שסו, ג
תוקף וח[ו]זק בגסות וגבהות הלב בעבודת ה' יפול מיד מעבודתו ונק' איש חלש ולא גבור וא' הוי גבור כארי181 כו'). וזהו המעלה דישראל שנק' קשה עורף182 בתוקף וחוזק באמונתם ועבודתם שכל רוחות שבעולם לא יזיזו אותם כארז קשה ביותר כו' וכמאמר ג' עזין הן183 ישראל עזין שבאוה"ע184 כו', אך מצד בחי' ההרגשה יתירה שמרגיש בעצמו בהתפעלות עבודתו תומשך185 ונסתעף ממנו להיות בבחי' גסות דעמלק, שהוא בחי' התפשטות החיצוני' בהנהגה ברוממות בהרחבה גדולה בצרכי ביתו186 כמו במלבושי יקר וכסף וזהב וידו רחבה בכל187, ונדמה לו שהכל לש"ש כי נצרך לכך להרחיב לבו ודעתו בעבודת ה' וגם לבנ[י]ו ואשתו ינהיג כן, ולא באלה חפץ ה' כי לא ישכון כ"א בבחי' אין ומ"ה בעצם והן עובדי הוי' בשפלות וענוה יתירה שאינם מרגישים בעצמם כלום, אדרבה כ"מ188 שעובד ועושה אינו רואה לכלום ומוצא בזה התחייבות ע"ע עד שנפשו כעפר לכל בלב נשבר כו' (ושפלות בעצם נישטקייט בעצם) וממילא לא יחפוץ בטבעו כלל בהנהגת ברוממות בהרחבה, ואדרבה ישנא מאד להתנהג בכאלה וכגון רחב"ד שהי' די לו בקב חרובין189 כו' לפי שהוא כמותר בעולם וכל אשר לו יפזר לעניים ואורחים כאברהם190 אבינו וכה"ג כידוע וד"ל).
והנה כתיב ראשית גוים עמלק דעמלק אינו נמנה בכלל הז' אומות הכנעני והחיתי כו' כי הוא ראשית ומקור להם, דהנה באמת הגם שכל הז"מ רעות דק"נ הם רעים וחטאים לה' מאד191 כמו התאוה רעה כחם אבי כנען192 וכרציחה וכעס בש"ד וכה"ג בפרטי התועבות שהי' במצרים ובכנען שכולם רעים מאד. אבל שרש כולם הוא קליפה דעמלק משום דשאר המדות המגונות הן רק תולדות המסתעפי' רק מן הגסות וחוצפא דעמלק הנ"ל, שא[ם] ל[א] בחי' הגסות וחוצפא יתירה כזו לא הי' בא לכלל תאוות ומדות הרעות כלל, לפי שכל מה שיתאוה תאוה גופני' בחום הטבעי' הקשה עד שבוער כאש ממש זהו רק מצד הרגשת עצמו ביותר בבחי' יש עד שהוא צריך למלאות תאותו בכל אשר תשאל נפשו לא ישבע, כמו בתאות המאכל א' ובטן רשעים תחסר193 שלא ימלא כריסו כענין הלעיטני נא194 כו'. וכמו"כ בכל תאוה [כ]תאוות חמדת הממון להרבות הון כו' לא ישבע כסף195 וכמו הגיהנם שנק' עלוקה196 שאו' הב הב197 כו' רק לגרמי' לפי שאין לו שיעור לעצ[ו]ם הרגשת ישותו וגסותו הנפרד כו', וכמו"כ יבא לכלל תאוות זנות וכל הרהורים רעים
הערות
- 181. הוי גבור כארי : ראה אבות פ"ה, מ"כ.
- 182. דישראל שנק' קשה עורף : תשא לב, ט. לג, ג. ה. לד, ט. עקב ט, ו. יג.
- 183. ג' עזין הן : ביצה כה, ב. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקז. ע' תקט ואילך.
- 184. עזין שבאוה"ע : כא: באומו'.
- 185. תומשך : אכא: (ש)נמשך.
- 186. ביתו : כא: גופו.
- 187. בכל : א: ניתוסף: כנ"ל. כא: ניתוסף: כו'.
- 188. כ"מ : שם: כל מה.
- 189. רחב"ד. . בקב חרובין : תענית כד, סע"ב.
- 190. כמותר בעולם. . כאברהם : ראה גם לעיל פ' בשלח קע, ב. וש"נ.
- 191. רעים וחטאים לה' מאד : לך יג, יג.
- 192. התאוה רעה כחם אבי כנען : נח ט, כב. יח. ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ס"ע תקנז ואילך (ובנסמן שם ע' תקנח). במדבר ח"ה ע' א'תשלט. תו"ח ח"ש קלט, ב ובהערה 25.
- 193. ובטן רשעים תחסר : משלי יג, כה.
- 194. הלעיטני נא : תולדות כה, ל.
- 195. לא ישבע כסף : קהלת ה, ט.
- 196. הגיהנם שנק' עלוקה : ראה ע"ז יז, א ובתוס' שם. ערכי הכנויים לבעל סדר הדורות מערכת עלקה. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תרלט.
- 197. עלוקה. . הב הב : משלי ל, טו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד — קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- אגרות קודש ה'מה תענית כד, א
- לקוטי שיחות 28 תענית כד, ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י. תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת חג הפורים ה'תשי"ט. תענית כד, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום א' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשכ"ג תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד תענית כד, סע"ב
- תורת מנחם בס"ד. ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ו תענית כד, א-ב
- תורת שמואל לב תענית כד, סע"ב
- תורת חיים יד, ד מאותו ספר תענית כד, א
- תורת חיים טו, א מאותו ספר תענית כד, א
- תורת חיים תמא, ב מאותו ספר תענית כד, ב ואילך
- שולחן ערוך יג תענית כד, רע"א
- שולחן ערוך ג תענית כד, א
- ספר השיחות 33 תענית כד, א
- אגרות קודש אגרת מח תענית כד, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום שטז צידה האסורה והמותרת בשבת תענית כד, רע"א
- תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ח תענית כד, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ח תענית כד, סע"ב ואילך
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג תענית כד, א-ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ג תענית כד, א