חיפוש לפי מקור בגמרא
בחירת «לעמוד המלא» תפתח את המקור כאן, לצד התוצאות.
48 עמודים — כל הדפים במסכת
שולחן ערוך
ברייתא ביצה כה, ב.
ראה רש"י ביצה כה, ב ד"ה אין הסומא. וראה לעיל סי' שיד סט"ז וש"נ.
מסקנת הגמ' שם ביצה כה, רע"א. טור ושו"ע שם. ולכל אנשי ביתו הסמוכים על שלחנו (לקמן שם).
מסקנת הגמ' שם ביצה כה, רע"א. טור ושו"ע שם. ולכל אנשי ביתו הסמוכים על שלחנו (לקמן שם).
מסקנת הגמ' שם ביצה כה, רע"א. טור ושו"ע שם. ולכל אנשי ביתו הסמוכים על שלחנו (לקמן שם).
ועוד 2 ציטוטים בעמוד זה
גמרא ביצה כה, א. טור ושו"ע ס"ו.
ראה חולין יא, ב. רש"י ביצה כה, א ד"ה לאפוקי.
ביצה כה, ב ד"ה תורמוס. וראה גם פרישה ס"ק יב. ט"ז סוף ס"ק ט.
ביצה כה, ב מרב נחמן שהתיר לילתא אשתו לצאת "באלונקי" משום החשש שמא תפול.
ביצה כה, ב ד"ה מכתפי.
ביצה כה, א.
משנה ביצה כה, א. וכדלעיל או"ח סי' תקג סי"א.
שוע"ר עם ביאור דברי שלום
הטעם משום שיש איסור הנאה ממלאכת הנכרי בשבת לצורך ישראל , מקורו ברש " י ביצה כה , ב ( ולערב אסורין בכדי שיעשו , כדי שלא יהנה ממלאכת יום טוב ).
ובאין צדין (ביצה דף כה.) הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר, אבל באיסורא
ברייתא ביצה כה, ב (אין הסומא יוצא במקלו).
והיינו כדאמרינן ביצה כה, ב (והא רב נחמן
וכדתניא ביצה כה, ב (אין הסומא יוצא במקלו), ופרש"י (דהוי דרך חול ואיכא
ועוד 1 ציטוטים בעמוד זה
הוא משום זלזול שבת ויום טוב, כמבואר ברש"י ביצה כה, ב ד"ה ואין הסומא (דהוי
בכל מערבין (עירובין דף מ.) ובאין צדין (ביצה דף כה.) הבא בשביל ישראל זה מותר
הגמרא שם ביצה כה, רע"א (חוץ לתחום אסור, והבא בשביל ישראל זה מותר
מובא הטעם שלפנינו גם ברש"י ביצה כה, רע"א בטעם הב' (טעם אחר נראה לי,
ביצה כה, א (נשחטה, בחזקת היתר עומדת, עד שיודע לך במה
ביצה כה , א (הסוכר אמת המים
תורת חיים
ג' עזין הן : ביצה כה, ב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקז. ע' תקט ואילך.
אגרות קודש
… ממדת גוחור"ח כי מה שהם גחור"ח זהו בטבע תולדותם משא"כ ביישנים הרי אדרבה מצד מזגם וטבעם ישראל הם עזים שבאומות (ביצה כה, ב) אלא שבעת מ"ת התישה התורה כוחם שנעשו ביישנים ומהם הרי מהאבות מנחילים זה לבניהם אחריהם גם בלא עמל ויגיעה מצד …
… ומהם הרי מהאבות מנחילים זה לבניהם אחריהם גם בלא עמל ויגיעה מצד הבנים (נדרים כ) ועיין חדא"ג מהרש"א ביבמות שם ולכן בסש"ב ספ"א אשר מונה מדות טובות שבטבע נה"ב דישראל בתולדותם אין הבושה בכלל זה.
