ספרי כ"ק אדמו"ר הזקןשולחן ערוךקו"א יורה דעהסימן א(ה)

(ה)

(ה) אם הוא מומחה ויודע כו'. והטעם^קיא פירש הר"ן^קיב דנהי דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן מכל מקום מיעוט שאינן מומחין שכיח טובא, וה"ל כטרפות דריאה דכל היכא דאיתא קמן בדקינן לה מהאי טעמא ולא סמכינן ארובא וחזקה, אבל למעוטא דלא שכיח לא חיישינן ולא בעי למיבדק כלל, כמו שאין צריך לבדוק אחר כל הי"ח טרפות דלקמן סי' ל"ט, לבד מסרכת הריאה משום דשכיחי טובא כדלקמן סימן ל"ט^קיג. והרשב"א^קיד בשם הרמב"ן^קטו פירש הטעם משום דקיימא לן^קטז בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת עד שיודע לך במה נשחטה, והיה בדין שלא תצא מחזקתה אלא בידיעה ודאית ולא נסמוך על הרוב^קיז, אלא משום קולא דבהמה לא אתרעי שהרי שחוטה לפניך^קיח סמכינן ארובא, ודי אם נסמוך בכך היכא דליתא קמן עכ"ל. והרא"ש^קיט כתב הא דסמכינן ארוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן ולא אמרינן סמוך מעוטא דאין מומחין לחזקה דבהמה בחייה בחזקת איסור עומדת ואתרעי ליה רובא^קכ, משום דמעוטא דאין מומחין לא שכיח^קכא, ואפילו לרבי מאיר דחייש למעוטא^קכב למעוטא דלא שכיח לא חייש, והוא הדין לרבנן אף על גב דאיכא חזקה בהדה^קכג. ולהר"ן דסבירא ליה דמעוטא דאין מומחין שכיח, הא דלא אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה, הטעם הוא כמ"ש במשמרת הבית דף ז' ע"ב משום דאף מאותו מעוט שאין מומחין יש שלא יקלקלו בשחיטתן, וכיון שכן נמצאו המקלקלים מיעוטא דמיעוטא ולמיעוטא דמיעוטא לא חיישינן ואפילו לרבי מאיר^קכד עכ"ל.

ואם אי אפשר לבדקו כגון שאין שם מי שיודע לבודקו, מוכח ברא"ש^קכה שאסור ליתן לו לשחוט לכתחלה, שלא התירו ליתן לו לכתחלה אלא על סמך שיבדקנו ולא כשאין שם מי שיבדקנו. אבל לפי דעת הר"ן דמדמי לה לבדיקת הריאה יש להתיר, כמו שהתירו בריאה כשאי אפשר לבדוק, כגון בהמה המסוכנת ששוחטים אותה ביו"ט^קכו אף שאין שהות ביום להפשיטה ולהוציא הריאה ולבדוק אלא שיש שהות לאכול כזית מבית טביחתה בלא הפשט ובדיקה דשרינן ליה למיכל בלא בדיקה^קכז, כדשרינן החלב בחייה בלא בדיקה כיון דאי אפשר למיכל בבדיקה כמו שכתב הר"ן^קכח. ואף דמסוכנת לא הכשירו אלא משום הפסד^קכט, הכא נמי איכא הפסד בבהמה העומדת לאכילה ש[אם] לא נתיר לו לשוחטה הרי מפסידין אותה הימנו. מיהו אם אפשר להמתין עד שיבוא חכם ויבדקנו או להוליך הבהמה אצל שוחט מומחה הבדוק אין להקל. וכן פסק בשמלה חדשה^קל שאין להקל אלא לצורך גדול, שאז יש לסמוך על היש אומרים שבהג"ה^קלא. ונפקא מינה האידנא שנוטלים קבלה למי שאחר כך הניח ועזב מלאכת השחיטה זמן רב שצריך לחזור ולבודקו כמו שיתבאר לקמן^קלב:

הערות

קיא. שצריך לבדקו אם הוא לפנינו.
קיב. (ג, ב) ד"ה והיכא. הובא לקמן בפנים סקט"ו (לענין בדיקת ריאה), ובסקכ"ב (שכן גם דעת הרמ"א). וראה גם סי' יח סקי"ח (לענין בדיקת הסכין).
קיג. סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"א. לקמן סי' כד סקל"ה קרוב לסופו. סי' כה סק"ג.
קיד. בחידושיו ג, א ד"ה אמר. וראה גם לקמן סקט"ו. סי' יח שם. ביאורי הלכות.
קטו. בחידושיו ג, ב.
קטז. גמרא ט, א. רמב"ם פ"א הי"ב. רמ"א סי' כה ס"ג.
קיז. ראה לקמן בפנים ס"ק כב (שרובא עדיף מחזקה), סי' יח ס"ק יח (שגם הרשב"א סובר כהר"ן דהוי מיעוט דשכיח), ולקמן בסמוך (שבמיעוט דשכיח אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה, ולא נסמוך על הרוב). פס"ד צ"צ רי, ב.
קיח. גמרא י, א. וראה לקמן סי' יח קו"א ס"ק ז (שלדעת הרשב"א גם בנאבד הסכין, דאוקי חזקת איסור דבהמה לבהדי חזקת הסכין, מתירין מטעם שחוטה לפניך).
קיט. פ"א סי' טו. וראה גם לעיל קו"א ס"ק ג. לקמן סי' יח קו"א סק"ז (לענין נאבדה הסכין).
קכ. כדאמרינן בחולין פו, רע"ב. נדה יח, ב.
קכא. ואפילו הכי צריך בדיקה לכתחילה להוציא מחזקת איסור דבהמה (לקמן סי' יח סקי"ח).
קכב. יבמות קיט, א. גיטין ב, ב. וש"נ.
קכג. רא"ש יבמות פט"ז סי' א.
קכד. יבמות קיט, ב. ע"ז לד, ב.
קכה. פ"א סי' ה. וראה תבואות שור סק"ו. ביאורי הלכות.
קכו. משנה ביצה כה, א. וכדלעיל או"ח סי' תקג סי"א.
קכז. רא"ש ביצה פ"ג סי' ד. וכדלעיל שם.
קכח. (ג, ב) סוד"ה הא'.
קכט. רא"ש שם.
קל. סעיף ד, ותבואות שור סוף סק"ו.
קלא. שמתירים בדיעבד אע"ג דיכולין לברר (כדלקמן סק"ז), וכאן שאי אפשר הוי כבדיעבד (שמלה חדשה שם).
קלב. בפנים סוף ס"ק כב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 40 עמודים.