ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךאורח חיים חלק אהלכות ברכות שבסעודהקעד דין ברכת היין בסעודה ובו י"א סעיפים:ט

ט

ט ואפילו יין הבא לפניהם לאחר שכבר משכו ידיהם מן הפת אין צריך לברך לאחריו שנפטר בברכת המזון^קטז אע"פ שאינו נחשב מכלל הסעודה לפי שכיון שהיין סועד הלב היה ראוי לתקן לברך אחריו שלש ברכות גמורות כמו אחר הפת אלא מפני שאין דרך בני אדם לקבוע סעודה עליו די לו במעין ג'^קיז אבל כששותהו בסעודה של קבע מתוך שהיא קביעות לאכילה הרי זו קביעות לשתיה^קיח ונפטר בברכת המזון^קיט אפילו לכתחלה^קכ.

אבל שאר משקין אחר גמר הסעודה לאחר שמשכו ידיהם מן הפת טעונים ברכה לאחריהם^קכא.

ולקמן סי' קע"ז^קכב יתבאר אם שייך במדינתינו דין זה שלאחר הסעודה.

(ואף בימיהם) לא היו צריכים לברך ברכה ראשונה על היין שלאחר הסעודה קודם ברכת המזון לפי שנפטר בברכת היין שלפני הסעודה^קכג אם היה בדעתו אז לשתות גם אחר הסעודה^קכד או אפילו בסתם אם הוא שבת או יום טוב^קכה או יום הקזה או יום שנכנס למרחץ שסתם כל אדם דרכו לקבוע סעודתו על היין בימים אלו^קכו אף במקומות שאין היין מצוי כל כך^קכז ולכן אינו נקרא נמלך מן הסתם אלא א"כ יודע בעצמו שהוא נמלך^קכח.

אבל אם לא בירך על יין לפני הסעודה אלא בתוך הסעודה אינו פוטר בסתם את היין שלאחר הסעודה^קכט אלא א"כ נתכוין לפוטרו בפירוש^קל לפי שהיין שבתוך הסעודה שתייתו גרועה שאינו בא לשתיה אלא לשרות האכילה שבמעיו^קלא שלא היו רגילין לשתות בתוך הסעודה אלא מעט לשרות בלבד^קלב והיין שלאחר הסעודה הוא בא לשתיה ואינו בדין שיפטור הגרוע את החשוב^קלג שלא בכוונה^קלד.

ועכשיו שאין אנו רגילים למשוך ידינו מן הפת עד ברכת המזון הרי גם היין שלאחר גמר הסעודה הוא בא לשרות ונפטר בברכת יין שבתוך הסעודה^קלה.

(רק (ט) בסעודות גדולות שרגילים למשוך ידיהם מן הפת ולערוך השולחן במיני מגדים ולקבוע שתיה קודם ברכת המזון^קלו אין היין נפטר בברכת היין שבירך בתוך הסעודה אלא א"כ היה בדעתו לפטרו^קלז.

אבל על שאר משקים א"צ לברך כמו שא"צ לברך על שאר דברים הבאים מחמת הסעודה שמביאים אחר גמר הסעודה לפי שנפטרים בברכת המוציא^קלח מטעם שנתבאר^קלט.

אבל במקומות שאין דרכם לקבוע שתיה אחר הסעודה קודם ברכת המזון בסעודות גדולות אף ששותין יין בגמר הסעודה כשאוכלין מיני מגדים כיון שאין קובעין עצמן לשתיה א"צ לחזור ולברך כי גם שתיה זו היא צורך הסעודה ומתחלה היה דעתו גם עליה לפוטרה בברכת היין שבירך בתוך הסעודה^קמ).

וכל זה ביין שלאחר הסעודה אבל כל מה ששותה בתוך הסעודה די לו בברכה אחת בכל ענין אפילו בסתם אלא א"כ יודע שהוא נמלך^קמא:

הערות

קטז. תוס' פסחים קג, ב ד"ה אנא.
קיז. גמרא לה , ב.
קיח. ראה עד"ז לקמן סי' ריג ס"א, שמתוך שמועלת קביעות לפת מועלת גם לשאר דברים.
קיט. רבינו יונה ברכות מא, ב ד"ה מיהו. רשב"א ברכות מא, ב ד"ה אי הכי. מ"א סק"ט. וראה לעיל ס"א טעם נוסף שבהמ"ז פוטרת גם יין שבתוך הסעודה ושלפני הסעודה (כששייך לסעודה). וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 238. ולענין תמרים שאחר הסעודה ראה לוח ברה"נ פ"א סוף הט"ז וש"נ.
קכ. משא"כ ביין שלפני הסעודה מועיל רק בדיעבד, כדלעיל ס"ו.
קכא. מ"א שם (ואף שלא נתכוין המ"א במה שביאר בכוונת התוס' פסחים קג, ב ד"ה אנא: ואפילו יין דלאחר הסעודה נראה שאין צריך לברך אחריו דלעולם חשוב מחמת הסעודה והא דקאמר דברים הבאים אחר הסעודה צריכין ברכה לפניהם ואחריהם היינו חוץ מיין. עי' במ"ש המ"א סי' רח ס"ק כד. הרי הרא"ש ברכות פ"ו סי' כו וכט ומרדכי ברכות רמז קלה-ו לא ס"ל הכי אלא, שגם מים ושאר משקים נקראים באים מחמת הסעודה, ומהני דוקא כשבאין בתוך הסעודה ) .
קכב. ס"ו.
קכג. משנה ברכות מב , א. ט"ז סק"ד. מ"א סק"ג.
קכד. רא"ש ברכות פ"ו סי' לב. אליה רבה ס"ק ד.
קכה. ר' יוחנן וריב"ל שם מב, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ד הי"ב. טור.
קכו. הגאונים. הובא ברבנו יונה שם ד"ה לא שנו. וב רא"ש שם (ושעפ"י דברי הגאונים הוגה כן בקצת ספרים ובגמ' נוסח שלנו). רמב"ם שם.
קכז. השגות ה ראב"ד לבעל המאור ברכות שם. הובא ב רא"ש שם ובטור.
קכח. אביי ברכות שם . רא"ש שם.
קכט. רב כהנא, רב ששת , רב הונא, רב יהודה וכל תלמידי דרב שם מב, ב. רי"ף ברכות ל, ב. תוס' שם מב, ב ד"ה ורב ששת. רמב"ם שם. רא"ש שם. טור. ט"ז ומ"א שם.
קל. פסקי ריא"ז ברכות פ"ו ה"ד ס"ח. הובא בשלטי גבורים ברכות (ל, ב אות ג). ד"מ אות ג.
קלא. ברכות שם.
קלב. רש"י שם ד"ה אם.
קלג. תוס' שם. רא"ש פסחים פ"י סי' ד. ט"ז ומ"א שם.
קלד. ראה עד"ז לקמן סי' רו ס"י וש"נ.
קלה. תוס' שם. הרב רבינו יונה ברכות שם סד"ה ורב אשי. מרדכי ברכות סי' קלח. מ"א שם.
קלו. טור סי' קעז. ב"י שם סד"ה אמר. לבוש שם ס"ב. מ"א שם סק"ז. ו עי' בקונטרס אחרון .
קלז. עי' הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ד אות ל בשם ברכות מהר"ם ד"ה בירך על היין.
קלח. מ"א שם.
קלט. בקו"א ס"ק ט ולקמן סי' קעז ס"ז.
קמ. פסקי ריא"ז שם הובא ב שלטי גבורים שם.
קמא. פסחים קג , ב. טור ושו"ע ס"ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.