ע"פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר - תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני - אהבה, רץ כצבי - מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי - יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות …
… צריכה להיות מתאמת להמושבע ועומד מהר סיני שבשם ניתנה לבני ישראל, ולולא זאת הנה ישראל הם דוקא עזין שבאומות (ביצה כה, ב)
ע"פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר - תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני - אהבה, רץ כצבי - מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי - יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' אותיות …
לקוטי שיחות
עזים שבאומות: ביצה כה, ב. ובחדא"ג מהרש"א שם.
עזים שבאומות: ביצה כה, ב. ובחדא"ג מהרש"א שם.
ע'פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר -- תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני -- אהבה, רץ כצבי -- מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי -- יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' …
ע'פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר -- תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני -- אהבה, רץ כצבי -- מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי -- יראה (אותיות ארי'), ומכוון לד' …
1 ביצה כה, א, רמב"ם הל' ין"ט פ"א הי"ב, שו"ע או"ח סתק"ג ס"א.
יתגבר כארי . . ובפרטיות: ע"פ פירוש המגלה עמוקות ר"פ אמור דעז כנמר -- תורה (ע"פ ביצה כה, ב), קל כנשר רחמני -- אהבה, רץ כצבי -- מצות (ע"פ ברכות ו, ב) וגבור כארי -- יראה (אותיות אריי), ומכוון לד' …
… צריכה להיות מתאמת להמושבע ועומד מהר סיני שבשם ניתנה לבני ישראל, ולולא זאת הנה ישראל הם דוקא עזין שבאומות (ביצה כה, ב).
תורת מנחם
ד"ה דכולי עלמא למעוטי בהליכה עדיף. – ושם: "וא"ת והא תנן בפרק אין צדין (ביצה דף כה . ) שחטה בשדה לא יביאנו במוט ובמוטה אלא מביאה לאיברים, אע"ג דמפיש בהילוכה, התם שאני דאיכא טירחא יותר מדאי …
ראה ישעי' נו, יא. ביצה כה, ב.
ביצה כה, ב.
ביצה כה, ב. מו"ק כא, א. וראה תענית ט, סע"א.
הושמט (וכן לקמן שם. וגם בח"א ספ"א) ביישנים – ואולי י"ל כי ביישנים נעשה ע"י התורה (ביצה כה, ב. נדרים כ, א). וראה בארוכה מכ' ב' שבט תש"ח וג' חשון תש"ט*. * ) נדפסו בס' אגרות-קודש לכ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב …
ביצה כה, ב.
לשון חז"ל – ביצה כה, ב. ועוד.
ביצה כה, ב.
ביצה כה, ב.
ביצה כה, ב.
מאמרים מלוקטים
הושמט (וכן לקמן שם. וגם בח"א ספ"א) ביישנים – ואולי י"ל כי ביישנים נעשה ע"י התורה (ביצה כה, ב. נדרים כ, א). וראה בארוכה מכ' ב' שבט תש"ח וג' חשון תש"ט*.
שארית יהודה
ביצה כה, ב ד"ה תורמוס (מין קטנית עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה).
הלכות אמירה לנכרי משו"ע אדה"ז
תוס' קכב, א ד"ה ואם (דדוקא בחוץ לתחום דרבנן אמר בפרק בכל מערבין (עירובין מ, א) ובאין צדין (ביצה כה, א) הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר, אבל באיסורא דאורייתא כי הכא לא). מ"א סי' שכה ס"ק לב.
מסקנת הגמרא ביצה כה, רע"א. טור ושו"ע סי' שכה ס"ח.
רש"י ותוס' ביצה כה, רע"א. לבוש סי' שכה ס"ח. והיינו אף לדעת רש"י (דלעיל ס"ב), שטעם האיסור הוא שלא יהנה ממלאכת שבת ויו"ט, מ"מ בדרבנן לא …
תולדות אברהם חיים
מבאר את סדר הד' בנים לפי דברי רשב"ל (ביצה כה, ב): ג' עזין הן ישראל באומות, כלב בחיות, תרנגול בעופות, וי"א אף עז בבהמה דקה.