אוצר החסידים שארית יהודה שו"ת יורה דעהסימן יא

סימן יא

חזרת אדה"ז בשיעור גודל, כסלע וכגריס וכתורמוס ²⁵³

מ"ש הרב רבינו אחמו"ר ז"ל נבג"מ בסי' ק"צ ס"ק י"ג, לתרץ קושיית הכרתי ופלתי ²⁵⁴ על המעיל צדקה ²⁵⁵ , מהא (דנדה נ"ח ע"ב) דשתי נשים שנתעסקו בסלע ²⁵⁶ כו', משום דחצי סלע עולה ל"ב שעורות ורביע על שעורה, והגריס אינו אלא על כ"ה עכ"ל.

שמעתי מפי קדשו שחזר בו, לפי שתירוץ זה הוא נמשך לפי פשט לשון הרמב"ם ²⁵⁷ שהגודל הוא שבע שעורות, אבל אין חכם כבעל הנסיון שמדד בעצמו בהרבה גודלים של הרבה בני אדם גדולים ובינונים ואין הגודל מחזיק אלא כששה שעורות ²⁵⁸ . ולכן אמר לפרש לשון הרמב"ם שבע שעורות זו בצד זו, פירוש דהיינו כשהן שוכבות על צידיהן ולא על רוחבן, והן ברוחב ששה שעורות מיושבות על רחבן ²⁵⁹ . והנה לפי [זה] רוחב הסלע ²⁶⁰ שמנה שעורות. ואילו הי' מרובע הי' עולה ס"ד שעורות על שעורה, משא"כ בעיגול ²⁶¹ אינו אלא מ"ח, והחצי סלע הוא כ"ד, שהוא פחות מכגריס לפי דעת המעיל צדקה ²⁶² , ונשאר קושיית הכרתי ופלתי בתקפה.

אשר על כן ²⁶³ הוא צוה לי אחי הרב הנ"ל, למדוד בעצמי שטח מקום השערות כפי שהן מפוזרות בקנה הזרוע. כי מה שהכריח המעיל צדקה בדעת הרמ"א להיות השערות כמו שהן קבועות בגופו של אדם, ולא כמו שהן קבועות בראשו, והביא ראי' ממחיה, בזה צדקו דבריו מאד בעיני רבינו אחמו"ר ז"ל ²⁶⁴ . אך מה שכתב דוקא בקנה הזרוע, כמדומה שראה כן באיזה ספר נדפס מחדש (והוא בשו"ת מאיר נתיבים סי' ט' ²⁶⁵ , הובא בלקוטי דינים שבסוף ס' לבושי שרד סי' ע"ט). וציוה לי לגלח השערות, שלא יבלבלו השערות עצמן את מקומן, ולהעמיד המחוגה על מקום סיום הו' שערות עם היניקה, כמבואר היטב בדברי רבינו בסקי"א, וציוה ליקח לי את מו"ה ראובן הסופר ²⁶⁶ המובהק שלו, שהוא אומן גדול להעמיד המחוגה, ולעשות קו ריבוע בצמצום, ואח"כ עשיתי עיגול כערך הריבוע, ועלתה מדת הגריס כמדת מטבע (פיטאצאק ²⁶⁷ ) של כסף שהיתה בימי הקסרית, שהכל מדה אחת. וקבל ממני מדה זו ²⁶⁸ . ותמיד היתה בידו מטבע פיטאצאק לשער בו.

ועל חשבון המעיל צדקה יגע מאד ולא עלתה בידו, כי הוא מיוסד על גרעיני שומשמין, וגם על הטס של בחינת מרגליות שקורין טעס"ט, ו[י]דעתי שחקר כמה פעמים עם סוחרי לייפציק אם יוכלו להשיג שם הטעסט ולא השיגו.

ואח"כ שאלתי ממנו על התורמוס ²⁶⁹ . לפי ששמעתי מאנשי ארץ ישראל שהתורמוס אינו גדול כי אם כמו (הריווניק). ואמר עכשיו ²⁷⁰ יכול להיות כך, כיון שהגריס אינו אלא (פיטאצאק). משא"כ בתחלה נמשכתי אחר המעיל צדקה, והגריס לפי ציורו הוא כמטבע א' ג"ש של הקיסרית, ולכן כתבתי ²⁷¹ שהתורמס הוא גם כן יותר גדול. ובכדי שלא תקשי לי מפרש"י ²⁷² , והמעדני יום טוב ²⁷³ העתיקו בשם הערוך, דהתורמס הוא כרוחב מעה, שהוא חלק כ"ד מהסלע ²⁷⁴ , ואיך יהיה הגריס מעט פחות מחצי סלע. לזה הבאתי ²⁷⁵ ראיה מפונדיון שהוא מעט גדול מסלע, ולכך גם המעה אף שהיא של כסף יכולה להיות גם כן כסלע, ואפשר פחות מעט, ולא הרבה כל כך כמו חלק כ"ד, אלא שהיה ההפרש במטבעות בעוביים ולא ברוחבם, ונדחקתי להעמיד דברי המעיל צדקה. אבל עכ"פ האמת יהיה כנ"ל ²⁷⁶ , וכן יקום.

