ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א אורח חיים חלק בסימן שא(ז)

(ז)

(ז) החשובים כו'. מה שכתב המג"א^קכז לאסור באיש דעלמא במבוי המעורב משום זילותא דשבת כמ"ש סימן תקכ"ב^קכח, אם כן לפי מה שכתב הט"ז בסימן תקכ"ב^קכט דאין לאסור אלא בכרמלית הוא הדין הכא, דלענין זילותא במבוי המעורב משום דרך חול אין לחלק כלל בין יו"ט לשבת. ואף לפי מ"ש הב"י^קל מפרש"י^קלא דאף בבית המדרש אסור היינו בכיתוף דמיחזי כרוצה להוליך הרבה כדפירש"י^קלב. ודמי למפשיל הקופה לאחוריו^קלג דהוי עובדין דחול מהאי טעמא כדפירש רש"י בריש פרק המביא^קלד, ומדקתני התם^קלה וכן כו' משמע דדמי לרישא בנותן כדים בסל, דאף בחצר אסור לדעת הר"ן^קלו, כמו שכתב הב"י בסימן שכ"[ג]^קלז. אבל מקל בעלמא לא הוה עובדין דחול אלא ברשות הרבים כמ"ש רש"ל^קלח וב"ח^קלט וט"ז^קמ סי' תקכ"ב. ובפרט דמסתמא אינו מוציאו לשמרו ולא לצורך מקומו אלא לצורך גופו, דשלא לצורך כלל בלאו הכי אסור אפילו לטלטלו דלא עדיף מכלי שמלאכתו להיתר בסי' ש"ח^קמא.

והא דחצבא זוטא הוה בעי לשנויי^קמב, היינו נמי ברשות הרבים. ואף דפירש רש"י בריש פרק שואל^קמג דמתני' דהמביא קא דייק, מכל מקום לא דמי לגמרי, אף לדעת הר"ן דאסר התם אף בחצר, דהא התם אפושי בהילוך עדיף^קמד והכא^קמה לא עדיף, אלא ודאי דלא דמי להדדי לגמרי עיין שם בתוס' ריש פרק שואל^קמו וריש פרק מפנין^קמז. וכן משמע בגמרא^קמח דלא מקשה ליה אלא מיו"ט, ולא משבת במבוי המעורב, שהיה כן דרכם ברוב המקומות כדאיתא בפ' הדר^קמט, ובפרט לפי הגירסא שבריש פרק שואל^קנ דרב חנן^קנא מקשה לאביי גם בחצבי דאפומא דמבואה בשבתא, ולמה הקשה קושיא ראשונה ביו"ט דוקא, אלא ודאי דבמבוי המעורב לא צריך שינוי בכהאי גוונא, דלא מיחזי כנושא משאות כמו בכדים בסל, ולא כמוליך הרבה כמו במפשיל הקופה והכיתוף לפי פרש"י^קנב.

ומלשון הרמב"ם^קנג וש"ע סי' תק"י^קנד משמע דאין צריך שינוי אפילו בכדים בסל אלא במקום ששייך בו איסור הוצאה שלא לצורך^קנה. וכן משמע בהדיא בתוס' ריש פרק המביא^קנו שפירש משום מראית העין. וכן כתבו בטור וש"ע שם^קנז. וברמב"ם משמע מסידור לשונו דאף מקל וכסא מיירי בכהאי גוונא, עיין שם בפרק ה'^קנח שהתחיל שלא יעשה כו'^קנט. וכן כתב במקל וכסא^קס שלא יעשה כו'. ועיין במ"ש בסי' תקט"ז^קסא. ועיין מג"א סי' שכ"[ג]^קסב שרמ"א^קסג לא סבירא ליה כהטור שם:

הערות

קכז. ס"ק כז.
קכח. סעיף א.
קכט. סק"א. וכ"ה לקמן שם ס"א.
קל. ד"ה ומ"ש ואם היו.
קלא. ביצה כה, ב ד"ה מכתפי.
קלב. שם ד"ה אלונקי.
קלג. משנה ביצה כט, סוע"ב: וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחריו.
קלד. ביצה שם ד"ה וכן. וכדלקמן סי' תקי סי"ח.
קלה. משנה ביצה שם: וכן המוליך את התבן לא יפשיל כו'.
קלו. שם (טז, א) ד"ה המביא. וראה לקמן סי' שכג ס"ד וסי' תקי סעי' טז-יז.
קלז. ד"ה המביא.
קלח. ים של שלמה ביצה פ"ג סי' יד.
קלט. ד"ה ומ"ש ואם.
קמ. סק"א. וכ"ה לקמן שם ס"א. ומהם הוכיח אליה רבה כאן ס"ק לו, שגם כאן לא נאסר אלא ברה"ר וכרמלית, דלא כמ"א כאן ס"ק כז.
קמא. סעיף טז.
קמב. שבת קמח, א.
קמג. שם ד"ה כל כמה דאפשר לשנויי משנינן, דאמרינן [ביצה כט, ב] המביא כדי יין לא יביאם בסל ובקופה כו' (דמיירי במבוי המעורב).
קמד. מאשר לאפושי במשאות כמבואר בביצה ל, א "אתקין רבא כו'".
קמה. גבי חצבייה בשבת קמח, א.
קמו. קמח, א ד"ה אתקין.
קמז. קכז, א ד"ה של.
קמח. שבת קמח, א. וראה תוס' ביצה ל, א ד"ה דמליא.
קמט. סח, א. וכדלקמן סי' שסו סי"ח.
קנ. שבת קמח, ב.
קנא. בגמ' שם רבא בר רב חנן.
קנב. ביצה כט, ב ד"ה וכן.
קנג. הל' יו"ט פ"ה ה"א.
קנד. ס"ח. וראה גם לקמן שם סט"ז.
קנה. היינו בר"ה או בכרמלית, אבל לא בחצר. וכ"כ קו"א סי' תקטז סק"ג. וראה גם לקמן סי' תקי סי"ז.
קנו. ביצה שם ד"ה המביא.
קנז. שכתבו "דמוכח שלצורך יו"ט הביאם". ועד"ז לשון רבנו לקמן סי' תקי סט"ז.
קנח. הל' יו"ט שם.
קנט. "כדרך שהוא עושה בחול".
קס. שם ה"ג.
קסא. ס"ו וקו"א סק"ג.
קסב. ס"ק ז.
קסג. סי' תקי ס"ח.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 28 עמודים.