ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכות שבסעודהקעז דין דברים הבאים בתוך הסעודה ואחר הסעודה ומה דינם ובו ז' סעיפים:ו

ו

במקור חיפוש חדש

ו ודברים הבאים לאחר הסעודה^ס (שהיה מנהג בימות חכמי התלמוד^סא שבסוף הסעודה היו מושכים ידיהם מן הפת^סב ומסירים אותה^סג וגם השלחנות הקטנים שלפני כל אחד ואחד^סד וקובעין עצמן לאכול פירות ופרפראות לקנוח סעודה ולשתות יין^סה) הרי כל מה שמביאים אז לפניהם אפילו דברים שדרכם לבא ללפת הפת טעונים ברכה בין לפניהם בין לאחריהם^סו (ואצ"ל פירות חוץ מתמרים שנפטרים בברכת המזון^סז כמו שיתבאר בסי' ר"ח^סח) מפני שהמוציא וברכת המזון אינן פוטרים אלא מה שנאכל תוך עיקר הסעודה^סט בעוד שלא סילקו ידיהם מהפת.

ועכשיו שאין מסלקין השלחן אחר הסעודה קודם ברכת המזון^ע אין לנו סילוק הפת בסתם עד ברכת המזון^עא או מים אחרונים^עב או שיטול כוס ברכת המזון בידו אע"פ שלא נטל ידיו^עג או שיאמר תנו כוס ונברך ברכת המזון^עד שאז סילק דעתו מלאכול לגמרי (ואצ"ל אם אמר בפירוש שמסלק את עצמו מלאכול עוד אע"פ שלא אמר תנו ונברך והוא הדין אם גמר כן בלבו^עה).

ואע"פ שאם חוזר ונמלך לאכול פת יש מתירין לאכול בלא ברכה כמו שיתבאר בסי' קע"ט^עו ואז יכול ג"כ לאכול כל הדברים שנפטרו בברכתה^עז מכל מקום כל זמן שלא חזר וידיו מסולקות הימנה^עח אין שאר דברים נפטרים בברכתה אף על פי שלא סילק דעתו מהם:

הערות

ס. רב פפא שם מא, ב.
סא. ראה גם לעיל סי' קעד ס"ח.
סב. תוס' ברכות שם ד"ה לאחר. רא"ש שם פ"ו סי' כו בסופו. טור ושו"ע ס"ב.
סג. רא"ש שם. טור ושו"ע שם.
סד. תוס' ברכות מב, א ד"ה סלק. פסחים ק, ב ד"ה לאו. שם קג, ב סד"ה אנא. רבנו יונה ברכות שם ד"ה מיהו. רא"ש שם סי' לא. מ"א סק"ז. וראה גם לקמן סי' קפ ס"ד.
סה. תוס' ברכות ופסחים שם. רא"ש שם סי' כו. טור ושו"ע שם.
סו. תוס' ברכות מא, ב שם. רא"ש שם. טור ושו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קעד שם.
סז. שו"ת הרשב"א ח"א סוף סי' עב. מ"א סק"ו.
סח. סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה לוח ברה"נ פ"א הט"ז. סדר ברה"נ פ"א הי"ז.
סט. רא"ש וטור ושו"ע שם. וראה לעיל סי' קעד ס"ח.
ע. תוס' ברכות מב, א שם. רבנו יונה שם. רא"ש שם סי' לא. וראה גם לקמן סי' קפ סוס"ד.
עא. תוס' ברכות מא, ב שם ופסחים שם. רבנו יונה שם. רא"ש שם סי' כז. שו"ע שם. וראה גם לעיל סי' קעד ס"ט.
עב. כדלקמן סי' קעט ס"ה וש"נ.
עג. כדלקמן שם וש"נ.
עד. מ"א סי' רח ס"ק כד, שמדמה דין משך ידו מהפת לדין אמר תנו כוס ונברך ואח"כ נמלך (שבפסחים קג, ב), שכל מה שמביאים אז לפניהם טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם. וראה לקמן ס"ז שמסיק כהפוסקים שמשך ידו מהפת א"צ ברכה "ולכן נפטרים בברכותיה אע"פ שסילקו דעתם ממנה לגמרי ואפילו אמרו תנו ונברך". ולקמן סי' קעט ס"ב-ג מבואר דהיינו שכשחוזר לשתיה מברך בתחלה ולא בסוף וכשחוזר לאכול שאר דברים הבאים מחמת הסעודה א"צ לברך עליהם כלל. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ז ה"ג ובסדר ברה"נ פ"ה ה"ג. וראה מגיני השלחן ע' רנד ואילך. העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 175 ואילך. העו"ב תת ע' 117.
עה. ראה רמב"ם הל' ברכות פ"ד ה"ז. וראה גם לקמן סי' קעט ס"ב וס"ד.
עו. ס"א. וראה גם לקמן סי' קצז ס"א.
עז. כדלקמן שם ס"ב לענין שתיה וש"נ.
עח. ראה עד"ז גם לקמן סי' קצז ס"א.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 33 עמודים.