הערות

253. תוכנה: כל מה שכתב בשוע"ר בשיעורים הנ"ל הוא ע"פ מ"ש הרמב"ם שגודל הוא 7 שעורות, אמנם אח"כ בדק וראה שהוא רק 6 שעורות על רוחבן, שהן 7 שעורות על צדיהן. וא"כ יוקטן גם שיעור כסלע וכגריס וכתורמוס. וראה גם לקמן סוס"י לו. הערת כ"ק אדמו"ר זי"ע: עיין שו"ת צמח צדק יו"ד קב, ובסוף השמטה [במהדורה החדשה סי' שכ].
254. שם ס"ק יד.
255. סי' כז (שאחר אריכות הביאור צייר שם עיגול שהקוטר שלו הוא לערך 20 מ"מ).
256. וכן נפסק בשו"ע שם סכ"ה (שתי נשים שנתעסקו בצפור אחד שאין בו דם אלא כסלע ונמצא על כל אחת כסלע שתיהן טמאות). וכותב הכרתי ופלתי שם: ולפ"ז צ"ל דחצי סלע הוא יותר גדול מכגריס כו' וסלע הוא שליש טפח, וש"מ דחצי סלע הוא חצי שליש טפח כו' שיעור גריס כו' חצי אגודל לערך. ומתרץ רבנו הזקן שם, משום דחצי סלע כו'.
257. הל' ס"ת פ"ט ה"ט (וכבר דקדקנו בשיעורו ומצאנוהו רחב שבע שעורות בינוניות זו בצד זו בדוחק). וכ"ה בשוע"ר או"ח סי' יא ס"ו (שיעור הגודל של אדם בינוני הוא כרוחב ז' שעורות כשמונחות זו בצד זו בדוחק).
258. וכיון שרבנו הזקן הקטין במדידתו את שיעור האגודל, לכן הקטין בזה גם את שיעור הרביעית (כדלקמן סי' לו), שתלוי במדת האצבע. ואת שיעור המקוה (כמבואר בס' תיקוני מקוואות ע' פז ואילך), שתלוי במדת האמה.
259. נתבאר בשיעורי תורה סי' א ס"ח.
260. שהוא שליש טפח, דהיינו גודל ושליש (שוע"ר שם, וש"נ).
261. שהוא ג' רביעיות מן שטח המרובע (שוע"ר שם, וש"נ).
262. שלפי ציורו (18*18 ס"מ) הוא ה' שעורות על ה' שעורות (שוע"ר שם).
263. כיון שרבנו הזקן הקטין במדידתו את שיעור האצבע והסלע, ההכרח להקטין לפי זה גם שיעור הגריס. וכיון שמדידת המעיל צדקה בשיעור כגריס, מבוססת על מדידת שיעור ו' שערות על ו' שערות בגוף האדם, לכן צוה כו'.
264. כמבואר בשוע"ר שם ס"ק יא.
265. ד"ה ובענין השיעור (משעירנא בשערות הקבוע בפרק היד הוא הזרוע שבין כף היד ובין הפרק).
266. ראה אודותיו בית רבי סוף פכ"ו. שו"ת צמח צדק או"ח סי' יג ס"א. יו"ד סי' רז ס"ג.
267. 5 קאפיקעס.
268. שהוא פחות מהציור שבמעיל צדקה. וראה שו"ת צמח צדק או"ח סי' קי (בשוה"ג בשמו: משערים במדת פאלישקע של פולין). מדות ומשקלות של תורה (ע' שעא הערה 17, שהוא עיגול שקוטרו פחות מעט מ17 מ"מ). טהרה כהלכה פ"ב הערה 8,
269. שבשו"ע שם ס"ז (אם הרגה פשפש או הריחה ריחו תולה בו עד כתורמוס).
270. אחרי החזרה והקטנת שיעור הגריס, שהוא כמו פיטאצאק, יכול להיות כך (הקטנת שיעור התורמוס, שהוא כמו הריווניק).
271. בשוע"ר שם ס"ק יז.
272. ביצה כה, ב ד"ה תורמוס (מין קטנית עגול כמין עדשה ורחב כמעה קטנה).
273. נדה פ"ח סי' ו אות ג.
274. שהסלע ד' דינרים, והדינר ו' מעות.
275. בשוע"ר שם (ומעה היא גדולה מפונדיון, שהמעה היא ב' פונדיונות, ופונדיון הוא יתר על שליש טפח, שהוא רוחב סלע סתם, והפונדיון הוא אטלקי, וגדול מסתם סלע).
276. אחר הקטנת שיעור כגריס, כנ"ל, אם כן יוכל להיות שיעור כתורמוס כמו הריווניק. וראה לקמן סי' לו (שעכ"פ לא יהיה כתורמוס שלנו קטן מכגריס שבמעיל צדקה).

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.