה ביום כיפור, שהוא יום נורא, וחקוק בלב האדם טפי משאר ימות השנה).
1616. ברייתא שם (ומפטירין ביונה). טור ושו"ע שם (והשלישי מפטיר ביונה, ומסיים מי אל כמוך). והטעם שהשלישי מפטיר, נתבאר לעיל סי' רפב סי"א (בט' באב, ושאר תעניות ציבור, ויום הכיפורים במנחה, שאין יכולים להוסיף על ג', המפטיר הוא מהג'), ושם נסמן (הערה סט).
1617. ב"י ד"ה וקורין. לבוש ס"ב (ומפטיר ביונה לפי שיש בו גודל כח התשובה).
1618. אבודרהם סדר תפלת יום הכיפורים (והטעם להפטרה זו, ללמד לבני העולם שאין אדם יכול לברוח מפני השם). אליה זוטא סק"ב (עוד טעם באבודרהם, ללמוד לבני אדם שאין יכולין לברוח מאת השם).
1619. ז, יח-כ. אבודרהם סדר תפלת יום הכפורים (ומפטיר ביונה עד סופו בתרי עשר, ומסיים מי אל כמוך, כמו שהוא בסוף ספר מיכה). טור ושו"ע שם (ומסיים מי אל כמוך).
1620. אף שבשבת וימים טובים מברכים ארבע ברכות, כדלעיל סי' רפד ס"ב (ותקנו שיברך המפטיר ז' ברכות כנגד שבעה שקראו בתורה, שתי ברכות שבירך על התורה, שקורא קודם שיפטיר בנביא כמ"ש בסי' רפ"ב, וחמש ברכות מברך על ההפטרה, אחת מלפניה וד' לאחריה).
1621. רמ"א ס"ב (ואין אומרים על התורה ועל העבודה, במנחה). על פי הגהות מיימוניות סוף הל' שביתת עשור ד"ה המפטיר (המפטיר במנחה, פסק ראב"ן שמסיים מגן דוד, ואין אומרים על התורה ועל העבודה כו'). מהרי"ל הל' יום כפור ע' שנב (ואין אומרים על הכל ולא על התורה, כראב"ן בהג"ה במיימון). וכן בשאר תעניות צבור אומרים אחר ההפטרה רק שלש ברכות, כמבואר בכל בו סי' סב (והמפטיר, בין בשחרית בין במנחה, מברך לפניה ברכה אחת ושלשה לאחריה, שאינו אומר על התורה, רק מסיים מגן דוד).
1622. הגהות מיימוניות שם (שהרי כבר פסקה העבודה, ובירך עליה שחרית, ואינו חותם במנחה אלא כבשאר תענית צבור). לבוש ס"ב (על פי מנהגים שלנו אין אומרין אלא עד ברכת מגן דוד, ואין אומרין על התורה וכו' כלל, שלפי שכבר עבר עבודת היום, לא יאמר על העבודה). מ"א ס"ק ב (בהג"מ כתב, שכבר פסקה העבודה, ובירך עליה שחרית). ט"ז ס"ק ו (לפי שכבר עבר עבודת היום). והיינו שברכה זו בשבתות וימים טובים היא על עבודת קרבנות מוסף, ובשעת מנחה כבר פסקה עבודת הקרבנות.
1623. ר"ן ר"ה ט, א (וה"ר יהודה בר ברזילי אלברגילוני ז"ל כתב, שאין אומרים צדקתך בראש השנה ויום הכפורים שחל להיות בשבת). דרכי משה ס"ק ד. רמ"א ס"ג (ובמדינות אלו אין אומרים צדקתך).
1624. תהלים לו, ז.
1625. תהלים קמג, ב (ואל תבוא במשפט את עבדך). ובכמה מנהגים אומרים ביום הכיפורים פיוט אל תבוא במשפט עמנו (ראה אוצר מנהגי חב"ד ע' רט. שו"ע אדה"ז המבואר).
1626. לבוש ס"ד (ואין אומרין צדקתך אפילו כשחל בשבת, כי כתוב בו משפטיך תהום רבה, ואין אנו מבקשים משפט ביום הכיפורים אלא רחמים ולפנים משורת הדין, כענין שנאמר אל תבא במשפט עמנו). וכן מטעם זה אין אומרים אותו בראש השנה, כדלעיל סי' תקצח (יש אומרים שאף בראש השנה שחל בשבת אין אומרים אותו, מפני שכתוב בו משפטיך תהום רבה, ואין לעורר הדין ביום דין ... וכסברא זו נוהגין במדינות אלו).
1627. הגהות מיימוניות שם ד"ה צריך (אבינו מלכנו של מנחה מדלג עד לנעילה, כדי להתפלל נעילה ביום, כמבואר במקומו). הובא ב"י סוף הסימן. מ"א סק"ב (אם אין שהות ידלג אבינו מלכנו, להתחיל נעילה בזמנה). וכן לענין שחרית נתבאר לעיל סי' תרכ ס"א (יש לדלג סליחות ואבינו מלכנו, כדי להתחיל תפלת מוסף קודם שיגיע זמן תפלת המנחה, דהיינו ו' שעות ומחצה, שאז מן הדין צריך להתפלל מנחה תחלה, כמ"ש בסי' רפ"ו).
1628. סעיף ב.
1629. טור (וכתב רב עמרם שאין נשיאות כפים במנחה, אבל בעל הלכות כתב שיש בה נשיאות כפים, ובאשכנז נוהגין כרב עמרם). שו"ע ס"ד (אין נושאין כפים במנחה ביום הכיפורים. וכהן שעבר ועלה לדוכן, הרי זה נושא כפיו, ואין מורידין אותו).
1630. סעיף א (אין נשיאת כפים ... במנחה, מפני שהשכרות מצוייה באותה שעה, ושמא יהיה הכהן שכור. וגזרו במנחה של יום הכפורים ... אע"פ שאין בהם חשש שכרות, גזירה משום מנחה של שאר ימים).
1631. מנהגים (טירנא) מנהג יום הכיפורים ע' קטז (ואין עולין לדוכן .. אבל אומרים ברכינו בברכה). דרכי משה ס"ק ה (ובמנהגים שלנו, אין עולין לדוכן, אבל אומרים אלהינו וכו'). לבוש ס"ג (שאין נשיאת כפים במנחה ... אבל החזן אומר אלהינו וכו' ברכינו וכו' כמו בשאר תעניות). וכן לענין נעילה, יתבאר לקמן סי' תרכג ס"ח (אבל מכל מקום אומר הש"ץ אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו כו').
1632. ולא שלום רב, כדלעיל סי' קכז ס"ג (נהגו במדינות אלו לומר בשחרית שים שלום, וכן בכל זמן שאומר אלהינו ואלהי אבותינו כו', אבל בערבית מתחילין שלום רב, וכן במנחה אפילו הש"ץ כשאין אומרים או"א כו'). ובסידור הנוסח שים שלום בכל התפלות.
1633. סי' קכט ס"ב (כהן שעבר ועלה לדוכן ביום הכפורים במנחה, כיון שהדבר ידוע שאין שם שכרות, הרי זה נושא כפיו, ואין מורידין אותו, מפני החשד שלא יאמרו פסול הוא ולכך הורידוהו. ולכן נוהגים במדינות אלו לומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו כו' ביום הכפורים במנחה, אף על פי שאין אומרים אלא בזמן הראוי לנשיאת כפים, מכל מקום הואיל ואם עלה לא ירד ונושא כפיו, נקרא קצת ראוי לנשיאת כפים).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 13 עמודים.